מחול השדים של ארביב תחת זכוכית מגדלת

הניצב ארביב נפרד ממשטרת ישראל בנאום חוצב פתגמים, יהורם גאון מתגעגע לתפיסה חינוכית שעברה מהעולם ונעמי שמר אחות מגניבה. הזירה הלשונית מסכמת שבוע בדִבְרִית

רוביק רוזנטל | 14/2/2014 14:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זפת, נוצות וכיכר העיר

דברי הפרידה של מנשה ארביב ממשטרת ישראל היו רצופים מטבעות לשון שהעצימו את הסערה הפנימית שלו, ואת הדרמה הציבורית.

"גלגלו אותי בזפת ובנוצות בכיכר העיר", אמר ארביב. את הביטוי הזה לקח הניצב מאנגליה של ימי הביניים, והוא מופיע באנגלית: to tar and feather, ובגרמנית geteert und gefedert. בימים הנאורים ההם נהגו לעתים קרובות לשפוך זפת חמה על גופו של עבריין ולגלגל אותו בנוצות. הנוהג אומץ בימי המערב הפרוע בצפון אמריקה, והפך סימן היכר של הקו קלוקס קלאן, בעיקר נגד שחורים. לאחרונה השתמש בו בזירה הפוליטית אחמד טיבי, שהודיע לפני כשבע שנים ש"ערבי שיזחל לממשלה יימרח בזפת ונוצות".

עוד בתרבות:
המלצות סרטים לרווקים ביום האהבה
הכפילה של שושנה דמארי ממשיכה את דרכה
וואן דיירקשן: מעריצים אותנו יותר מהביטלס

מחול שדים ובורא עולם

"לא לקחתי כפתור של חולצה", אמר ארביב בהתייחסו להאשמת השוחד לכאורה שלקח מפינטו. מן המשפט הזה מהדהד הסיפור הידוע מספר בראשית: "ויאמר אברם אל מלך סדום: הרימותי ידי אל ה', אל עליון, קונה שמים וארץ, אם מחוט ועד שרוך נעל, ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר 'אני העשרתי את אברם'".  אז מיהו מלך סדום ומיהו נציגו של קונה שמים וארץ בסיור הזה, או בלשונו של ארביב 'בורא עולם'? לפרקליטות פתרונים.

וכל זה, אומר ארביב ואמרים מקורביו, הוא "מחול שדים". הביטוי הזה מתורגם מהביטוי ביידיש שדים-טאנץ. זוהי גירסת יידיש לביטוי הגרמני der Hexensabbat (שבת המכשפות), המוכר גם באנגלית: witches’ Sabbath. על פי הפולקלור הימי-ביניימי נהגו מכשפים ונבלים להתכנס בשבתות ולתכנן את מעשי הנבלה הבאים שלהם. צרתו של הביטוי הזה שהוא הפך לקלישאה, והזירה הציבורית הולכת ממחול שדים אחד למשנהו. וכך קראנו ב-1970 על "מחול שדים סביב נסיעת שפיגלר לווסטהאם", ב-1978 טען אריאל שרון שבארצות הברית מתחולל "מחול שדים להדחת בגין", וכבר ב-1933 נכתב בעיתון "דבר" העוסק ב"שערוריית הדיור", כי "שם אחר לשערוריית הספסרות מאשר מחול שדים - אַיִן". האחים גינדי, מאחוריכם.

צילום: יובל אראל
רוקד בכיכר העיר, מצופה זפת ונוצות. ניצב מנשה ארביב צילום: יובל אראל

אבא של יהורם כותב מכתב

ביום שלישי התקיים בכינוס לשון ראשון בראשון לציון טקס הענקת פרס ראש הממשלה לשפה העברית לרות אלמגור רמון, יועצת הלשון של רשות השידור. את הטקס הנחה יהורם גאון, שהגיש משיריה של נעמי שמר. בין היתר קרא גאון מכתב שכתב

אביו להנהלת בית הספר כאשר יהורם היה תלמיד בכיתה גימ"ל. המכתב מספר על העברית המיוחדת של ההורים של פעם, בניחוח ספרדי, וגם על תפיסה חינוכית שעברה מן העולם.

"לכבוד הנהלת בית הספר בית הכרם, ירושלים.

בבושת פנים הנני פונה אל כבודכם, ואבקש שתואילו להטות אוזן קשבת לדברי הבאים: בני יהורם, תלמיד כיתה ג' בבית הספר, אינו מניח מכל וכל את דעתי בלימודיו.

וליבי הולם פעם (גאון הדגיש את המלעיל במילה 'הולם' ואת משמעות 'פעם' כפעימה) למרבה מחברותיו האומללות מלגו ומלבר, מה שמוכיח על פיזור הנפש, על חיפזון, ועל היעדר רצון להיות לתלמיד מן המניין במוסד החינוכי אשר שמו הולך לפניו. יש לי הרושם כי הוא מעתיק עבודות מרוכזות מתלמידים אחרים בשעת הדחק, ואילו הוא עצמו אינו מרגיש חובה והכרח ליצור לו משלו משהו, או שהכל נעשה ונלוֹש ברגע האחרון על קצה המזלג.

כולי-האי (כל כך, המצטרף לעתים למילה 'ואולי' – ר.ר.), תוכל הנהלת בית הספר ברוב אדיבותה להיות לי לעזר, ולקבל על עצמה לפקח בקפדנות על תלמיד זה, למען תהא אימה ציבורית על אורחותיו.

ברוב רגשי תודה והוקרה, דוד משה גאון".

עוד בתרבות:
יהורם גאון שולח פצצות לגבות

צילום: אמיר מאירי
מעתיק עבודות מרוכזות בשעת הדחק. יהורם גאון צילום: אמיר מאירי

נעמי שמר שולחת זר

הרבה שנים מאוחר יותר בירך יהורם גאון בטלפון את נעמי שמר על פרס שקיבלה. היא ביקשה ממנו מיד לא לשלוח לה פרחים, כיוון שהיא אלרגית לפרחים ו"הבית שלי אלרגי לפרחים, ושיהיה הטלפון הזה במקום זר". לאחר כמה ימים, מספר גאון, אולי מפני שחשה אי נוחות מבקשתה, שלחה לו נעמי שמר זר מיוחד וצבעוני, שלא היה אלא פתק, ועליו מצויד זר פרחים שציירה בצבעים שונים, ומצורף לו שיר תודה, שככל הידוע למדור מופיע כאן בדפוס בפעם הראשונה:

"ארבע חבצלות מנומרות,
ורוד כהה, ורוד בהיר, ורוד
וחמנית מארץ להד"ם
מה חוץ מזה צריך הבן-אדם?
ומשהו סגול, שאין לו שם
פורץ גדר, שוכח כל – חולם
ובתוך הירק גם ציפורן צהובה
תודה רבה, יְהוֹ, תודה רבה".

את הזר הכתוב והמתרונן הזה, אמר גאון אחרי שקרא את השיר, אני שומר לעצמי, ולא מחליף אותו בשום זר אמיתי שבעולם.
 

צילום ארכיון
מוקירת השפה הדיברית. נעמי שמר צילום ארכיון

החייאה מפה לפה

ועוד נעמי שמר. בראיון מצולם שערך אתה יצחק לבני והוקרן בטקס, היא סיפרה על אהבתה לשפת הדיבור של הישראלים, שלה היא קראה "דִבְרִית":

היא אוהבת את הביטוי המקסים בעיניה "מגניב", המזכיר לה את "מים גנובים ימתקו".

היא אוהבת את הפנייה "אחי", היא מזכירה לה את "אחא" של אברהם שלונסקי, שנהג לשבץ אותו בתרגומיו.

והעברית, היא מצטטת הברקה אלמונית, היא "נס של החייאה מפה לפה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק