אבי בללי רואה רחוק
את אחד מעשרת הפרסים שקיבלה הסדרה "שטיסל" לקח אבי בללי, שהיה מועמד בקטגוריה עבור שלושה פסקולים נוספים שכתב. כעת הוא עובר מחומר מקורי לקאוורים, בערב מיוחד לזכר שמוליק קראוס
אבי בללי הלה עמנואל
"לא היה לי נעים עם כל המועמדויות האלה", מחייך בללי. "ואם לא הייתי לקוח זה בכלל היה הכי פדיחה. אמרתי לעצמי, אם אני לא לוקח את זה, חברים לא יסתכלו לי בעיניים חודש אחרי זה. כאילו צברת כל כך הרבה מועמדויות ולא הוצאת כלום בסוף...? זה היה יותר מלחיץ מהכל. אבל איכשהו עברתי את זה".
עוד בתרבות: שטיסל שולטת בטקס פרסי הטלוויזיה
מה כל כך מושך אותך בכתיבת מוזיקה לקולנוע ולטלוויזיה?
"ראשית, הכתיבה לתחומים האלה היא לא בחירה כלכלית. זה לא שמצאתי לעצמי איזו נישה מכניסה. זה בא מתוך חלום ותיק, אפשר להגיד, מגיל 15-16, כשהייתי רואה מערבונים וסרטים, ומוזיקאי כמו אניו מוריקונה הצית לי את הדמיון. כבר אז חשבתי על הקונספציה הזו לעשות מוזיקה לסרטים. אחר כך בא גם העניין של לכתוב למחול.
"זה התחיל מזה שלהקת 'בת שבע' באה אלינו והציעה לנו, ל'נקמת הטקטור', לעשות את 'קיר', שם הרגשתי שההתכוונות שלי לקריירה הזו הולכת להיות מיושמת. זה דבר שנורא השלים רצון שלי לעבוד עם מדיות נוספות. כשעליתי לבמה והודיתי ל'שטיסל', נזכרתי בסצנות שלמות של משחק מדהים של קבוצת שחקנים. אלה סצנות שמעוררות לכתוב להן מוזיקה. אתה מרגיש את זה בבימוי, בתסריט. קונצרט משחק שמזמין אותך להתערב ולכתוב לזה מוזיקה".
"רואים שקוף" הוא הסופר-גרופ שהוקמה במיוחד לערב לזכר שמוליק קראוס (6.2, בארבי), לציון שנה לפטירתו. בלהקת-העל חברים בללי (בס ושירה), איגי דיין (תופים ושירה), דודי לוי (גיטרה, שירה וניהול מוזיקלי), דניאל סלומון (קלידים ושירה) וטל גורדון (שירה וגיטרה). הם עיבדו ויבצעו גרסאות מיוחדות לשיריו, בהם "בובה זהבה", "אחרי 20 שנה", "כשאת בוכה את לא יפה", "ימי ראשית הקיץ", "לוח וגיר" ו"אני אשיר לך שיר", שיצא כסינגל הראשון מתוך הפרויקט – שיר שהלחין קראוס למילותיו של אריק לביא, שביצע.
מהו בשבילך שמוליק קראוס?
"אני לא מאלה שגדלו על שמוליק קראוס ועל המוזיקה העברית. אבל זה הדבר שהכי גדלתי עליו, בדיעבד. בלי לשים לב, זה חלק מהגנים. גם בשל היותי ישראלי וגם משום שאני מוזיקאי. לא שידעתי בילדותי שאהיה מוזיקאי, אבל זה התנגן ברדיו כל הזמן. אני בן 50 וגדלתי ב-69' על הזנב של התקופה הזאת. ככל שאתה מתבגר והולך אחורה ובודק מהם השורשים המוזיקליים שלך, אתה מגלה ששמוליק קראוס הלך יחד עם 'לד זפלין'. אבל בעוד שאת המוזיקה מחו"ל חיפשת, זו של קראוס הייתה נוכחת מדי בחיים שלי".
איך בעצם הוקמה הסופר-גרופ?
"זה התחיל מחבר שאני מאוד אוהב, המפיק סולו יורמן, שהציע לחבר בין כל מיני מוזיקאים שהוא אוהב, ולשמחתי אני ביניהם. מבחינתי זה היה כיף. אחרי כל כך הרבה שנים ב'נקמת הטרקטור', אמרתי: יאללה, בוא נפתח עוד משפחה, נתפתח בתור משפחה נוספת. זה רענון אנושי ומוזיקלי בשבילי. זה באמת פתח אצלי דברים חדשים וגם החזיר אותי לעולם הזה כבסיסט. בדרך כלל אני זמר-בסיסט, שבדרך כלל זונח את הבס לטובת השירה. ופתאום נהייתי בסיסט נטו, מה שרציתי שנים. להיות אחראי על הבסים".
איך בחרתם את השירים מתוך המכלול של קראוס?
"כל אחד בחר את מה שהוא אוהב, ואלה קלאסיקות שקשה להתחכם איתן, ואתה לא רוצה כל כך, כי יש בהם משהו שאתה רוצה לנגן את זה כמו שזה. אבל כמובן שההתערבות שלנו כמוזיקאים באה לידי ביטוי איכשהו".
"אני אשיר לך שיר" נשמע רך, מעודן ונעים.
"איגי דיין הביא את הכיוון של הקאנטרי, וכשאנחנו מחפשים משהו מרענן בהרכב הזה, הפולק-קאנטרי הזה מייצג את זה גם בשאר השירים ואני מקווה שזה יתפתח הלאה, כי אנחנו להקה שתלך עם זה, בעיבודים ובהגשה. לא נעים להגיד, אבל זו אידיליה מטורפת מה שקורה בינינו".
עוד בתרבות: עידן רייכל לא צריך את פרס עידוד היצירה
כתב הארץ בז לדתיים ולא מסתיר את זה
טיילור סוויפט עושה בושות בגראמי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם