אליסון ויליאמס בארץ הפלאות
לפני שנתיים עוד לא זיהו אותה בטקס האמי. על ארוחת סלבס קלסית - דיאט קולה וסלט - חושפת כוכבת "בנות" אליסון ויליאמס מי מעצב האופנה שעשה לה בייביסיטר בילדותה, מבארת את פשר התמכרותה לויטמינים ומסבירה מה גברים מוכרחים ללמוד מהסדרה הפופולרית
"זה לא הסיפור הכי מעצבן בכל הזמנים?" אומרת ויליאמס בעליצות, תוך כדי ארוחת הצהריים שלה. "זה לגמרי לא נורמלי. לא בניתי על לקבל עבודה בשנה הראשונה שלי בלוס אנג'לס. התכוונתי לשלם את שכר הדירה משיעורים פרטיים. אפילו לא גמרתי לפרוק את הארגזים. וזאת העבודה הכי טובה שיש: יכולים לקרוא לי לצילומים בארבע בבוקר ועדיין אהיה הכי מאושרת בעולם".
עוד בתרבות: עידן רייכל לא צריך פרס אקום
אחינועם ניני מסרבת לקבל פרס אקום בגלל אריאל זילבר
עם השקתה בארצות הברית באפריל 2012, "בנות" זכתה לגל של ביקורות אוהדות והייתה מועמדת לחמישה פרסי אמי, מתוכם זכתה באחד. חצי שנה אחר כך הגיעה הסדרה לבריטניה ונתקלה באותה קבלת פנים - כי הייתה מצחיקה בטירוף, כנה, נועזת ואמיצה. בהתחלה היו שהשוו בין "בנות" ל"סקס והעיר הגדולה", כי שתי הסדרות עוסקות בארבע נשים בניו יורק. אבל האמת היא שקשה למצוא קווי דמיון ביניהן: הנשים ב"סקס והעיר הגדולה" עמוק בתוך שנות השלושים שלהן (או שנות הארבעים, במקרה של סמנתה), עם עבודות, חיים משלהן ונעלי מנולו בלאניק. הבנות ב"בנות" בתחילת שנות העשרים שלהן, בלי עבודה, עם מושג קלוש ביותר לגבי החיים ואפס עניין בנעלי יוקרה, בעיקר לנוכח העובדה שהן עסוקות מדי בהתמחויות בחינם במקומות עבודה עלובים ובסקס נוראי עם גברים לוזרים. למעשה, דנהאם הפכה לסמל לחיים האמיתיים במידה כזו שבשבוע שעבר היא נאלצה להגן על המגזין "ווג" אחרי שריטש את תמונתה שהופיעה על השער שלו.
ויליאמס, 25, אומרת שהצגת החיים האמיתיים בתוכנית חיוניים להצלחתה: "לא הייתי אומרת שזה אנטיתזה ל'סקס והעיר הגדולה', הייתי אומרת שזאת 'סקס והעיר הגדולה' של היום. לאנשים קורצים ההומור והתחושה המציאותית. כשקראתי את הפיילוט הרגשתי כאילו אני קוראת תמלול של יום טיפוסי שלי. וזה רלוונטי לא רק לגבי בנות. רבים מחבריי הגברים צופים בתוכנית מנקודת מבט אנתרופולוגית, זה חינוכי בשבילם. ומבוגרים צופים בזה ואומרים: 'תודה לאל שכבר עברנו את זה'".
העובדה שכל הדמויות בסדרה לבנות עוררה מחלוקת ציבורית. לנה דנהאם הגיבה ואמרה שהיא רצתה לכתוב רק על מה שהיא מכירה. התוכנית הפכה מאז למגוונת יותר מבחינה אתנית, אבל בהתחלה אכן הייתה, כמו שוויליאמס מודה, על "שתי נערות פרוטסטנטיות ושתי נערות יהודיות. זאת הייתה המציאות של לנה, ואני חושבת שזה לגיטימי".
הדמות שמגלמת ויליאמס, מרני מייקלס היפה והמתוסבכת, מעוררת הן חיבה והן תסכול. היא אומרת שהיא מזהה חלקים מעצמה בדמות. "בעונה החדשה הבנות נקלעות למריבה אפית ואחד הדברים שהן מטיחות במרני הוא: 'איך אנחנו אמורות לדעת עד כמה את שבורת לב? את אף פעם לא מספרת לנו'. זה משהו שסבלתי ממנו אבל תיקנתי מאז. אם משהו היה מטריד אותי הייתי נסגרת. היום אני מתקשרת לחברה". ופה, פחות או יותר, מסתיימות ההשוואות: היא עצמה גרה בצ'לסי שבניו יורק, עם בן הזוג שלה, ריקי ואן וין, מייסד האתר הפופולרי collegehumor.com.
ומה בדבר היחסים המורכבים בין הבנות בסדרה? האם הם כאלה גם בין השחקניות? הצוות מסתדר טוב כל כך עכשיו, היא אומרת, שהם מרגישים ממש כמו משפחה. "וגם, כולנו אנשי בית. אנחנו מדברות על הסט כל הזמן: אם מישהי משפצת קצת את הדירה אז כולנו נחפש באינטרנט דברים בשבילה, ואם מישהי עושה קעקוע כולנו נדבר על איזה קעקוע בדיוק היא צריכה לעשות. אבל כשיום העבודה נגמר כולנו הולכות הביתה. אני נכנסת למיטה וקוראת. לא משנה איפה אני בעולם, אני לא אוהבת להתהולל. כולנו מרגישות שאנחנו יודעות מה יש בסגנון החיים הזה, ואנחנו לא מ עוניינות בזה".
ויליאמס הגיעה ללונדון לרגל השקת העונה השלישית של הסדרה. כשהיא לבושה בשפה
הבינלאומית של קרדיגן קשמיר, סקיני ג'ינס מעצבים מגפונים שחורים, היא נראית קטנה הרבה יותר מהאמזונה שאולי הייתם מצפים לפגוש בעקבות הצפייה בסדרה. למרות שבערב בפרמיירה היא אמורה ללבוש שמלת אלכסנדר מקווין שהותאמה במיוחד למידותיה היא מרשה לעצמה לאכול ארוחת צהריים, אם כי חסכונית, שכוללת סלט, מרק, ואפילו - שומו שמיים - לחם ("בשביל זה יש מחטב").
היא לוגמת דיאט קולה כדי להתגבר על הג' ט לג בעודה חופרת בתיק היד שלה (תיק סלין, מתנת חג מולד מאמה) ושולפת מצעד אינסופי של כדורים. היא לוקחת תשעה בסך הכל, בהפרשים של עשר דקות ביניהם, החל מחומצה פולית ומשהו פרוביוטי וכלה במשהו שאמור לעשות פלאים למראה השיער והציפורניים. "זה משטר הוויטמינים של חברה שלי, וקינאתי בתוחלת החיים הארוכה שמצפה לה", היא אומרת בפנים נטולות הבעה. "נכנסתי לקטע של 'גם אני רוצה לקחת את כל זה'. נהייתי תחרותית".
ויליאמס חיה סוג של חיים מהאגדות. היא גדלה במשפחת מעמד בינוני מאושרת בקונטיקט, כבתו של מגיש החדשות של אן בי-סי, בריאן ויליאמס, ושל מפיקת הטלויזיה ג'יין סטודרד.
הודות לעבודתו של אביה היא גדלה בקרבת אנשים מפורסמים: טינה פיי היא חברה של המשפחה, וקייטי פרי היא עכשיו חברתה הטובה: בן זוגה של ויליאמס הוא חבר טוב של ג'ון מאייר, בן זוגה של פרי. ככל שזה יישמע מוזר, גם שותפותיה לסדרה הן בנות של מפורסמים: אחת היא בתו של המחזאי דיוויד מאמט, אחרת בתו של המתופף בלהקת הרוק "באד קומפני". הוריה של דנהאם גם הם אמנים מצליחים, והבייביסיטר שלה היה זאק פוזן, מעצב האופנה.
ויליאמס אומרת שמגיל ארבע ידעה שהיא רוצה להיות שחקנית ואף השתתפה בהצגות בית ספר כל השנים, אבל אף פעם לא קיבלה את התפקיד הראשי. ההורים שלה, לעומת זאת, עמדו על כך שתלמד לתואר לפני שתתחיל לשחק, "כי הם הרגישו שאם אהיה באינקובטור עוד קצת זה יועיל להתפתחות האישית שלי". היא סיימה עם תואר בספרות אנגלית מאוניברסיטת ייל. "צ'וסר (ג'פרי צ'וסר, סופר ומשורר אנגלי, ה"ר) הוא האיש שלי", היא אומרת. "בכלל, בחורים אנגלים קשישים הם הקטע שלי. ההורים שלי חשבו שעדיף לנצל את ארבע השנים האלה כדי לעשות טעויות וללמוד ולאהוב ולבכות בתעשייה הזאת במיוחד, הצלחה מביאה בעקבותיה טינה".
היא קרובה "במידה שלא תיאמן" למשפחתה, שעזרה לה להתמודד עם הלחצים הנלווים לתהילה הפתאומית. "הם מערכת התמיכה הטובה בחיי. בזכותם אני יכולה לעבור מפרימיירה שבה הכל גדול מהחיים למקום שבו הכל מחזיר אותי לממדים הטבעיים שלי. זה מה שמאפשר לי לא לצאת מדעתי".
בין חבריה הטובים אפשר למצוא כאלה שהכירה עוד בבית הספר היסודי, "ואנחנו מבלים זמן שווה בשיחה על עניינים פרטיים ועל השאלה איזו שמלה אלבש לטקס גלובוס הזהב". התשובה היא לרוב אלכסנדר מקווין, למרות שלמחרת היום שבו נפגשנו היא מוזמנת לתצוגה של דיור קוטור.
יש לה גם חוש הומור בריא. תשאלו אותה מה ההבדל בין ברוקלין למנהטן והיא תענה שזאת התחושה שהכל הולך. "אם, למשל", היא אומרת בפני פוקר "את רוצה לבלות את חייך בהכנת ריבות ביתיות מפירות לא קונבנציונליים, ומהצד יש לך חברה למריטת שפמים - זה מותר". ואז היא נזכרת בסיפור מהשטיח האדום באמי לפני שנתיים, כשהיחצנית שלה הייתה צריכה לומר לצלמים את שמה - כדי שהם יוכלו לקרוא לה להסתובב לכיוונם ולדפוק פוזה. כשהיא הגיעה לקצה השטיח הם כבר קראו לה "אשלי". " זאת חוויה שמחדירה בך ענווה", היא מחייכת. "חשבתי שהנה אני הופכת לכוכבת סרטים, אבל בסוף הם אפילו לא ידעו את שמי. זה הצחיק אותי נורא. זה עדיין קורה, אבל עכשיו כבר יש לי אומץ להגיד "קוראים לי אליסון'".
בינתיים היא מסיימת את הדיאט קולה שלה, לוקחת עוד כדור ויטמין והולכת למלון. יש לה פרמיירה להתכונן אליה, אם כי אני בספק אם הפעם היא תצטרך להבהיר למישהו מה שמה. אנחנו כבר יודעים.
sofash@maariv.co.il
עוד בתרבות: עמית מכטינגר שוחררה ממעצר בית
אייל גולן חייב לעצור באדום
ביבר חוזר לתחנת המשטרה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם