שעת הצועני: ראיון עם יוסי עיני
יוסי עיני לא התיימר להיכנס לנעלי יוסי בנאי בחידוש ל"הצוענים של יפו". בראיון הוא מספר על היתרון שמביאה חבורת השחקנים למחזה הקלאסי ועל העבודה עם אשתו באותו תיאטרון
ברקורד של יוסי עיני לא מעט קרדיטים בתיאטרון, אבל גם הוא חש בחשיבות ההיסטורית שבהעלאה המחודשת של "החאן" את "הצוענים של יפו", מאת נסים אלוני. "זו קלאסיקה ישראלית משובחת ונסים אלוני זה לא דבר שמעלים כל יום על הבמות, אז בהחלט שיש התרגשות", הוא אומר. "אישית גם לא שיחקתי אף פעם בהצגה של נסים ובאמת לכבוד הוא לי לעשות זאת. זה מחזה פנטסטי, משהו שמעל החיים. אני לא מאמין שהפעם האחרונה שהעלו אותו הייתה ב-1971, לאחר שנסים כתב אותו ועבד עליו מסוף שנות ה-60. העלו אותו לראשונה כשהייתי בן שנה. כששמעתי שאנחנו עומדים להעלות אותו שאלתי את מיקי גורביץ' למה זה לא קרה עד עכשיו? הרי יש לנו להקה שכל אחד בה תפור לאיזה תפקיד במחזה הזה. הוא פשוט מתאים לנו".עוד בתרבות: השנים הקשות של יוני רועה
על פי מה בוחרת מאסטר שף את מתמודדיה?
ב"הצוענים של יפו" מתנקזת לעיר קבוצה מגוונת של פליטים, יהודים ניצולי שואה, צוענים, זונות אנגליות ועוד. יהודי וצוענייה שהיו יחד במחנה ריכוז הבטיחו זה לזה שאם יינצלו ויוולדו להם בן ובת, הם ישיאו אותם זה לזה. אבל הכלה המיועדת לא מוכנה לממש את הציווי של דור ההורים ואילו החתן המיועד מחסל כל חתן פוטנציאלי אחר המתקרב אליה.
נקודת החיבור המיידית שלכם למקור זו העובדה שהבמאי שלכם, יוסי פולק, שיחק בהפקה ההיא. האם בכלל ניהלתם איזה דיאלוג עם המקור?
"לא. בדברים האלה אני אישית לא אוהב לראות את החומרים המצולמים והמתועדים שיש על ההצגה הזו. כשאני עובד על דמות אני מנסה להביא את עצמי לתוכה ולא להיכנס לתוך נעליים אחרות, אפילו אם הן של יוסי בנאי (ששיחק את בוגו בהפקה המקורית, נ"מ), רובינא או מי שזה לא יהיה. רציתי לעבוד מהבפנים שלי, איך שאני מבין את הדמות ואיך שיוסי פולק ואני מבינים אותה, ולא להישען על ההפקה הישנה. יוסי דווקא די נתן את החופש לעשות את זה והלך איתנו בנושא הזה. אני חושב שאין זכר למה שהיה בהפקה ההיא, שנשענה על סטארים, השחקנים המשובחים שהיו אז בתיאטרון הישראלי (שמעון פינקל, שמוליק סגל, אהרון מסקין, אביבה מרקס, מיכאל ורשביאק ועוד). יש ערך מוסף דווקא בגלל שאנחנו להקה של אנשים שעובדים המון שנים יחד, והעובדה הזו נותנת למחזה עוד איזה צבע ואפיון שלדעתי לא היה אז. כאן מדובר במשפחה של צוענים, משהו שבטי כזה, אז על אחת כמה וכמה זה יוצא החוצה".
ויוסי בנאי ממש לא הדהד לך בעורף התודעה בזמן העבודה על הדמות?
"איך אני אתחבר ליוסי בנאי? קודם כל כבודו במקומו מונח ואני מעריץ גדול שלו, אבל יש יוסי בנאי ויש יוסי עיני ושחקנים אחרים בעלי פרופיל אמנותי כזה או אחר. לכל אחד יש את המקום שלו וכל אחד מביא את עצמו לתפקידים שהוא עושה".
שיניתם משהו בהשוואה למקור בתקופת התרחשות העלילה?
"ממש לא. היא נשארה תקופתית ושמרה על הצביון שלה, כמו אז, וגם בכך היה יתרון לארומה שלנו כצוות שחקנים מגובש שבנה את הביחד הזה ושמר על האווירה הקסומה, הצבעונית והססגונית של יפו, כפי שנסים אלוני כתב אותה".
בתיאטרון פעילה לצידו כשחקנית עירית פשטן-עיני, אשתו ואם שלושת ילדיו. "עירית הייתה לפני ב'החאן' ובתחילת הדרך יצא לנו לעבוד יחד", הוא מספר. "אבל עם לידת הילדים הבנו שאין לנו יותר את הפריווילגיה להמשיך ולעשות זאת. אין לנו את האופציה לא להשכיב את הילדים לישון 17 ימים בחודש.
"יוצא שאנחנו שחקנים באותה להקה אך עובדים בהפקות שונות. יש בזה אמנם גם יתרון בכך שאנחנו לא כל הזמן ביחד, מה שמשמר אולי יותר טוב את הזוגיות, אבל במקרים רבים אנחנו גם לא בבית ביחד. קורה שכשאני מגיע היא יוצאת לחזרות ולהפך, ובמקרים רבים זה מתואם כך כדי שאחד מאיתנו יוכל להיות עם הילדים. דבר אחד בטוח: בחופשות המשותפות שאנחנו לוקחים יחד יש לנו את זמן האיכות שלנו, בלי הפרעות".
עוד בתרבות: כדורגל רדוד מתורגם לתוכנית שטוחה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם