הזירה הלשונית: על ישראלית, ערברית ועבריס
סיקור ספרי הלשון שיצאו בשנה החולפת פורש סוגי עברית שלא ידעתם שקיימים. וגם: מיהו גבר בגברים חוץ מאריק שרון?
רופאו של אריאל שרון תיאר את שרון לאורך שמונה שנותיו בתרדמת כ"גבר בגברים", שהצליח לשרוד בלא הכרה שנים ארוכות כשתוחלת החיים של אנשים במצבו היא שנים

עוד בתרבות: הפשע משתלם למרטין סקורסזה
תפילת נשות הכותל היא תמונת השנה
בלבנון מדברים גששית
הגששים חודרים אל המרחב הסובב אותנו. השבוע נשמע לוחם לבנוני זועם מסביר מה יעשה לנסראללה כשיתפוס אותו: "אנחנו נתלוש לנסראללה את כל השערות מהזקן, שערה שערה". קשה להאמין שהיה עושה את זה עם פינצטה פינצטה.
עוזי אורנן מתחיל מבראשית
שמונה ספרי לשון (לפחות) יצאו השנה, כולם שווים הצצה. עוזי אורנן, שחגג תשעים ביוני השנה, הוא מהאריות הוותיקים של הבלשנות העברית. הוא ידוע בתרומה מקורית וחדה לסוגיות בלשניות שונות, ביוזמות שנויות במחלוקת כמו ליטון הכתב העברי, ובתרומה הייחודית של "מילון המילים האובדות", שבו ליקט אלפי מילים מימי תחיית הלשון שנולדו ונעלמו. הספר שיצא השנה, "בראשית היתה השפה" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, הוא מעין מאגר מסכם של הנושאים בהם עסק והוא ממשיך לעסוק, הקשורים בעברית החדשה. את הטענה שנוצרה כאן שפה מנותקת מעברה, "ישראלית", אורנן דוחה בשתי ידיים. בתשע מילים: אנציקלופדיה מאירת עיניים ובהירת שפה לכל עניין עברי-לשוני.
העברית של מיכל רוזנטל
מיכל רוזנטל, שנפטרה ב-2009, כתבה בעיתון הירושלמי "כל העיר" בשנות התשעים, ובמרכז כתיבתה היו רשימות בענייני לשון. הוצאת כרמל הוציאה עתה מקבץ מאמרים משלה: "זאת העברית שלי". חבל שכתיבתה לא פרצה את גבולות ירושלים, כי היא מלאה ידע והבנת לשון, ולמרות שאין לי קשר משפחתי אתה הרגשתי שהיא מעין אחות. מיכל מרבה לעסוק במפגש השפות הלועזיות עם העברית, כמו במאמר "בלובֶר יש פילים של הרצֶל" המספר איך הישראלים מסרבים לאמץ היגוי של מילים ושמות זרים, ואילו במאמר "המזדרון של ספתה" היא מאזינה לישראלים המעניקים הגייה חדשה למילים ותיקות, מ"צוּמֶת לב" ועד "חֶזְ'בּוֹן".

נתיבה מקשיבה וכותבת
נתיבה בן יהודה, אייקון של דור הפלמ"ח ושל השפה המדוברת, השאירה אחריה מאות רשימות, פתקים, קטעי יומנים וקטעי מילונים. מאלה יצרתי ספר בהוצאת כתר, "מחברות נתיבה", הבנוי כדרכה של נתיבה מקטעים קצרים ומרעיונות שרק בקריאה רצופה חוברים למשנה סדורה. המלחמה המפורסמת של נתיבה היא במה שכינתה "משטרת העברית", הכוללת כל מי שאומר לישראלים איך לדבר. היא קוראת לאקדמיה ללשון לחבר דקדוק חדש, ונוגעת בפרטים קטנים. למשל, ההבדל המיטשטש בין ה' לבין א': "או א' או ה', ואני חושבת שיש עוד אחד – באמצע. זה נכון שאף אחד לא אומר 'אהבה', אבל גם אף אחד לא אומר 'א-א-בה'".
הערבית שלנו? ואללה בסדר
שפה חדשה הולכת ונוצרת בישראל, ערברית, ערבית מעורבבת, ואם תרצו, ערבית ישראלית. זו השפה שבה מדברים יותר ויותר ערבים בישראל, והיא מכילה מילים רבות יותר ויותר בעברית. עבד אל-רחמן מרעי כתב על זה ספר ושמו "ואללה בסדר: דיוקן לשוני של הערבים בישראל", בהוצאת כתר. מרעי סוקר את התופעה ומביא מאות רבות של דוגמאות. מה פירוש המשפט "מָא כָּאן עִנְדִי מצברוח?" לא היה לי מצב רוח. ואיזה פועל חדש נוצר בערבית מהמילה פקק, המתייחסת למצב הכבישים? בַּקַק, כמו במשפט "בַּקַקַת אלטָריק", הדרך פקוקה. ומה פירוש "טַלַע מִנּוּ אִלְמִיץ"? הוציא לו את המיץ, כמובן. מי אמר שיש כאן שני עמים?
העברית כשפת תרבות
מכון ון ליר הפיק עם הוצאת הקיבוץ המאוחר ספר מאמרים לשוני עשיר ומאתגר בשם "לשון רבים: העברית כשפת תרבות". הספר נולד מתוך קבוצת עבודה בין-תחומית שפעלה במוסד ון ליר בשנת 2008, ביוזמת ד"ר יותם בנזימן, שהוא גם עורך הספר. בספר 16 מאמרים במגוון נושאים. רחל אליאור חולקת על התפיסה שהעברית היתה שפה מתה, היא לא מתה לעולם, קובעת אליאור, גם כשפת דיבור, בוודאי כשפת ספר. דלית אסולין פותחת חלון לעולמם הלשוני של החרדים, המבחינים בין עבריס (במלעיל) שהיא שפת חול בזויה, לבין לשון הקודש, שהיא העברית של כתבי הקודש. גיל הראבן עוסקת בהופעת העברית המדוברת בספרות וקובעת שהספרות אינה מעתיקה את הדיבור והסלנג אלא משתמשת בו ככלי ספרותי.
ליישר את העקומים
דניאל בֶּלֶטֶה ממשיך במפעל הפתגמים האתיופים, ומוציא חלק שני, רחב יותר, של "עשן ואמיץ": "עשן ואמיץ II". הספר נזכר במדור קודם, והפעם נסתפק בטעימה נוספת, קצת אקטואלית:
"כאשר נגמרים כל העצים הישרים, מתחילים ליישר את העקומים". באתיופית זה נשמע כך: דֶהְנָה סִיתָטָה יֵמֵלֵמֵלָל גוֹבָּטָה. וההסבר: כשאין מנהיג טוב, לוקחים מה שיש.
כלבים אינם ממליטים חתולים
ריקרדו אריאל בלנק אוהב פתגמי עמים, והשנה הוציא את "100 חידות על פתגמים". הפעם הוא נוגע בתופעה הרב לשונית של פגמים מקבילים, המציגים רעיונות דומים בשפות שונות. בעמודים הימניים של הספר פתגמים מקבילים לפתגם עברי ידוע. איך אומרים באנגלית "התפוח לא נופל רחוק מהעץ"? "כמו האבא, כך הבן". ובערבית? "הבן של הברווז צף". ובצרפתית? "כלבים אינם ממליטים חתולים". בצד השמאלי חידה, המבקשת להתאים ציור ורמז לפתגם עברי. אייר: ישי אורון.
דורון ושירה ממשיכים במסע
"המסע המופלא לאחוזת לא הגדולה" הוא ספר ההמשך של "המסע המופלא לארץ המילים", מאת כותב שורות אלה. דורון ושירה חוזרים לארץ המילים, ומגלים שהיא נשלטת על ידי המילה "לא", שהפכה את ארץ המילים לדיקטטורה והקימה מחנה עונשין ומשטרת מילים אכזרית. תבלו.
