רוטבליט מספיד את ההולכים ומתחבר לצעירים
יענקל'ה רוטבליט, שסיפק את כל הטקסטים לפרויקט "החצר האחורית", היה גם אמור לחזור ולעבוד עם אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב, שותפיו לאלבום המופת "בדשא אצל אביגדור", אך המוות הפתאומי קטע הכול
איך אתה מסביר את זה שאתה עדיין חי ובועט אמנותית, בעוד שרוב הפזמונאים בני דורך הפסיקו כבר מזמן ליצור. יורם טהר-לב ואחרים...
"על יורם אני יודע שהוא אמר שהוא לא כותב יותר, כשבעצם הוא הפסיק כשמתו הלהקות הצבאיות. באופן אישי אני חושב שהעולם שלו פשוט נסגר עליו. הוא מה'אנחנו', משירת הביחדנס, המגויסת יותר. יש גם אנשים שחושבים שזה לא נאה לגילם לכתוב שירים. אני מסתובב עם אנשים צעירים והם נותנים לי אנרגיה. אני משתדל לא להתפתות יותר מדי לחשוב שגם אני צעיר".
עוד בתרבות: אייל גולן ניצח את אריק איינשטיין
מה לצחי נוי ולכדורגל?
שני אמנים גדולים שעבדת עמם הלכו מאתנו השנה, שמוליק קראוס ואריק איינשטיין.
"זה עצוב מאוד. שמוליק היה פרא אדם, זה נכון, והוא שילם את כל המחיר על הפראות הזאת. בשנים האחרונות לחייו הוא כבר היה על כסא גלגלים ולא פעיל מוזיקלית. עצוב לי שלא ראיתי אותו מספיק. הוא היה מלחין נפלא, חבר ושותף נהדר לעבודה. מאוד אהבתי אותו.
"אריק היה אדם עדין ומקסים ומלא כישרון וצניעות. למרות הריחוק הפיזי - אני גר בירושלים - כל פעם שאריק קרא לי להביא לו דברים נעניתי כמובן. אהבתי לשמוע אותו עושה דברים שלי. ככותב שירים אתה לא יכול לבקש מבצע טוב יותר. שבועיים לפני פטירתו הוא צלצל וביקש לראות חומרים, והתחלתי למיין מה שטוב לאריק. הוא חזר לעבוד עם מיקי גבריאלוב (השלושה עבדו יחד באלבום 'בדשא אצל אביגדור' – נ.מ) ורצה להשתמש בטקסטים שלי. אמרתי, בשבוע הבא אני קופץ ומביא להם את החומרים, אבל המוות הקדים אותנו".
בפרויקט "החצר האחורית" רוטבליט שיתף פעולה עם אמנים ייחודיים ולא ממש מיינסטרימיים: תומר יוסף, איתמר ציגלר וגדי רונן, איש איש ושיריו. זהו מיזם שהשתרך לאיטו ולקח לא מעט זמן עד שקרם עור וגידים.
"זה משהו שנעשה בסבלנות, בעבודת יד", מסכים רוטבליט. "הייתה התכוונות לעשות פרויקט, אבל מה ייצא ממנו בדיוק לא ידענו. היינו נפגשים כל שבועיים, פחות או יותר, והחומרים נאספו במשך שנה וחצי. כשראינו שיש מספיק שירים לאלבום, אמרנו בוא נעצור פה ונקליט אותם. וזה כשלעצמו לקח עוד חצי שנה".
רוטבליט, שמוכר יותר כיוצר של מאחורי הקלעים, משתתף באופן מעשי בהופעות של "החצר האחורית". הוא עולה לבמה פעמיים או שלוש בהופעה ושר. "אני עושה כמיטב יכולתי, שר או מדבר, מה שיוצא", הוא מספר. "בדרך כלל אני פותח את הערב, אחר כך שר לפעמים שיר או שניים מאלבומים ישנים שלי, עושה מעין אתנחתא קומית וממשיכים. כבודם של הטקסטים במקומם מונח, אבל לא הם כל העניין, יש באלבום המון מוזיקה יפה, הלחנות נהדרות שהחברים עשו, המון ביצועים יפים, המון תחכום מוזיקלי וטקסטים יחסית לא קלים תמיד, שהלחנים עושים אותם יותר נעימים למאזין, ידידותי למשתמש, אגרוף ברזל עטוף בקצת משי".
למרות שזה לא העיסוק המרכזי שלך, זו ממש לא הפעם הראשונה מופיע בעצמך עם שיריך.
"אכן. יש מאחוריי חמישה אלבומי סולו, מ-1978 ועד 2011, שאז יצא האחרון. כתבתי במרוצת השנים להמון אמנים, אבל בין לבין היו מדי פעם כל מיני דברים שאנשים לא בדיוק שרים אותם. חומרים חברתיים, פוליטיים וכיוצא באלה, ואז זה היה המקום שלי לומר את הדברים האלה. גם היום אני מקליט לעצמי והולך להוציא את החומרים האלה מבלי לעשות מזה עניין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם