בשר אורגני: להקת "אטליז" יוצאת לדרך חדשה

משוחררת מאי פעם, עם סולנית חדשה ובדרך עצמאית, "אטליז" מוציאה סינגל שני לקראת אלבום חדש ומפתיע

נחום מוכיח | 23/12/2013 12:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אטליז
הלהקה האלטרנטיבית "אטליז" חוגגת עשור לקיומה בפרץ יצירתיות מפתיע ומעורר השראה, כפי שניתן להתרשם מ"Miserable" ומ"One of Us", שני הסינגלים ששוחררו עד כה מאלבומה החדש.

בהרכב בולטת סיון אבלסון, הסולנית החדשה, בת קרית מוצקין ובוגרת בית הספר למוזיקה רימון ומגמת תסריטאות של סם שפיגל. מנהיג הלהקה גיא בן שטרית, מלחין, גיטריסט, אנימטור ויוצר קליפים מוערך בעולם, מצא בה את התכונות האמנותיות המתאימות ללהקה. "בהתחלה חיפשתי מישהי שתוכל לבצע במדויק את השירים הקיימים ברפרטואר שלנו", הוא אומר. "אבל הגעתי לזמרות שלא התאימו למה שאני מחפש היום מזמרת ברמת הרגש. כשהשתחררתי מהרעיון שאני צריך להביא מישהי שתבצע את השירים הקודמים כפי שבוצעו טכנית, הבנתי שאני לא צריך להביא מישהי במקום מישהי, אלא מישהי בזכות עצמה".

עוד בתרבות: ליהיא גרינר, תשמרי את הילד לעצמך
 
נועה יפה
מכוונים לתחושות שמעניקות אגדות ילדים. ''אטליז '' נועה יפה

"בגלל שהחומר כל כך ורסטילי ודורשני, גיא רצה לדעת שאני שם מבחינה ווקאלית", אומרת אבלסון. "המוזיקה של הלהקה באלבומים הראשונים היא באמת לונה-פארק, פסיכית. הייתי צריכה ללמוד המון חומר ונשאבתי טוטאלית. ישבתי עם השירים וטחנתי להם את הצורה, ותוך כדי למדתי את הלהקה ומה שהיה לפני כן ולאן הם הספיקו להגיע.

"כל קצוות הדמיון והפנטזיות שלי התחילו לפעול והשיטה שמצאתי היא להיכנס למשטר, ללמוד את המוזיקה בצורה אינטנסיבית, כמו להיכנס לבית ספר. לפני כן ניגנתי פה ושם בכל מיני בארים בתל-אביב, חיפשתי את עצמי ולא כל כך מצאתי בתחום שהייתי בו, פולק-רוק, מקום מאוד רווי בארץ, לא ידעתי מה אני רוצה בדיוק. 'איטליז' שמו אותי במשבצת הנכונה. היום הקשר שלי עם גיא מאוד אינטנסיבי, הכתיבה משותפת והלחנים איכשהו נתפרים סביבי".

 



גיא, היה לך חשוב שסיון תכתוב טקסטים?     
"בעיקרון אני תמיד מקפיד שלסולנית תהייה נגיעה לטקסטים. מאחר שהיא צריכה לשיר את זה, חשוב שיהיה לה מגע אישי עם הדבר. זה היה תהליך ברור מבחינתי שהיא תיכנס ותכתוב, אבל היא נתנה בראש והקפיצה את זה מדרגה. הביאה מהעולם הפנימי שלה. במרוצת עבודתנו נוצר מצב שבו היא  דומיננטית בכתיבת הטקסטים וזה מתקבל מצוין".

סיון, איך מקבלים אותך המעריצים שאהבו כל השנים את לי טריפון?
"יש שני קולות בראש. מה שהיה לפני כן, שזה מפחיד נורא ואין לי מה לעשות עם זה כי אני לא לי. מצד שני, כשאני כבר בפנים, אני נכנסת לאיזו חוויה, מסתכלת על עצמי מהצד ורואה את זה מתגבש מעצמו. אני לא לי, זה נורא שונה, אבל אני מביאה את עצמי כמו שאני וצריכה עוד לתפוס זמן במה כדי שזה ייטמע לחלוטין".   

מה מאפיין את האלבום בכללו מבחינת מכנה משותף לשירים?
בן שטרית: "מבחינה נושאית אנחנו מכוונים לתחושתיות ולדברים שמזכירים לנו קצת אגדות ילדים, גם מבחינת הטקסטורה של המוזיקה, המלודיה וההרמוניה, וגם באינטרפרטציה. כשאתה שומע את אגדות  האחים גרים, תמיד יהיה שם יער אפל, אנגלי כזה. אז אנחנו מטפטפים את האימאג'ים האלה לתוך השירים".

נעזרתם הפעם בגיוס ממון ממעריצים באמצעות הרשת.
"גייסנו מספיק כדי להתקדם, להשלים את האלבום ולהמשיך עצמאית. לא שלא היינו עצמאיים קודם לכן, תמיד דגלנו בזה ואף פעם לא היינו תלויים לחלוטין במישהו חיצוני ללהקה. היינו בחברת התקליטים 'אנובה', אבל חברות תקליטים עכשיו פחות רלוונטיות, ולא צריך אותן לשם הקלטות. לחתום על חוזים, אם בכלל, צריך בזהירות רבה. כשאתה מוזיקאי צעיר אתה רואה את זה בעיניים רומנטיות, ובסוף מגלה שאם היית טיפה מתאמץ ומשנס מותניים, היית יכול לעשות את זה לבד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק