"להיות איתה" של אסי עזר: עוד סיפור אהבה לעוס
אין סוף לסיפור אהבה: שוב אותו טריק מלודרמטי שחוק מגיע לפריים טיים. מזל שבין סדום לסתם, אפשר להתנחם בסיפור אהבה אחר
להבדיל, גם עמוס דהרי, גיבור "להיות איתה", הוא קורבן פגע וברח. במרכז הסדרה שיצר אסי עזר (ביים עודד רסקין) ניצב עמוס, עובד במאפייה משפחתית, שבדיוק סירב להתחתן עם ונסה, זוגתו בתשע השנים האחרונות. הוא צועד הביתה, כשלפתע מגיח ג'יפ. בתוכו יושבת נועה הולנדר, סופר-מודל פתיינית מלווה בסוללת פקאצות וסוכן חלקלק. הולנדר נפרדה משחקן הוליוודי מפורסם, אחרי שזה בגד בה. היא מבחינה בעמוס, עוצרת את הרכב, ומעלה את עובד המאפייה לחגיגה לילית קצרה ומופרכת.
בסוף פרק הבכורה יגלה עמוס שנוצל, שזכה לליטוף מנערת הזוהר, ממושא התשוקה, כחלק מרוטינה מרושעת של מפורסמת קלת דעת. בהמשך, מן הסתם, יגיע האיחוד והפיצוי. "להיות איתה", לכל אורך הפרק הראשון, מדגישה שאין מדובר בסתם אינסידנט רומנטי, אלא בהתנגשות בין עולמות רחוקים. הוא מזרחי, היא אשכנזייה; הוא תפרן, צנוע, גר עם המשפחה ומחויב לה, היא טחונה, הוללת, ומתנחמת בזרועות האינסטגרם. כלומר, הרומן הזה לא יכול להצליח. לכן הוא חייב להצליח. ככה עובדות אגדות. על הבסיס הזה הן נבנו בכל 1,532 הפעמים שבהן נעשה שימוש בבן הכפר האומלל ובת העשירים המפונפנת. בצפרדע ובנסיכה.
זו גם הסיבה ש"להיות איתה" מסוגלת לסחוף את הצופים. הטריק המלודרמטי, גם כשהוא צפוי ומשומש, עובד. מעבר לזה, הסדרה מתהדרת במשחק משכנע לרוב (אביב אלוש, מארק איווניר ורותם סלע בתפקידים ראשיים), עשויה היטב ומושקעת. ובכל זאת, כמו אותה תאונה, אם נסיר את שכבת האיפור הכבדה נגלה שסיפור אהבה, גם כשהוא לבוש בבגדי 2013, הוא בסך הכול עוד סיפור אהבה.
"להיות איתה", ערוץ 2, 22:00
שלושה ימים, במונחים טלוויזיוניים, הם נצח. לא מקובל לחזור ולהתבוסס במה ששודר במרחק נצח. ובכל זאת, כתבה אחת, שלא זכתה לאזכור נוסף, מחייבת חריגה חד-פעמית.
בכתבה, ששודרה ב"אולפן שישי", סיפר יגאל מוסקו את סיפורם של איתיאל ואולגה ארז, זוג עולים מאוקראינה. מ-95' ביחד. לפני כמה שנים, אחרי טיפולי פוריות מתישים, ילדה אולגה שלישייה. מיד אחרי הלידה הידרדר מצבה כתוצאה מסיבוך ומאז היא מוגדרת כצמח. בכתבה, שנתפרה בעדינות מאופקת, התרכז מוסקו בבעל, איתיאל, שמטפל במשפחתו במסירות אין קץ ומתעקש להשאיר את אשתו הדוממת בבית, לצדו. לא יום, לא יומיים. שנים. הוא לוקח אותה לחוף, מעסה את ידיה במי ים. לוחש, מחבק. אין קול ואין עונה. "היה לנו אפילו כיף לשתוק ביחד", הוא נזכר.
לא מדובר בסיפור, כי אם במשל. משל לצד אנושי אחר, מסור, המתגלה ביופיו באותו עולם שבו עגל זהב מתרברב בפני השוטרים שלרשותו "40 נשים", לא כולל קטינות. מול הזוועה וההתבהמות הסדומית, מספיק איתיאל ארז אחד. יש תקווה.
"אולפן שישי", ערוץ 2
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם