מור סילבר מלכת רשת
עם 50 אלף עוקבים באינסטרגם ועמוד פייסבוק שרשם 26 אלף לייקים, מור סילבר הצליחה למצב את עצמה כאושייה תקשורתית ואייקון אופנה דרך פעילותה ברשתות החברתיות. ועכשיו היא הולכת להיות כתבת הדיגיטל של "אקס פקטור". ד"ש וריטווט לבר
יום - מעתה זה כבר לא יהיה ממש אפשרי. למרות שעם כל הפאסון, אינטרקציה עם בר רפאלי עוד לא הייתה לה.
"לא כל כך יצא לנו לדבר" היא מודה. "בר מנחה על הבמה וגם נמצאת עם ההורים של המתמודדים כשהם רואים את האודישן. רק אחרי זה עוברים אליי. אני מאחורי הקלעים, בקטע של המדיה הדיגיטלית. אבל ככל שמתקדמים בשלבי הצילום, יהיה לי איזה ראיון איתה. ממה שאני רואה במוניטור – היא מדהימה".
את רואה בה מודל לחיקוי?
"אנחנו בנות אותו הגיל, אז אני לא יכולה לראות אותה בתור מודל לחיקוי, אבל אני מעריכה מאוד את העבודה שלה. היא עובדת מאוד קשה, משתבחת כמו יין והיא גאווה למדינה שלנו. אני מתפקדת במישור אחר ממנה אז אין מקום להשוואה".
מה את חושבת על השופטים?
"אני מראיינת בתכנית את עברי לידר והוא מדהים, וגם שירי מימון ומשה פרץ מעוררי השראה. אבל רמי פורטיס הוא ההפתעה הגדולה מבחינתי. לא גדלתי עליו, אבל אימא שלי מתה עליו. עשיתי עליו ויקיפדיה וכשהגעתי לשם כבר ידעתי מיהו. והוא התגלה כאדם הכי זורם והכי מקסים. בשבילי זה כבוד לעבוד עם האנשים האלה ולהיות צמודה אליהם. ואני כל הזמן מלווה אותם, מצמידה להם מיקרופון לפנים".
כדי שנוכל לצלול לעולמה של מור היפה והתוססת, היא מספקת כרטיס ביקור אישי למי שעדיין לא מודע למעלליה עד עתה, ואגב כך פותחת צוהר לטכניקת הפריצה לתודעה התקשורתית-סלבית באמצעות האינטרנט. "התחלתי בעונה השנייה של 'TLV עושים את תל-אביב'", היא פותחת. "משכו אותי באמצע התואר לתקשורת והקפאתי את הלימודים. למדתי במרכז הבין-תחומי בהרצליה והתחלתי שנה שנייה. ואז הציעו לי לנסות להתקבל ל-TLV. אמרתי לעצמי שזה קיצור דרך לתעשייה ואם אתקבל אז למה לא. וככל שעברו האודישנים והגיעו לשלבים יותר מתקדמים, של דינמיקה קבוצתית, ככה יותר רציתי את זה והרגשתי שזה מגיע לי. הקפאתי את הלימודים, התקבלתי והלכתי לצילומים.
"לאחר מכן התחלתי גם להיות כתבת שטח של נענע 10 והמשכתי, וזה פתח לי הרבה דלתות. לא אשקר. אני לא חושבת שהייתי נמצאת איפה שאני היום אם לא הייתי ב-TLV. מבחינת לימודים, חזרתי והשלמתי את התואר וכולם התגאו בי, כי אמרו ברגע שתתגלגלי בתעשייה כבר לא תחזרי ללימודים. הראיתי שסיימתי, עם הגלימה, הטקס, אימא גאה, ציונים הכל טוב, ואני שמחה שעשיתי את זה. בנוסף חשבתי על משחק, אז הלכתי ללמוד שנה טכניקה. איך מגיעים לאודישן, איך מצטלמים, איך עומדים, כל שפת הגוף שלך. היום אני ב'רשת', שזה בית. חוץ מזה, אני עדיין מובילה ליין של סבון לנערות, זה נוצץ ומעניין ואני מאוד מתחברת לזה, כמו ילדה קטנה. ואני עושה במקביל עוד דברים. יש לי פינה בתוכנית סטייל בערוץ 'בידור ישראלי' ואני כותבת בלוג אופנה ל'ראש 1', שנקרא 'מור פשן'".
מאז ומעולם נמשכת לתחום הזה?
"תמיד דגמנתי הוחמאתי על המראה שלי. ידעתי שיש לי ביטחון עצמי והייתי רוקדת כל הזמן. הייתי תמיד זו שבראש הפירמידה. בימי עצמאות אימא שלי הייתה דואגת שאהיה על הבמה ראשונה, היא הייתה מדברת עם המורה למחול. הייתי דומיננטית במחול אבל לא באמת עשיתי עם זה משהו. לא קיבלתי עידוד ותמיכה מהבית ללכת לאודישנים, כי אצל אימא שלי הדבר הראשון היה הלימודים. זה מאוד קשה ומבלבל, כי תחום הבידור היה יכול קצת לעלות לי ביוקר ולעצור את הלימודים והחינוך הטוב שאני מקבלת בבית, ואימא שלי מאוד פדנטית. אנחנו מנווה ישראל בהרצליה, לא שכונה אליטה, אבל אני חושבת שהערכים שעד היום מלווים אותי הם בזכות זה שגדלתי בשכונה".
לפחות חמקת מהתואר ילדת שמנת.
"אני ממש לא ילדת שמנת. כל הזמן, כולל בזמן לימודי התואר, עבדתי ועשיתי הכל. הייתה ברמנית, מלצרית, מארחת, אפילו הייתי פעם אחת סלקטורית אבל זה לא התאים לי לאופי. כל מקום שהיה בו כסף טוב ומכבד – עשיתי".
איך היה לך ב-TLV?
"הייתי בעונה השנייה, אבל בגלל שמאוד בלטתי ואני היחידה שממש נלחמתי על להמשיך לקדם את תפקידי ולפרוץ משם, אז בעונה השלישית באתי לתפקיד אורח. וגם עכשיו, בעונה הרביעית של הסדרה, יש לי תפקיד אורח. כאילו, נותנים לי שם קרדיט, וגם בשבילם זה כבוד להביא אותי, כי אני היחידה שעוד שומעים את השם שלה ושנשארה בתעשייה. לטל נוי בעונה הראשונה נתנו פתח, פלטפורמה מדהימה, להיות כתבת של חדשות הבידור - שזה מלא אייטמים, שעות שידור, ניסיון ושטח. זה מדהים. זה אמנם ערוץ נישה אבל משם פורצים. אבל היא פשוט ירתה לעצמה ברגליים. הגיעה העונה השנייה של TLV, היה ראיון והיא סיפרה להפקה דברים שקריים. כמתמודדת, אני יכולה להעיד שהיא אמרה שקרים. ואז אמרו לה ביי ביי. הי לא לויאלית. נותנים לה מקום, במה. מה עובר עלייך? צריכים להיות חכמים בתחום הזה, צריך לחשוב על כל מה שיוצא לך מהפה".
"נותנים לי שם קרדיט, וגם בשבילם זה כבוד להביא אותי". סילבר ב-TLV
את חיה בשלום עם העובדה שבנית את הקריירה שלך בעצם מתוכנית ריאליטי?
"זה בעצם דוקו-ריאליטי. אני יודעת שהרבה מהאנשים צוחקים על כל מיני דמויות שיוצאות מריאליטי, ויש מלא חיקויים ובדיחות על זה. אבל אני חושבת שזה שונה במקרה שלי, בגלל שהתוכנית מתעסקת בתחום הבידור, שזה מה שאני רוצה לעשות, זה מה שלמדתי ועשיתי תואר בו. לא באתי להסתגר בתוך וילה עם עוד כמה אנשים זרים, למשך שלושה חודשים כדי לקבל מיליון שקל. בתוכנית שלי לא היה מיליון, זה לא היה בפריים-טיים. זו בסך הכל הייתה תוכנית שגרמה לי להכיר את אלה שמושכים בחוטים.
גם היום אני מגיעה ל'אקס פקטור' דרך 'רשת', ו'אבוט המאירי' שמפיקים אותה. וזה מאוד נחמד לי והם רואים שאני צומחת לאט ולבד, ובסך הכל אני חושבת שזו אחלה פלטפורמה. יש לי מודעות עצמית, לא הלכתי ועשיתי בדיחה מעצמי. הייתי יותר בוגרת משאר האנשים שהגיעו ל-TLV. הם היו יותר צעירים. הייתי בת 25 בעוד שכולם היו בני 20. אז אני חיה בשלום עם מה שקורה לי, אפילו שאני היחידה מהתוכנית הזו שמצליחה להתקדם הלאה. אין לי מה להתבייש שהלכתי לדוקו-ריאליטי ואני לא מרגישה כמו פליטת ריאליטי, אפילו שכל הזמן כותבים את זה. מתישהו, אם אמשיך ככה בדרך הזו, ישכחו את הפליטה וישכחו גם את ה-TLV לדעתי".
את יודעת שאם היית בוגרת תלמה ילין והיית הולכת ללמוד משחק בניסן נתיב, היית מתקבלת אחרת.
"אני רואה בתעשייה שכל הזמן יורדים על זה שדוגמנית הופכת לשחקנית וכל הטייטלים שנותנים לאותו שחקן שהוא גם פרזנטור. כל מיני כאלה. אני לא מתעסקת בזה. אלה שטויות בעיניי".
אבל אין ספק שבנית את הפופולאריות שלך דרך האינטרנט והרשתות החברתיות.
."אני אומרת בגאווה שאני משתמשת בכל הרשתות החברתיות כדי לקדם את עצמי בחינם. זה מטורף. זה הולך לי, מצליח לי. יש לי עוד שניה 50 אלף עוקבים באינסטגרם, וזה מטורף, כי בסך הכל הייתי בתוכנית נישה, לא בשום פריים-טיים בערוץ 2. ילדות מצטלמות איתי והאמהות שלהם רוצות שהן יקבלו את הערכים שלי. אני בסך הכל חושבת שהבאאז הזה של הרשת מקדם אותי, אז למה לא?".
ספרי קצת על הפינה שהייתה לך בערוץ 24.
"העוזרת של עורכת התוכן בתוכנית הים-תיכונית של ירון אילן 'מנטה', אמרה לי: 'יש בך ובקול שלך משהו מרענן. נרדמתי איתך אתמול וקמתי בבוקר וזכרתי את הקול שלך. אני רוצה שתהייה לך פינה אצלי בשידור חי'. זו פינה אצל ירון אילן, שזה כבוד כי הוא מנחה מדהים. בלי טקסטים, בלי ליין-אפ, יש לו מלא ידע ויש המון מה ללמוד ממנו. באתי לאודישן ואמרתי שאם נותנים לי אני לוקחת את זה. ערוץ 24 זה טוב. וככה כל הקיץ שעבר הייתה לי פינה שלוש פעמים בשבוע, בתחומי המוזיקה, הרכילות והאופנה. נגיד, הראיתי תמונות מכל האלבומים של שרית חדד, כולל בתקופה שהיא נראתה אולד-פשן כזה, ואיך היא השתדרגה עם הבלונד. גם הראיתי את אייל גולן וקובי פרץ, עם השינויים שהם עברו. לקובי פרץ בכל אלבום יש יותר פלטינה בשיער, הוא הכי מטרו. אני נורא אוהבת מוזיקה ים-תיכונית, זה מה שאני שומעת באוטו. חבר שלי חושב שאני לא בסדר. יש בי צדדים פרחולים. אני מודה".
מצחיק שאת מעידה על עצמך.
"אימא שלי מרוקאית, אז אני חצי מרוקאית, והיא האדם הכי דומיננטי בחיים שלי. אבא שלי זכרונו לברכה, שנפטר לפני כשש שנים ולא כה לראות את ההצלחה העכשווית שלי אלא ראה אותי רק בקליפ 'חולה עלייך' של ירון כהן, הוא חצי אנגלי, חצי קולומביאני. אז זה שילוב מטורף. אני לא יודעת איך היא תפסה אותו, הוא היה חתיך הורס. אמא שלי לא פראיירית. פתאום נהיה לה פנצ'ר, והוא בא והסיע אותה ומאז הם היו ביחד. אני לא מבינה למה הם הביאו רק ילדה אחת".
ויש לך גם תוכנית סטייל בהוט ואת גורו לבוש וטיפוח לבנות צעירות. את מרגישה אחריות בנעליים האלה?
"אני חושבת שכן. הן כל כך מתמסרות שאני מרגישה גם צורך להתמסר לגמרי. כל יום, אפילו אם אני חוזרת מהעבודה באחת בלילה, אני יושבת ומגיבה להן אחת-אחת. אני חושבת שזה שאני עונה להן והן מרגישות אותי, עד כמה שאפשר, נותן להן סיפוק וגם לי. הנחיתי את אירוע ההקרנה של 4 TLV פרסמתי את זה באינסטגרם. הגיעו 220 נערות וזה היה מטורף. במפגש איתם הן תייגו אותי ולכל תמונה הגבתי. אני כבר מזהה פרצופים ויודעת שמות. אז אני מרגישה חייבת, כי הן אלה שעשו אותי".
מה הן שואלות בדרך כלל?
"מאיפה הצמיד הזה? מאיפה הצבע ליפסטיק הזה? איפה קנית את השמלה? באיזה סרט הייתי, מה אני אוכלת. ברמה הזו. אני כמו אחות גדולה שלהן. אחת שאלה אותי, 'מור מה את חושבת על השמלה הזו לנשף?'. הן שואלות אותי על תספורות, סידור השיער ועוד ועוד. אני גם הולכת ללוות בנות על השטיח האדום בבת-מצוות, שזה מקסים".
ממש כמו מיכל ינאי של הדור הזה.
"הלוואי. כל שבת הייתי רואה את 'מסיבת פיג'מות' שהיא הייתה עושה".
יש לך חלומות לעשות קריירה גם בחו"ל?
"לפעמים אני חושבת על הוליווד. הייתי אצל הגרפולוג אילון בן יוסף, והוא אמר לי 'את תעשי פה מלא דברים קטנים, אבל את הדבר הכי גדול שלך תעשי בחו"ל'. אז זה מה-זה מהדהד לי בראש, ומה-זה משפיע עליי. וגם כשהתחלתי לצאת עם חבר שלי אז איילון אמר לי 'זה יצליח. בלי קשר לכתב היד שלך, זה הניצוץ בעיניים'. אני יודעת שאסור לי לאחל לעצמי דברים כאלה, זה לא הכי טוב, אבל אני מאמינה בעצמי וחושבת שלאן שבאמת ארצה - באמת אגיע. מעולם לא חשבתי שאהייה כתבת השטח של 'אקס פקטור', שכבר זה פורמט עולמי. היו איתי באודישנים בנות טובות שיותר מנוסות ממני בתעשייה, אבל היה בי משהו אחר שלהן כנראה לא היה. אז למה לא לחשוב על הכי גדול?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם