הזירה הלשונית: הלפלפים שהביאו את החלסטרה
עשרים שנה בדיוק חלפו מאז השידור הראשון של "הקומדי-סטור" בטלעד. התוכנית נועדה להציג מענה עממי ל"החמישייה הקאמרית" גבוהת המצח, ויצרה הומור שטות מטורף שקנה לו מעריצים רבים. חלק נכבד בהצלחה של הקומדי סטור שייך ליצירתיות הלשונית, שהותירה לנו בשפה את הלפלפים, החלסטרה, הגורמֶט ועוד. לתזכורת, הזירה הלשונית מביאה לכם את מילון הקומדי סטור
איציק ביציק עכביש. שיר שטות המשמש להרגעת ילדים המסרבים להירדם: "איציק ביציק עכביש הלך לו על הכביש/ פתאום ירד הגשם שטף אותו בוויש".
אליעזר בן מטבוחה. אליעזר בן-יהודה בגרסת ז'וז'ו חלסטרה, הלא הוא צביקה הדר בגירסה הטרום ממלכתית.
ג'ודי לוץ אהרונוב סממה. כתב/ת מיתולוגית/ת של הערוץ הראשון, המורכבת/ת משמות ארבעה כתבים מובילים, בגילומו של איתי שגב. לרביעייה אפשר להוסיף דמויות מכל הסוגים, כמו ג'ודי שלום ניר מוזס, או "כאן ג'ודי לוץ אהרונוב סממה דבורה עומר אהוד השמן אלימלך זורקין השופט בן זונה" .
גורמֶט. קישוט על שרוולי הערס, כפתור חפת מעוצב: "הגיע הזמן שצריך להיפרד/ הדמעות זולגות על הגורמֶט".
דוגמית. דוגמת ניסוי קטנה בחנות בשמים או מזון, מילה שחדרה לשפה ואף נכנסה למילונים רשמיים.
הביא את החַלַסְטְרָה. גרם להתפרצות זעם: "אנחנו כאן וזה לא חארטה/ רק אל תביא את החלסטרה כבר אמרת". חלסטרה פירושה בפולנית כנופיה.
התלפלף התענג, התגפף: "תעשה לי שיר על שוודיות שבאות, שמתלפפות מתפנקקות עלי". גם 'מלופלף'.
ותחשבו על זה. משפט סיום להגיגיו של ז'וז'ו חלסטרה: "היי היי בקצב הדרבוקה/ נשיר כולם שמן וגם רזה/ היי היי שפם אחולשקשוקה/ כדאי מאוד שתחשבו על זה".
יהוקמץ בן פסיק. ממשיכו של אברהם חטף-פתח הגששי: "במקום 'נשבר לי הזין', אמור 'ניתַץ פיני'".
ואף מילה על תאונת הגרדרובה. הקומדי סטור בפעולה
יש לי יש לי יש לי. משחק בדיחות קרש של החבורה שבו מובאת שרשרת בדיחות שכל אחת מהן נועדה לחרב את קודמתה.
לך להתק'ווד. גידוף שאול ממרוקאית: "תגיד לו שיילך להתקווד, בסדר?"
לַפלָף. צייתן ומרובע, מקבילה מרעננת ליורם ולפרייר מחד, לחנון ולגיק מאידך: "אם אני אראה באם-אמא-שלו את אבי רצון או את גרטל הלפלף".
לַפְלָפִיָיה. מפגש חנונים: "בואו לקייטנת טבע, בואו לקייטנת רכיבה ובואו לקייטנת לפלפייה".
סַבּאבּי-בּאבּי. ביטוי תענוג ושמחה.
עיגוּלָדִים. משקפי ראייה בעלי מסגרת עגולה, מזוהה עם סטריאוטיפ האינטלקטואל העירוני: "לפלף קטן נחמד, תוריד את העיגולד".
פטיש. גבר כהלכה: "ז'וז'ו הוא פטיש אוויר, מקום ראשון מצעד הפזמונים". מקור הדימוי במדרש אבות דרבי נתן: "שעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי היה מגביה קולו ובוכה. אמרו לו תלמידיו: רבי, עמוד הגבוה, נר העולם, פטיש החזק, מפני מה אתה בוכה?"
פטישי. מרשים, מרגש, רב כוח.
פרסומיוֹת. תשדירי פרסום.
שיר הטרטע. שיר פולחן מטורף סביב מילה שמשמעותה לא נמצאה עד היום. הלחינו אנשי אתניקס: "חשבתי לי מה יש לי אני שאתבייש לי/ שלא אוכל לברוח/ דפקתי את המוח/ אולי יבוא משיח ואז אני אצליח/ לשיר לבחורה את הטרטע טיר טן טה".
שְׁקוֹל מילים! היזהר בדבריך: "אחי שקול מילים, לא יקר, לא אהוב ולא נעליים".
שַרשָר. תכשיט כבד על צווארו של ערס מצוי: "אולי אולי אולי לכבוד פורים, אולי אשים גורמֶט ושרשרים".
ולקינוח, נאום הז'וז'ו, תמצית השפה הקומדי-סטורית:
"ושוב אנחנו בחלסטרה של ז'וז'ו, והפעם נושא כאוב, ממש מיצוקה: הפרסומיות לחיתולים. באמא שלי, מה זה החארטה הזה? כל מיני תפנוקונים, וליטופונים, וליפלופונים, שבסוף ייצא תינוקים עם עיגולדים. לפיכך, יצא צוות הצילום של ז'וז'ו ובניו על האש לצלם פרסומית בסבאבי-באבי, לתינוקות עם שרשר, שאוכלים עוף בגריל וכבש אחו-שקשוקה. ותחשבו על זה".
דאחקת פולחן. שיר הטרטע
לירון נגר כותבת: "רציתי להעיר לגבי הטור מן ה-30.8 שעסק באלף-בית העברי. בקטגוריית העיצורים נכתב כמה עיצורים יש לנו להלכה (29) וכמה בפועל (17). בהמשך נאמר שחלק מהעיצורים, כמו חי"ת, עי"ן, קו"ף עינבלית וטי"ת נחצית הן נחלת העבר. האמת היא שבשפה התימנית הן שרירות וקיימות, לפחות הח' והע' הגרוניות. קו"ף ענבלית באה לידי ביטוי בתפילה ובקריאת התורה, ברובה על ידי יוצאי מחוז שרעב שבתימן, בדומה לאופן הביטוי העירקי. וגם הטי"ת הנחצית באה לידי ביטוי בתפילה, ואצל ותיקי העדה גם בשפת בדיבור".
לירון צודקת. המסורת התימנית משמרת עיצורים רבים שנעלמו, יש רק לקוות שלמסורת הזה יהיו ממשיכים נאמנים.
מי המציא את הגימטרייה
קלמן שולגסר מתייחס בעקבות אותו מדור לענייני הגימטרייה: "לפי הבנתי גימטרייה אינה המצאה עברית. כנראה זאת הגיע אלינו מהיוונים. וגם זה לא התחיל אצלם".
אכן, לגימטרייה מקורות ביוונית העתיקה. משחקי מילים ומספרים ביוונית, לעיתים בעלי משמעות מאגית
או תיאולוגית, מוליכים לדעת כמה חוקרים למאה החמישית לפני הספירה, אך היא בלי ספק שימשה במאות הראשונות לספירה. הגימטרייה היוונית קרויה איזופְּסֶפְיָה Isopsephia, והשם מרמז לאבני הפסיפס ששימשו למשחקי מספרים. לגימטריה העברית שורשים בתלמוד, והיא זכתה לפיתוח בקבלה, אך מקורה ככל הנראה יווני.
גם לערבים גימטרייה משלהם, מספרי האַבְּגָ'דִיָיה, מילה הנגזרת מהאותיות הפותחות (כמעט בסדר זה) את האלף-בית הערבי. הגימטרייה האבג'דית התפתחה בימי הביניים במסגרת העניין הרב של התרבות הערבית במספרים. באותה תקופה התפתחה גם גימטרייה לטינית. יש חוקרים המצביעים על מקור מוקדם עוד יותר לגימטרייה, שאולי השפיע אף על היוונים, במסופוטמיה מן האלף הראשון לפני הספירה.
ערוץ 10 בכתובית לכתבה בתוכנית של גיא פינס: "אפללו יחטט את רגליו מהופעה להופעה". יש לקוות רק שלא יכתת באף בזמן ההופעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם