אפרת רותם הולכת על הקול
אפרת רותם, פעם דוגמנית ונערת גלגל, החליטה לוותר על פיתויי הרייטינג לטובת הדבר האמיתי: שירת אופרה. באלבומה החדש היא נותנת ביטוי למנעד הקולי יוצא הדופן שלה, ומדלגת בקלילות בין מוצרט ל"אבינו מלכנו"
מהגבוהים ועד הנמוכים, המנעד הקולי המרשים של רותם בא לידי ביטוי באלבום הבכורה שלה, שיוצא בימים אלה. בעזרת הקול המיוחד שלה היא מדלגת בקלילות בין שירה אופראית לפופ, בין מוזיקה קלה ליצירות קלאסיות. רותם, ג'ינג'ית חיננית שנראית צעירה בהרבה מ-43 שנותיה , נולדה בשכונת בלינסון ולמדה בכפר סירקין, ליד פתח תקווה. אביה היה האחראי על אבטחת אישים בשב"כ ואמה מורה. "אמי עובדת היום עם ילדים שיש להם לקויות למידה, והיא עושה איתם נפלאות", אומרת רותם, "אבי הוא ממקימי היחידה לאבטחת אישים, הוא עבד עם בן גוריון, אשכול, גולדה מאיר, מנחם בגין, אבטח את ביקור סאדאת, וגם ליווה את יצחק רבין ז"ל. לא בזמן הרצח. אצל אבא שלי זה לא היה קורה. הוא היה פריק של הפרטים הקטנים. אבי הוא דמות מאוד משמעותית בחיים שלי. יש לי אח, ארז, גדול ממני בארבע שנים, שהיה כתב פלילי לענייני משטרה בערוץ 2. הוריי גם אימצו שני ילדים".
בילדותה זכתה רותם בתחרות כישרונות צעירים ושרה במקהלה. בהיותה בת 12 יצאה המשפחה לשליחות בפריז, שם החלה ללמוד ב"קונסרבטואר דה סירן". אז התברר שגרונה יכול להפיק לא פחות משלוש וחצי אוקטבות. היא למדה בבית הספר הישראלי בפריז, אך הסתירה מחבריה לכיתה את לימודי האופרה הקלאסית שלה. היא תרגלה במשך שלוש שנים שירה אופראית, נחשפה לאמני אופרה מובילים והתאהבה בסגנון. עם שובה של המשפחה לארץ, שרה רותם בהרכב הנוער "להקת פיקוד מלבס". במקביל למדה בקונסרבטוריון בפתח תקווה אצל הזמרת והמנצחת נילי הרפז, איתה המשיכה גם כששירתה בצבא, בצוות הווי חיל אוויר.
נראה היה שרותם בדרך הישר לכיוון עיסוק מוזיקלי בלבד, אך אז עברה הסבה מקצועית מפתיעה. לקראת סוף השירות פצחה בקריירת דוגמנות. "זה היה לגמרי במקרה", היא משחזרת, "השכן שלי, מנחם עוז, שהיה צלם גדול אז, ראה תמונות שחברה שלי העבירה, וחבר שלי דחף אותי. כך גיליתי שאני אוהבת להצטלם. בדיוק אז ההורים שלי התגרשו אחרי 24 שנות נישואין. לא הייתי אז בקשר עם אמי, ונותרתי חיילת בודדת בצבא. עשיתי תצוגות אופנה, ובמקביל למדתי באקדמיה למוזיקה".
היא הצטלמה, בין היתר, לכרזות חוצות ולפוסטרים של מפרסמי מותגים שונים. בין לבין, שהתה תקופה במדריד. "הייתי בבית עם הרבה דוגמנים ודוגמניות. היה מסביבי המון קוק, אבל בחיים לא התקרבתי לדברים האלה", היא מספרת. "הייתי ילדה שיודעת לשמור על עצמה. ככה גידלו אותי בבית. מדריד אז הייתה מרכז היסטרי עם המון מסיבות. באחת מהן פנה אליי צלם מאוד חשוב של עיתון 'פוטוס' מעין 'פלייבוי' איכותי. הייתי נורא חתיכה אז והוא הגיע לסוכנות שלי ואמר שאותי הוא רוצה לצלם. דיברו איתי גם על שער. התקשרתי לאבא שלי והוא אמר לי: 'זכרי מאין באת ולאן את הולכת'. הוא הדליק אצלי נורה אדומה - ואמרתי לא. התקשרו לעופר רפאלי, הסוכן שלי בארץ, והיו המון ניסיונות שכנוע, אבל סירבתי".
הסתירה מחבריה את לימודי האופרה הקלאסית. רותם ושלוש האוקטבות
כששבה לארץ החלה ללמוד באקדמיה למוזיקה ובמקביל הופיעה בפאבים ובמועדונים, שם שרה מיוזיקלס וקלאסיקות ישראליות, "עד שפרופ' תמר רחום, המורה שלי לשירה, מנהלת המחלקה הווקאלית באקדמיה למוזיקה, אסרה עליי להמשיך בזה", היא מגלה.
להיות נערת הגלגל ב"גלגל המזל", לעומת זאת, רחום לא אסרה עליה. "שלחו אותי מהסוכנות לאודישן, ובדיוק אז יצאתי לירח דבש לתאילנד אחרי הנישואים הראשונים שלי", היא מספרת. "כשחזרנו התברר שהגעתי לשלב הסופי. זה היה ב-93' ומי האמין אז שכך ייראה ערוץ 2. הלכתי לזה בקטע של משחק מול מצלמה. הכרתי שם אנשים מופלאים כמו ארז טל, והיה לי כיף גדול. אבל כשרצו שאלך לאודישן ל'רמת אביב ג'' זה לא עניין אותי. רציתי לשיר. גם היום הטלוויזיה לא מושכת אותי. אולי רק להיות שופטת בתוכנית ריאליטי של מוזיקה. אני נדהמת בכל פעם מחדש מכמות הכישרונות שיש לנו כאן. אם כי היה לי קשה לומר לצעירים שרוצים להיות זמרים לא להיכנס לזה. ריטה יכולה להרשות לעצמה לומר דברים כאלה, כי היא נמצאת במקום אחר בחיים. היא אמנית אמיצה שמרגשת אותי ומהווה השראה בשבילי".
הפאזה הבאה בחייה התזזיתיים של רותם הייתה גיחה ללוס אנג'לס. "הגעתי לשם בעקבות הזמנת משפחת נזריאן, שתורמת המון לישראל. הם הזמינו אותי הרבה פעמים, ובין 1998 ל-2002 הייתי הרבה על הקו, 13 פעמים. הופעתי בהילטון בוורלי הילס והכירו לי שם אנשים מהתעשייה. הייתה לי במלון סוויטה משלי ומשם הוציאו אותי לפגישות. הגעתי לביתו של אירווין אזוף, שהיה המפיק של האיגלס ושל כריסטינה אגילרה, יהודי נמוך, קטן קומה ומקסים. בפעם אחרת הטיסו אותי כדי לעבוד עם דייוויד פוסטר, המפיק של וויטני יוסטון, שברברה סטרייסנד ופירס ברוסנן שכנים שלו באיזו שמורה כזו במאליבו. הייתי שם שלושה ימים והוא התחיל לעבוד אז עם ג'וש גרובן, שהיה אז צעיר בתחילת דרכו. והיינו נוסעים לפוסטר יחד ואפילו עשיתי לו קולות באלבום הראשון".
ועל סף קריירה בינלאומית החלטת לשנות כיוון ולחזור?
"זה היה מטעמים אישיים לגמרי. במהלך שהותי שם הכירו לי בחורים אמריקאים, אבל ידעתי שאני רוצה להקים משפחה עם ישראלי שורשי. ראיתי את הנישואים השניים של אבא שלי, עם אישה בלגית, והפערים בתרבויות ביניהם היו מאוד ברורים לי. ידעתי שאני רוצה לצחוק עם הבעל שלי מהבדיחות של 'הגשש'. כשהייתי צעירה לא ידעתי לבחור, אבל כשאתה עובר את ה-30 יש לך ראייה רחבה ופרספקטיבה שלוקחת אותך למקום שבו אתה יודע מה אתה רוצה. בגיל 23 וחצי נישאתי למשך שנה לבחור ישראלי ממוצא פרסי, יפה תואר ואיש מקסים, אבל הוא לא התאים לי. בגיל 30 ידעתי שהכי חשוב לי למצוא את העוגן שלי, ומשם אוכל לעשות הרבה דברים".
וכך נכנס לחייה הפרסומאי ירון מרחב. הם נשואים עשר שנים וחובקים שלוש בנות: ליה, בת 9 וחצי, אביה, בת 3 וחצי, ודריה, בת שנה ושלושה חודשים. "כשירון הכיר אותי הוא חשב שאני לא צריכה לעשות ילדים אלא לשיר", מספרת רותם. "כשהייתה לנו רק ליה ומסיבות אישיות לקח זמן עד הולדת אביה הוא חשב שזה בסדר שתהיה רק ילדה אחת ושאחזור לשיר. דווקא אני עמדתי על הרגליים האחוריות, ידעתי שאני רוצה משפחה ושזה חשוב לי. כיום, אחרי הקמת המשפחה, חזרתי לשיר בראש נקי".
באלבום המצוין, המופק והמושקע, תמצאו בין היתר את ביצועיה של רותם ל"אדג'יו" של אלביניוני, "בבושקה", של קייט בוש, "Voyage Voyage", " אבינו מלכנו" (עם החזן ליפה גלנץ), " תפילה" (מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אשרת) ו"חירותי" (מילים: שמרית אור, לחן: קובי אשרת).
זה אלבום ארוך ראשון שלך. למה לקח כל כך הרבה זמן?
"יצא לי כבר מיני-אלבום, אבל אלבום שלם הוא סיפור אחר לגמרי. אחת הסיבות לעיכוב היא שאין הרבה מפיקים שעושים פופ אופרה. היום אני כנראה במקום של בשלות והכול מתחיל להסתדר אצלי. עד עכשיו אגרתי דברים, אבל המכלול לא הסתדר בפאזל של החיים שלי. בעבודה על הדיסק הגעתי לקובי אשרת, שיש בינינו קשר המון שנים. את 'תפילה' הוא הלחין לי לפני יותר מעשור. הוא בא אליי כשגרתי בתל-אביב והשמיע לי אותו על הפסנתר שלי. התרגשתי, בכיתי, הצטמררתי וידעתי שזה זה. פנינו לאהוד מנור ז"ל והגשנו את השיר לוועדת קדם אירוויזיון. הוא זכה במקום השני. עירית לינור נלחמה עליו וגם גל אוחובסקי. אבל להקת עדן זכתה בסוף, ומאז השיר לא הוקלט, עד שהחלטתי להכניס אותי לאלבום".
האזנה לאלבום יוצרת את הרושם שיש כאן סופרמרקט של חומרים, חלקם סטנדרטים ומוכרים, אולי מתוך רצון לבנות מוצר מסחרי.
"מוצר מסחרי? הלוואי! אלה בחירות אישיות שלי, שישבתי עליהן במשך שלושה חודשים יחד עם מפיקי האלבום. בפופ אופרה מסורתי ככה בונים אלבום, אצל ג'וש גרובן או שרה ברייטמן, למשל: לוקחים שירים מוכרים ועושים עליהם טוויסט בעיבוד".
מה הרקע לשיר "חירותי", הסינגל הראשון שיצא מהאלבום? הוא מתכתב באיזשהו אופן עם "את חירותי" של מוסטקי?
"לא. ביקשתי מקובי עוד שיר. הוא השמיע לי כמה ובחרתי בזה. המילים המקוריות הן באיטלקית עתיקה וביקשתי שיכתוב לו טקסט בעברית. פנינו לשמרית אור וכשישבתי איתה, בדיוק הייתה השרפה הנוראית בכרמל וגם החלו המהומות במצרים. המוזיקה הייתה נורא מתקתקה וביקשתי ממנה רק שלא תכתוב משהו קיטשי רומנטי, כי קורה משהו בעולם. אמרתי לה: 'קחי את מה שאמרתי ותעשי עם זה מה שאת רוצה'. היא כתבה ומאוד אהבתי. קראה לי והתרגשתי. וכשאני מתרגשת - זה זה.
מוצר מסחרי? הלוואי! הגרסה של רותם ל"Voyage Voyage"
"האלבום הזה הוא מוצר קוסמופוליטי. בהרבה מקרים, הקהל שלי אוהב לשמוע יותר איטלקית מעברית, אז חשבתי שצריך להכניס לאלבום את שתי השפות. כי אני חיה פה ואני ישראלית בכל נימי נפשי. אני מרגישה את האהבה למקום הזה".
היית הולכת ל"האח הגדול"?
" זה משהו שאני פוסלת על הסף. אני לא חושבת שכמי שמופיעה על הבמה, צריך שייראו אותי אחר כך מצחצחת שיניים או כל מיני זוטות כאלה. מה שאני לוקחת מהריאליטי זה את הצורך של האמן להיות נגיש לקהל. זאת אומרת, את לא מצטלמת עם הבנות שלך? את שומרת על הפרטיות שלך? בסדר. אבל תני לנו עוד משהו מעבר לשירה שלך. ואת זה אני מספקת להם בסיפורים אישיים שאני חולקת איתם בין השירים על הבמה".
אם מדברים על סיפורים אישיים, איך הכרת את בעלך?
"ערן, בנו של נעם שריף (מנצח ומלחין ישראלי, נ"מ), שהיה המורה שלי בפסיכומטרי, שאל אותי אם אני רוצה להכיר מישהו. אמרתי לו, 'אני לא רוצה להכיר, אני רוצה להתחתן. רוצה לאהוב, רוצה מישהו משמעותי ורציני בחיים שלי'. הוא אמר לי 'תירגעי, אני מכיר לך מישהו טוב'. נפגשנו ירון ואני ודיברנו עד שש בבוקר. ב-11:00, אחרי שהוא יצא למילואים, הוא התקשר אליי כדי לומר לי שהוא חושב שהוא מאוהב בי. נורא נבהלתי ושתקתי ולא סיפרתי לאף אחד, כי זה היה טוב מכדי להיות אמיתי. אמרתי לעצמי, חכי שנייה, כי כמו שלפעמים אני מתלהבת מהר מדי, ככה מהר גם יורד לי. הוא המשיך להתקשר מהמילואים ואחרי ארבעה ימים כבר היינו ביחד".
והפעם הוא נכנס לך בול למשבצת.
"הוא הגבר של חיי. לפני כן חיפשתי כמו בספר של גרוסמן, 'מישהו לרוץ איתו', וככל שזה לא קרה אמרתי לעצמי, תתאפסי על עצמך, זה לא ייגמר טוב".
עד כדי כך?
"הייתי כבר בגיל 32. בחורה שרצו לצאת איתה, אבל הבחורים לא היו טובים לי. אני שמחה שבנישואים הראשונים זה היה שחור-לבן, פשוט נפרדנו. כי אם הייתי טיפה יותר מבוגרת אולי הייתי עובדת על הקשר הזה, וזה לא נכון. היינו אנשים שונים, גדלנו אחרת ולא ראינו דברים באותה הדרך. אחריו הייתי במערכות יחסים והכרתי, אבל לא את הבחורים הנכונים. עברתי דברים שבדיעבד היה נכון לעבור אותם. ירון היה אלמן ולשנינו זה היה סיבוב שני. גם אחרי גירושים בגיל צעיר בלי ילדים יש תובנות, אתה מבין את החיים יותר".
"היום אני שומרת היטב על התא המשפחתי שלי. קל לי לרדת מהבמה ולחזור הביתה. אני זוכרת את עצמי בעבר, לפני הנישואין, מופיעה עם האופרה הישראלית ביער בן שמן מול 1,500 איש , יורדת מהבמה ככלי ריק, נוסעת באיילון ומורידה אדרנלין כדי שלא אעשה שטויות ואתקשר לבחורים שאני לא צריכה להיות איתם. עשיתי סיבובים ונכנסתי לבית ריק, עם הכלבה המקסימה שלי. היום קל לי לחזור הביתה אל שלוש הנשמות הטהורות שישנות במקום שלהן. ואז אני נושמת עמוק ואומרת תודה. כי כשעוברים כברת דרך כזו, הדבר לא ברור מאליו. הבמה היא מקום משכר, צריך להיות חזקים נפשית כדי להכיל אותו.
אני שמחה שזה לא גרם להרס בחיי, שידעתי לעצור את הרכבת המטורפת, להגיד לעצמי מה חשוב לי. האיזונים בחיים שלי הם אלה שבזכותם יש לי כוחות להמשיך לשיר. לתפיסתה של המורה שלי, תמר רחום, שעד היום אני נמצאת אצלה פעם בשבוע, יש לי עוד 20 שנה לשיר. אנחנו יותר מספורטאים ויותר מרקדנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם