"דרק": ריקי ג'רוויס שובר את חוקי הטלוויזיה

רק גאון קומי כמו ריקי ג'רוויס היה מסוגל להגות סדרה כמו "דרק", בה הגיבורים הראשיים הם קשישים בבית אבות ועובד הסובל ממוגבלות נפשית. מי היה מאמין? סדרה קומית שיכולה להיות כובשת, מרגשת, כנה ואמיתית באותו הזמן. ובינתיים אצלנו - עתידה של "עבודה ערבית" החשובה לא ברור

אליק מרגלית | 16/9/2013 1:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האם הייתם צופים בסדרה שהקאסט שלה מורכב בעיקר מבני 85? שהדמות המובילה בה סובלת ממוגבלות שכלית? שרוב הסצנות מתרחשות בבית אבות אנגלי ומסמורטט? סביר להניח שלא. לא משום שזה לא יכול להיות מעניין (וזה מעניין), אלא בשל העובדה שככל הנראה התרגלתם לכך שהטלוויזיה המסחרית מדירה מכם אוכלוסיות שהיא חושבת שלא "נוח" לכם לצפות בהן. אחת מהן היא מגזר הקשישים, אוכלוסייה שההתייחסות אליה לא קיימת או שנמצאת בשוליים בלבד, וגם אז בדרך כלל ברמת הקוריוז ובטח שלא כחלק מהותי מהעלילה.
 
הולך עם האמת, גם אם היא נראית כמו התאבדות. ריקי ג'רוויס כדרק
הולך עם האמת, גם אם היא נראית כמו התאבדות. ריקי ג'רוויס כדרק צילום: ריי בורמיסטון

ריקי ג'רוויס, אחד היוצרים המוכשרים בעולם ואיש מצחיק בצורה יוצאת דופן, לא השלים עם המצב הזה. מי שברא את הקומדיה המופלאה והמצליחה "המשרד" ואת סדרת "ניצבים" המופתית, שזכו לעיבוד אמריקאי, יכול ללכת עם האמת שלו גם אם זה נראה כמו התאבדות. "דרק", הסדרה החדשה והמדוברת, אכן עלולה להיראות כטיסת הקמיקזה הראשונה של ג'רוויס, קומדיה שאף חברת הפקות אמריקאית לא הייתה מעזה אפילו לקיים אצלה ישיבה על הרעיון. אבל ג'רוויס הוא גאון עם קבלות שתודה לאל לא נולד בארצות הברית, ומהיגון שבדרך כלל עוטף כל בית אבות גריאטרי הוא יצר קומדיה שנונה ורגישה שלא מחקה לי את החיוך מהפרצוף אפילו לשנייה בפרק הפותח ששודר אתמול ב"יס".

דרק (ג'רוויס עצמו) הוא עובד זוטר בבית אבות, הסובל ממוגבלות שכלית חלקית. סובל אולי אינה ההגדרה הנכונה, כי דרק נהנה מחייו (ובעיקר מסרטונים על אוגרים ביוטיוב), וכמו ב"משרד" הוא ניצב במעין תוכנית דוקומנטרית על בית האבות. דרק מקווה שהתוכנית היא בכלל "המיליונר הסודי", ומישהו בכל שנייה יכול לשים לו צ'ק של 20 אלף לירות שטרלינג, שבו הוא יקנה בית ומכונית לפועלת הניקיון האנה, שבה הוא מאוהב. אגב, הוא מצפה לעודף. לדרק מצטרפות הדמויות המצוינות של השרת המתוסכל דגלס (קרל פילקינגטון הקורע) וכאמור האנה שתקועה שם 16 שנה כי לא בא לה לחזור לבית ריק, והיא נהנית מחברתם של הקשישים. שאר המשתתפים הם דיירי בית האבות הקטן.

הכתיבה היא לא פחות מגאונית וחדה, ובאותה נשימה סופר-רגישה. הסצנות משעשעות מאוד, אך הן מכבדות את הגיל השלישי שלטענת דרק לא זוכה לכבוד, או כפי שהוא אומר "חבל כי אני אוהב זקנים, הם לא יהיו כאן עוד הרבה זמן אז תהיו נחמדים אליהם".

דרק אכן נחמד (" אני טוב לב כי אני לא יפה ולא חכם") ורגיש ובעיקר מצחיק, דמות שנכנסת ללב כבר בשתי הדקות הראשונות. ג'רוויס נותן שם כמאמר הקלישאה את משחק חייו, אבל לא פחות את הכתיבה המשמעותית בחייו המקצועיים, כדאי לראות כי הייאוש שם באמת נעשה יותר נוח.

"דרק", Yes Oh, 22:50
סוגרת עונה

ואם כבר אוכלוסיות מודרות מהמסך שלכם, אז אתמול  הייתה הפעם האחרונה שצפינו בערבים נורמלים. החל מהיום הם יחזרו למשבצת הקבועה שלהם בטלוויזיה הישראלית כמחבלים, פושעים, רוצחים ואנטישמים.

"עבודה ערבית" סגרה אתמול את העונה הרביעית בפרק מקסים ומרגש. זו לא הייתה עונה גדולה של התוכנית המצוינת של סייד קשוע, אבלכפי שכתבתי לפני כמה חודשים לאחר הפרק הראשון, חשיבותה היא בעצם קיומה. מותר וצריך להראות שיש גם פן אחר לסכסוך הזה, שיש יהודים שמסתדרים עם ערבים ולהפך, ושבסופו של דבר כולנו כאן מתמודדים עם אותן צרות כלכליות ובריאותיות. נקווה לעוד עונה.

"עבודה ערבית", ערוץ 2, " קשת", 22:00

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק