הזירה הלשונית: מילון מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים חרטה בזיכרון הקולקטיבי שורה של ביטויים, משפטי מפתח ומראי מקום מיוחדים. לזכור, ולהזכיר לדורות הבאים
ארץ גושן. שם לא רשמי שניתן לשטח שנכבש ממערב לסואץ במהלך המלחמה. גם "אפריקה".
בכל זאת מערך. סיסמת מפלגת השלטון בימי המלחמה, שהובילה לנצחון המערך בבחירות שלאחר המלחמה למרות המחדל.
גיוס המילואים. הסוגיה המרכזית שסבבה את דילמות הצבא והממשלה לפני המלחמה: האם לגייס, את מי וכמה. כידוע, כוחות המילואים הנדרשים לא גויסו אלא בשעות הבוקר של יום הכיפורים עצמו.
גנרלים. מונח חדש בלקסיקון הישראלי שנולד בעקבות מלחמת יום הכיפורים, המציג את המפקדים הבכירים באור שלילי, בניגוד ל"אלופים" או "מצביאים". וראו "מלחמת הגנרלים".
גשר הגלילים. גשר שפותח בחיל ההנדסה ויועד לאפשרות של צליחת התעלה. במלחמה הקדים אותו גשר הדוֹברוֹת (ע"ע).
גשר הדוֹברוֹת. גשר מאולתר של שהורכב מתמסחים (ע"ע) ודוברות יוניפלוט, שעליו בוצעה הצליחה.
הארמייה השלישית. אחת הארמיות המצריות שנלכדו בסיני, כיתורה בשלהי המלחמה היה אחד מסימני ההכרעה.
הדרג המדיני. חברי הממשלה ובראשם גולדה ודיין, שהכרעותיהם לקראת המלחמה היו בלב המחדל (ע"ע), אך ועדת אגרנט פטרה אותם מאחריות, לעומת "הדרג הצבאי".
ההפתעה. הטראומה הגדולה של המודיעין ושל הציבור. זו היתה הפתעה של מי שבחר להיות מופתע, שכן כל האותות הראו שהמלחמה תפרוץ. דוד ארבל ואורי נאמן כינו אותה "ההפתעה שלא היתה".
הזמנה לבכי. רשימה שזכתה להד רב מאת עיתונאי דבר ארנון לפיד, ביטאה את תחושות היגון והאכזבה של דור שלם בעקבות המלחמה.
החווה הסינית. סדרת קרבות עקובה מדם בסיני באמצעה של המלחמה. החווה שעל שמה נקראה המערכה היתה דווקא יפנית, ושימשה בעברה לניסיונות חקלאיים.
היום השביעי. ביטוי שהתגלגל ממלחמת ששת הימים ועסק בתוצאותיה. רבים רואים במלחמת יום הכיפורים את "היום השביעי".
הילדים של חורף 73. שיר של שמואל הספרי שהפך המנון מחאה של הדור שלאחר מלחמת יום הכיפורים.
הלך לנו הבית השלישי. דברים המיוחסים למשה דיין ביום השני למלחמה, שחשפו את מצב הרוח הנואש אליו נקלע, ויצרו דמורליזציה בציבור. בני פלד ציטט דברים ששמע מדיין, אך היו לכך עדויות נוספות.
המחדל. השם הכולל לכשלונה של ההנהגה המדינית והצבאית, על כך שלא הקשיבה לאותות המלחמה, ולא אפשרה לצבא להיערך לקראתה.
המטבח של גולדה. שם מדויק יותר למה שקרוי "הדרג המדיני" (ע"ע), קבוצת שרים מצומצמת שכללה את דיין, אלון, גלילי ושפירא, ובה התקבלו ההכרעות לקראת המלחמה, כאשר מליאת הממשלה הופכת לחותמת גומי.
המרגל המצרי. אשרף מרואן, שדיווח על המלחמה העומדת לפרוץ אבל טעה או הטעה ביחס לשעת פריצתה. שמו נחשף שלושים שנה אחר כך, והוא נמצא מת ליד ביתו בלונדון ב-2007 בנסיבות עלומות.
הסכם הפרדת הכוחות. תוצר המשא ומתן בין ישראל למצרים בחסות האו"ם בינואר 1974, שהביא לסיומה הרשמי של המלחמה.
העיניים של המדינה. כינוי לחרמון ולמוצב החרמון, שעליו נערכו שני קרבות, שהראשון בהם נכשל, כדי לכבוש אותו חזרה מידי הסורים. הכינוי ניתן על ידי החייל בני מסס בראיון טלוויזיה. מסס יצר בלי כוונה מודל אהוב על פרסומאים ומנסחי כותרות בעיתונות.
הערב בשש תפרוץ מלחמה. ההודעה השגויה של אשרף מרוואן, שהפכה שם לספרו של מחולל תנועת המחאה (ע"ע) מוטי אשכנזי.
הצליחה. מהלך הכרעה מרכזי בחזית סיני, שהחזיר את המלחמה אל הצד המצרי, והחיש את סיומה. רשום על שמו של אריאל שרון, שדחף לביצועה למרות שלא קיבל לכך אישור רשמי, ולמרות התנגדויות ומלחמות גנרלים.
הקב"ר המזמר. כינוי שזכה לו עמוס לוינברג, קצין מודיעין בעל ידע וזיכרון פנומנליים שנשבה במוצב החרמון. הסורים שכנעו אותו שמדינת ישראל נכנעה וקרסה, והוא העביר להם מידע מודיעיני רחב ואיכותי שגרם נזק עצום למערך הביטחון הישראלי.
הקו הסגול. קו הגבול הזמני בין ישראל לסוריה שהותווה במלחמת ששת הימים, ושונה בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
הקונספציה. התפיסה שרווחה בקרב מעצבי מדיניות הביטחון הישראלית לפני מלחמת יום הכיפורים, שעל פיה הערבים לא יתקפו את ישראל בשום מצב, ואם יתקפו יובסו. המונח הפך מאז שם נרדף לתפיסות מקובעות המעיבות על שיקול הדעת וקריאת הנתונים.
הקילומטר ה-101. נקודת ציון על הכביש המוליך מקהיר לתעלת סואץ, שבה נערך הסכם הפרדת הכוחות (ע"ע) עם המצרים.
ועדת העורכים. מוסד של עורכי העיתונים היומיים ומנהלי כלי התקשורת, שנהג להיפגש עם ראשי השלטון. הוועדה שוכנעה שלא לדווח על היערכות הצבא המצרי למלחמה, ובכך הפכה התקשורת לחלק מן המחדל. עורכי העיתונים היכו על חטאם בדיעבד, והמלחמה הובילה לירידת מעמדה של הוועדה.
חזית שלישית. האפשרות שהמלחמה תפרוץ גם לאורך הגבול הירדני. למרבה המזל ותבונתו של המלך חוסיין זה לא קרה.
טילי קרקע אוויר. גורם מכריע בהתחמשות הצד המצרי, שהקשה על האפשרויות של חיל האוויר לחזור על הישגי מלחמת ששת הימים, וגרם לו אבידות קשות.
יום כיפור של משהו. צירוף לשון שנולד בעקבות המלחמה, ומתייחס לכישלון מרכזי או מחדל חמור. כך "יום כיפור של הסוקרים" מתייחסים לסקרי בחירות שהתבדו, והמשבר הפיננסי בארצות הברית כונה בתקשורת הישראלית "יום כיפור של הכלכלה הגלובאלית".
כוח צביקה. אחד מסיפורי הגבורה המיתולוגיים של מלחמת יום הכיפורים. סרן צביקה גרינגולד חיסל לבדו באמצעות טנק בודד כוח טנקים סורי.
כוננות כחול לבן. הכוננות שהוכרזה בעקבות היערכות מצרית באביב 1973 ובוטלה. האירוע חיזק את האמונה שהמצרים אינם מתכוונים לתקוף.
למה לא קירבתם את הכלים? שאלתו-תהייתו של מנחם בגין לאחר המלחמה, לאחר שחזר לאופוזיציה.
מבצע אבירי לב. שם הקוד לצליחת התעלה.
מבצע אור יקרות. שם קוד לתוכנית מבצע שנועדה להדליק באמצעות נחשולי דלק את תעלת סואץ כדי לא לאפשר לצבא המצרי לחצות אותה. לא הופעלה, ונחשבת דוגמה לתוכנית מופרכת.
מבצע באדר. השם שהעניקו המצרים לתוכנית המלחמה, שכללה מעבר למזרח התעלה והשתלטות על סיני. בערבית: עַמַלִיַּת בָּאדֶר.
מוכרחים להמשיך לנגן. משפט שאמר מפקד חיל האוויר בני פלד לטייסי חיל האוויר במהלך המלחמה כדי לעודד את רוחם. מאוחר יותר הפכו דברי פלד לשיר בביצוע של להקת חיל האוויר.
מוצב בודפשט. אחד המעוזים בקו ברלב, בפיקודו של מוטי אשכנזי, המעוז היחיד שלא נפל בידי המצרים.
מוצב המזח. אחד המעוזים בקו ברלב, שנכבש על ידי המצרים ורוב חייליו נשבו. שם הקוד שלו "סיריוס".
מֶחְדָלָטוֹר. כינוי לכל אחד מן האחראים לכישלון ההכנה למלחמה, וראו 'המחדל'.
מכה מקדימה. אסטרטגיה שנדחתה שוב ושוב גם סמוך לפרוץ המלחמה, כדי לא ליצור מצג לפיו ישראל היא מדינה תוקפנית.
מלחמת אוקטובר. השם המצרי של מלחמת יום הכיפורים. בערבית: חַרַבּ תִּשְׁרִין.
מלחמת הגנרלים. רצף המאבקים בעת המלחמה בין מפקדי האוגדות והעוצבות בגיזרת סיני על הפעולות שיש לבצע, שזכה לחשיפה בתקשורת ונמשך לאחריה. המונח נכנס מאז ללקסיקון באירועים רבים הקשורים בצבא, בעת מלחמה ובעת שיגרה.
מלחמת ההתשה הסורית. חילופי האש שנמשכו חודשים רבים בגזרה הסורית גם לאחר הסכמי הפסקת האש, וגרמו לאבידות רבות.
מלחמת יום הדין. השם שהציע משה דיין למלחמת יום הכיפורים לאחר שהסתיימה, ומעיד על הלך רוחו במהלכה. לא התקבל, אך נקבע כשם לספרו של חיים הרצוג על המלחמה.
מעוזים. מוצבים לאורך התעלה שנועדו להגן עליה מפני מתקפה ולבחון את המתרחש מעברה. כיבושם והשמדתם תוך אבידות רבות הפכו לאחד מסמלי האימה של המלחמה. וראו "קו ברלב".
מצבנו מעולם לא היה טוב יותר. משפט אופייני של גולדה מאיר, שנאמר גם זמן קצר לפני המלחמה, הן כתעמולת בחירות והן בתגובה לטענות על כך שהממשלה אינה פועלת להשגת הסדר מדיני.
מתקפת הנגד. שם כולל למהלך המלחמתי של צה"ל ביום השלישי למלחמה בסיני, שלא הביא לשינוי פני המלחמה.
נשבור להם את העצמות. משפט שהשמיע הרמטכ"ל דוד אלעזר בישיבת הממשלה בדיווח על מתקפת הנגד (ע"ע), נועד להפגין ביטחון בניצחון.
סבירות נמוכה. ביטוי שחזר שוב ושוב בהערכות המודיעין מבית היוצר של ראש אמ"ן אלי זעירא ביחס לאפשרות של מתקפה מצרית, וחסם כל ניסיון לפענח את אותות המלחמה ולהתריע עליה.
עוז 77. שם כולל למהלכיו של גדוד 77 מחטיבה 7 בקרבות הבלימה הגולן, שבו התבלט אביגדור קהלני. ספרו של קהלני והאנדרטה של הגדוד קרויים בשם זה.
עוצבת המַפָּץ. כינוי לאוגדה משוריינת בפיקודו של מוסא פלד, שפעלה בגולן ובסיני.
עוצבת עמוד האש. האוגדה עליה פיקד אריאל שרון בעת המלחמה, השתתפה הצליחה.
עמק הבכא. אזור הקרבות ברמת הגולן, שבו נערכו קרבות שריון קשים ונהרגו חיילים רבים. מקור הביטוי בספר תהלים, והוא נטבע במהלך הקרבות על ידי רנן שור, אז עיתונאי ב"במחנה".
ציר לקסיקון. הכביש המוביל לאורך תעלת סואץ, וממנו מתפצלים צירים לעומק סיני ולמעוזים. צירי הרוחב נקראו בין היתר עכביש וטרטור.
קו ברלב. מערך המעוזים לאורך התעלה. הוקם בתקופתו של חיים ברלב וקרוי על שמו. הקו קרס מיד בראשית המלחמה, והפך שם נרדף לתכנון שאין בו ראיית נולד, והוא חלק מ"קונספציה".
קרבות הבלימה. מלחמת השריון בימים הראשונים למלחמה בגולן, שנועדה לעצור את התקדמות הצבא הסורי.
קרבות ההבקעה. מלחמות השריון בדרום ובצפון שנועדו לתקוף ולהסיג את הכוחות המצריים והסוריים לאחר שלבי הבלימה.
רכבת אווירית. שיירות מטוסים שהביאו נשק וציוד מארצות הברית לאורך תקופת המלחמה, בדומה לרכבות דומות הן במלחמות ישראל והן במלחמות עולמיות במאה העשרים.
שובך יונים. תוכנית להגנה על המעוזים במקרה של תקיפה מצרית. לא הופעלה, וספק אם היה לה בסיס מעשי.
תמסחים. כינוי לגרוטאות של כלי רכב אמפיביים מתוצרת גרמניה שנרכשו מהצבא הבריטי, והיו חלק מגשר הדוברות שאִפשר את הצליחה.
תנועת המחאה. התנועה ההמונית שקראה להתפטרות האחראים המדיניים למחדל, אותה חולל מפקד מוצב בודפשט (ע"ע) מוטי אשכנזי. אשכנזי החל בשביתת שבת פרטית וגרף מאות אלפים. התנועה הביאה להתפטרות גולדה ודיין, והחישה את המהפך הפוליטי.
תעוזים. מוצבים בקו לאורך 10 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ, שהיו אמורים לשמש גיבוי למעוזים שבקדמת החזית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם