יומולדת 5 לאוזןבר: בחזרה לרגעים גדולים

חמש שנים מאז פתיחתו אפשר להכריז שמועדון האוזןבר בתל אביב מילא את הפונצקיה שלשמה הוקם. לאחר שקידם מאות אומנים חדשים והיה בית עבור כמה מהרגעים החשובים והמרגשים בתולדות סצנת השוליים בישראל, בר הופעות האינדי חוגג יום הולדת ומסתכל אחורה על כמה מציוני הדרך החשובים שעבר

nrg מעריב | 29/8/2013 10:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
קוואמי

"האוזן בר הוא אחד המקומות שאני הכי אוהב להופיע בהם עם הלהקה שלי, החלבות. אבל אחד הרגעים הכי מרגשים בשבילי שם היה מסיבת ההופעות הראשונה והמופרעת של רדיו 'הקצה' בחודש אפריל האחרון. זה למעשה לא היה 'אחד' הרגעים, כי היו שם ערימות של רגעים מופלאים. היו שם הופעות של שי נובלמן, ויתרתי, בוא לבר, יהוא ירון, TINY FINGERS, HC/DC, בצפר, אבי עדאקי, סודה פבריק, אליוט, עוזי פיינרמן, אנטיביוטיקה, קאמי מלץ, ריג'וייסר, אבי עדאקי, עמית ארז והסיקרט סי, נועם פרתום, צביקה פורס ושני קדר.

הגיוון בערב הזה, והמעבר של הקהל בין הסגנונות יחד עם האמנים, היה בשבילי אושר צרוף. לראות ולהיות עם מלא  קהל שאוהב מוזיקה על אמת, שהקשיב לכל המגוון הזה ושהיה עם האמנים לא פחות משהם היו איתו".
 


אורן לוטנברג

"ביום הצילום האחרון לסדרה 'האלבומים', בפרק על זקני צפת, בחר הבמאי באוזןבר כלוקיישן למפגש המשותף של חברי הלהקה. התבקשנו להביא עמנו כלי נגינה בכדי לנסות לצלם קטע חי וספונטני לסיום הפרק. השעה היתה שתיים בצהריים, התחברנו וניגנו כמה צלילים, ההתרגשות עלתה ולא יכולנו להרגע. החבר'ה מהאוזן מיד קלטו שיש כאן רגע חד פעמי ואמרו לנו שהבמה שלנו היום בחצות. זה נשמע כמו רעיון מטורף: אחרי שלא ניגנו שנים פתאום לנגן ולהופיע יחד באופן ספונטני, בלי פרסום ובלי התראה מול מי נופיע בדיוק, אבל הם הבטיחו לנו שלא נצטער.

מיד יצאה הודעה צנועה בעמוד הפייסבוק של האוזןבר. בחצות כבר השתרך מחוץ למקום תור ארוך שהגיע עד קצה המדרכה, כשהדורמן נאלץ להודיע לחלק מהאנשים שאין מקום לעוד אנשים כי מפוצץ בפנים. ואז עלינו לבמה והרגשנו שעכשיו 1991.

החשמל שם היה בוואט גבוה מאוד באותו לילה. הקהל התחרע והווליום נשמע עד קצה רחוב קינג ג׳ורג'. כולם היו באקסטזה. הרבה מהקסם הזה קרה בזכות היוזמה והאהבה למוזיקה של אנשי האוזןבר היקרים, ששכנעו אותנו להופיע. זו הזדמנות טובה להודות להם על ערב בלתי נשכח, שהחזיר אותנו לחוויה של התעוררות ורוקנ'רול כמו בחלומות הכי יפים".
 



אורי משגב

"תל אביב, 2013. סוף פרק 12 באקדמיית הביטלס השלישית שלי ושל האוזן השלישית. האוזןבר מפוצץ. אני ועוזרי הנאמן טל שגיא טוחנים לקהל שעתיים על פרויקט "גט באק" שהפך ל"לט איט בי". ואז לוקחים אוויר, ובלב פועם מהתרגשות מציעים לו ללוות אותנו החוצה. סורפרייז סורפרייז: על הגג הצר של הקפה כבר מאורגנת סופר-גרופ חשאית שהוקמה במיוחד לאירוע. והנה זה מתחיל.

חמשת המופלאים המקומיים משחזרים צעד אחר צעד את ההופעה ההיסטורית על הגג, ההיא מ-1969. הרחוב עוצר מלכת. כולם מריעים, רוקדים, מצלמים. הם היו שם. גם אני. צופה מהצד בעיניים לא מאמינות במסיבת הסיום של המחזור הראשון הפרויקט הזה, שהכניס כל כך הרבה תוכן לחיי. רק השוטר המתבקש לא מגיע לפזר את ההפגנה. אפילו לא פקח. איפה חולדאי כשצריך אותו. יש שיקראו לזה תרבות. אני קורא לזה אהבה. הייתי רוצה להודות לקהל בשמי ובשם הלהקה. אני מקווה שעברנו את האודישן".



גיל מאורר ואלינורה שקרסיוגלו

"ליין המסיבות שלנו 'ביגמאות', שמתמחה בעיקר במוזיקה מהממלכה הבריטית, הצליח לצור מקום מפגש לכאלה שהמוזיקה זורמת בעורקיהם. בפברואר 2010 נערכה מסיבת ביגמאות׳ הראשונה, ומאז ועד היום האוזןבר נותר בשבילנו בית חם, אוהב ותומך. אחד הרגעים הבלתי נשכחים שהיו לנו בליין שמורים לטל אטרקצי ועידו כהן, זוג שהגיע יחד לאחת המסיבות הראשונות שלנו כ'דייט ראשון' והתאהבו.

במהלך מסיבת השנתיים החגיגית שלנו האורות כבו, המוזיקה הרועשת התחלפה בשיר השקט שלהם, ועל המסך הוקרן סרטון ובו הצעת הנישואים של עידו לטל. כמובן שטל אמרה כן, ובשלב הזה כבר היה ברור: היה שווה להקים את הליין רק בשביל הרגע הזה". 



לאון פלדמן

"הרמתי את ערבי 'לכלוך באוזן' משנת 2009, אחרי שהחברים מהאוזןבר פנו אלי מעט זמן אחרי הקמתו. המשכתי איתם כי אני אדם נאמן, מה גם ש'לכלוך' באוזן נשמע יותר מתאים מ'לכלוך בלבונטין'. הדבר שריגש אותי יותר מהכל זה בעיקר לעשות ערב קבוע שתפס והפך פופולרי.זה לא קל להרים ליין שממשיך ומצליח במשך שלוש שנים. בתוך הלכלוך היו כמה פסגות שאני ממש גאה בהן. אני חושב שיחד עם האוזן גם הליין שלי צמח וגם הם. הערבים שלי עיצבו באוזן איזשהו בוויב פתוח שאפשר לעשות בו ליינים של הרבה להקות וקהלים.

אחד הדברים שהכי אהבתי לעשות בערבים שלי זה לאו דווקא לקבץ להקות ואומנים לפי ז'אנר מוזיקלי, אלא לפתח קונספט לא הגיוני. ערבי להקות שמכילים רק הרכבים עם סולניות, או ערב של מוזיקה בארבע שפות. במצבים האלה אתה יכול לקבץ יחד ז'אנרים שונים, אתה לא חייב לעשות ערב רוקנ'רול או ערב רגאיי. כך קהלים מתערבבים וזוכים להחשף לדברי שהם לא היו יכולים להחשף אליהם אם הם היו מגיעים לאיזשהו ערב ז'אנרי למשל, היה לי ערב של להקות עם שמות של חיות, קראתי לזה "וילדע חייא". הופיעו שם כמאל ג'אמל, והיו אמסטף ודובי אנדרוגינוס. להקות שהיו מפורקות והתאחדו במיוחד לערב הזה. איש פיש הופיעו אצלי בפעם האחרונה. אותי זה ריגש.

בנוסף להכל, האוזןבר הוא גם מקום מאוד חם ופתוח,  אני מאוהב באנשים שעובדים שם. הם נותנים לי לעשות מה שאני רוצה בלי להתערב, בדיוק מה שאני אוהב לעשות בתחנות קול הקמפוס והקצה. הם נתנו לי לפרוח ולבסס את מעמדי כמנחה של אירועי מוזיקה בז'אנר הזה. האוזןבר נתנו במה לכל כך הרבה הרכבים רק במסגרת הערבים שלי, שמגיע להם איזה אות הוקרה מלימור לבנת.



דרור גלוברמן, נאג' חמאדי

"מקום קטן האוזןבר, והדרך מחדר האמנים - שם טוב לחדר הקטן והמעושן ליד המשרד, מאחורי מכונת הפופקורן שמעולם לא ראיתי אותה עובדת - לבמה נמתחת לאורך ארבעה, חמישה מטרים גג. אבל לפעמים גם זה מרחק מספיק לאודיסיאה שנמשכת מי יודע כמה זמן.

שתינו כמה דברים טובים באותו יום של ההופעה. התחלנו בבאלאנס, אולי לפניו, ולא הפסקנו עד מי יודע מתי. כשהגענו לאוזן עוד זרחה השמש בעוז והמקום היה ריק. באחת עשרה נכנס משה ואמר שהגיע הזמן לעלות לבמה. הלהקה יצאה והתחילה לנגן את קטע הפתיחה שלה, מין גרוב רוקנ'רול של דקה עד שהסולן עולה לבמה עם הגלימה השחורה שלו. הם מנגנים, ומנגנים, ומנגנים, והוא לא בא. פדיחה. איפה האידיוט הזה.

ועכשיו לזוית אחרת ברשומון, זו של הזמר. אז הם יצאו ונשארתי לרגע הכי אהוב עלי בכל הערב: הדקה הזו בה אני לבד, עושה את המדיטציה שלי. יצאתי, לקחתי ימינה, אולי שמאלה, נתקלתי בדלת נעולה. הלכתי מסביב, פתחתי דלת - אולם קולנוע. יצאתי. הסתובבתי. איפה אני לעזאזל. לא מוצא כלום. ידעתי שהוויסקי האחרון הזה היה טעות. עוד פניה. עוד דלת. עוד אחת. איפה אני לעזאזל?! מתי גדלה האוזןבר כל כך?

עוד סיבוב. מגיע לבאר הראשי. צ'ייסר אצל מיכל היפה. עובר דרך הקהל. המקום מפוצץ. לא נותנים לי לעבור. הלהקה על הבמה כבר מתחילה לשאול איפה אני. ואני רק מנסה להגיע. עוד דלת ועוד אחת. מכה בראש מהרמקול בצד שמאל ואני על הבמה. אפשר להתחיל ת'הופעה. הנה אור הלר נותן ת'ריפ פתיחה של המרדף. הגעתי הביתה".



האוזןבר יחגוג יום הולדת 5 ביום שישי הקרוב במרתון הופעות חינמי החל מהשעה 14:00.
ביו המופיעים: רוקפור (מארחים את ערן צור וחמי רודנר), שלום גד, אלקטרה, אבי עדאקי, יהוא ירון, צביקה פורס ועוד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק