"אליסיום": מרשים, יקר וחסר נשמה
הסרט "אליסיום" בונה חלל התרחשות בדיוני ומדויק, אבל הוא נטול ערך מוסף וגם כוכבים מושכי קהל כמאט דיימון וג'ודי פוסטר לא מצילים את המצב

"מחוז 9" היה סרט עם תקציב של 30 מיליון דולר, בהפקה יחסת צנועה אך מאוד הומוגנית. סרטו החדש של בלומקמפ, "אליסיום", הוא כבר הפקה הוליוודית טיפוסית לכל דבר ועניין, בתקציב של 100 מיליון דולר ועם שני כוכבים מושכי קהל, מאט דיימון וג'ודי פוסטר.
העלילה מתרחשת בשנת 2154. כדור הארץ כבר הרוס ברובו ובין חורבותיו, במשכנות עוני דלים בעיקר, מתקיימים בני השכבות הנמוכות, כשבוסים מפקחי עבודה דואגים לכך שיעבדו קשה וישמרו על מכסות ייצור גבוהות, ורובוטים מתקדמים דואגים לשמור על החוק והסדר בעולם. בני האליטה הגבוהה דאגו לנתק את עצמם מהכוכב הדועך והם מנהלים חיי שפע ראוותניים ונטולי דאגה במעבורת חלל עצומה המרחפת בקרבת כדור הארץ, שעל פניה הקימו שכונות יוקרה מפנקות והיא נראית כמו רצועת שפע בועתית מנותקת. כמובן, הם שולטים באלה שהשאירו בכדור הארץ, נהנים מפרי עבודתם הקשה ומנצלים אותם.
מקום ההגונים
שאיפתם הגדולה של בני כדור הארץ היא להגיע לאליסיום, מכל הסיבות האפשריות, ומדי פעם הם מנסים להמריא לשם בחלליות, אך מיורטים על הסף, נתפסים, מוכרזים כשוהים לא חוקיים ומגורשים-מוחזרים לכוכבם הנחות. גיבור הסרט מקס גדל בבית יתומים עם חברת ילדות, פריי, ובהמשך מתפתח ביניהם קשר רומנטי. בהמשך נפרדות דרכיהם.
100 מיליון דולר ושני כוכבים גדולים. הטריילר לסרט
מקס (דיימון) מידרדר לפשע ולאחר ריצוי מאסר בכלא הוא חוזר להשתלב בחיי העבודה הקשים בפס ייצור של אנדרואידים שישרתו את עשירי אליסיום, בעוד פריי (אליס בראגה) עובדת כאחות בבית חולים. כשהוא נפצע בתקרית עם רובוט שאסר אותו בעוון הפרת סדר, היא מטפלת בו והם מתחברים מחדש. בהמשך, בעת ביצוע משימה מסוכנת בעבודה, הוא סופג קרינה מסוכנת ונאמר לו שימיו ספורים. מקס יעשה הכול כדי להגיע לאליסיום, שם ישנם תאי ריפוי מיוחדים שיכולים להבריא כל חולה, אלא ששליטי המקום, בהם דלקורט (פוסטר), שרת ההגנה החותרת תחת מנהיגות הנשיא, מונעים מתושבי כדור הארץ טיפול זה. בשלב מסוים יבין מקס שגופו נושא רכיב מסוים שיכול לחולל מהפך בקשר שבין שני העולמות, וייאלץ להיות נתון למרדף גורלי, במקביל לניסיונותיו להגיע למעבורת הנכספת.
אליסיום, על פי המיתולוגיה היוונית, הוא מושג שמשמעו מעין גן עדן, מקום בעולם הבא שאליו מגיעים האנשים ההגונים והראויים, ששמרו על תכונות של צדק ושימשו דוגמה ומופת. בסרט שלפנינו אליסיום הוא אמנם סוג של גן עדן אסקפיסטי, אלא שבניגוד לאלה הזכאים להגיע אליו על פי המיתולוגיה היוונית, האנשים המאכלסים אותו כאן הם בני שכבת השמנת ההדוניסטית והמושחתת, המתעמרת בבני העולם האחר.
מוטיב "שני העולמות", בין היתר כאלגוריה לפערי המעמדות, מוכר וידוע באמנות בכלל ובספרות הבדיונית ובקולנוע בפרט. מ"מטרופוליס", יצירת המופת של פריץ לאנג מ-1927 (שעלילתו מתרחשת ב-2026!), דרך "בלייד ראנר" (1982) המכונן של רידלי סקוט ו"זיכרון גורלי" (1990) של פול ורהובן, על פי כתביו של סופר הפיוצ'ריסטי הנודע פיליפ ק' דיק - ועד סרטי ימינו אלה, "עולם הזמן" (2011), בבימוי אנדרו ניקול, ו"הפוכים" (2012) של חואן דייגו סולנס.
בלומקמפ, מחבר התסריט המקורי, שרטט היטב את שני העולמות שלו, את תכונותיהם ואת האווירה האנושית והסביבתית השוררת בהם. בסך הכול הוא הרכיב חלל התרחשות קולנועי הומוגני, אמין ומדויק לפרטי פרטיו, ברמה הוויזואלית ובהתאם לחוקי המשחק שהוכתבו על ידו. במובנים רבים הוא גם מזכיר את "מחוז 9", אבל נראה שמאמץ היתר שהושקע בבניית המרקם והמעטפת הוויזואליים, כולל האפקטים הממוחשבים, איכשהו פגם בכל היתר.
בכל הקשור לסיפור, ובכן, הוא נראה כמו עוד אחד מאותם נרטיבים מוכרים, לאו דווקא מסרטי מדע בדיוני, על אודות אג'נדה אישית של גיבור מהעולם של מטה הנושא עיניו לעולמות עליונים. כן נדחסו לסרט הרבה מקלישאות-נוסחאות הז'אנר, שנראות יותר כמו מִחזור מאשר כחזון אישי מקורי, מרענן או מטלטל את המוכר והידוע בקטגוריה.
למרבה הצער, בניגוד ל"מחוז 9", אין ב"אליסיום" איזה ייחוד, שאר רוח או ערך מוסף שיתמכו בעבודת הארט המצוינת ויהפכו אותו ליצירה חשובה ממש. גם משחקם של דיימון ופוסטר פושר, טכני ולא מתעלה. נראה כאילו הם בעיקר "באו לעבודה", כדי להכניס עוד צ'ק שמן לחשבון הבנק. ולנוכח העובדה הזו, הם פינו מקום לבולטות של שחקן אחר.
מי שגונב לכוכבים ההוליוודיים את ההצגה הוא השחקן הדרום אפריקני שרלטו קופלי (שאותו הביא בלומקמפ מ"מחוז 9", שם שיחק בתפקיד הראשי), וטוב שכך. קופלי, בעל המבטא הטיפוסי המודגש של האפריקנרים, הלבנים דוברי האנגלית בדרום אפריקה, משחק את תקן הנבל המרכזי, ומביא שדרוג מהותי, לפחות בכל הקשור לגלריית השחקנים בסרט. בהתחשב בתקציב ההפקה המנופח ובשמות הגדולים שמעטרים את כרזת הסרט, מדובר בתעודת עניות או בשיחוק ענק. הכל תלוי מאיזו זווית אתם בוחרים להסתכל על כך.