אתרים מומלצים

"הם יורים גם בסוסים": ריאליטי גרסת המציאות

"הם יורים גם בסוסים" מגולל את סיפורם של משתתפי תחרות ריקודים בימי השפל הכלכלי בארה"ב. התוצאה היא סיפור אנושי מרגש על רומנטיקה, מאבק ותקווה

כולכם בוודאי זוכרים את תוכנית הטלוויזיה "החפרפרת", הריאליטי הראשון בישראל. או שלא. תוכנית המציאות הראשונה שודרה בערוץ 2 ב–2001 והנחה אותה איתי אנגל, הרבה לפני שפיתח את תחביבו לטייל במדינות שבהן אחוז הסיכויים לעלות על מוקש מתקרב לאחוזי הצפייה ב"האח הגדול".

שפל כלכלי פוגש בידור זול. "הם יורים גם בסוסים" צילום: יוסי צבקר

הצופה הישראלי של לפני עשור לא הבין למה הוא אמור לצפות באנשים שהם לא דודו טופז או יגאל שילון, והתוכנית ירדה מהמסך לאחר עונה אחת בלבד. עברו עוד כמה שנים עד שגם אצלנו יישרו קו עם המגמה הטלוויזיונית העולמית, והיום גם אנחנו אומת ריאליטי לתפארת שמסמסת, מדיחה ומכתירה את פליטי הריאליטי של המחר.

לחם ושעשועים

למרות כל האמור לעיל, תוכניות המציאות לא באמת נולדו בעשור האחרון. בני אדם תמיד אהבו לצפות בבני אדם אחרים. זו יכולה להיות משימת הדחה כשהם מטפסים על עץ משומן, אבל באותה מידה תעשה את העבודה צפייה באנשים כשהם נלחמים באריה בקולוסיאום, או כשהם רוקדים עצמם עד קצה גבול היכולת — כפי שמתואר בהצגה "הם יורים גם בסוסים". עלילת ההצגה (של תיאטרון הקאמרי בשיתוף עם תיאטרון חיפה) מתרחשת בתחרות ריקודים מרתונית, מאלו שהיו נפוצות בארצות הברית בשנות ה–30. השפל הכלכלי הגדול העלה את הביקוש לבידור זול, ואיתו עלה גם ההיצע של האומללים שהיו מוכנים להתחרות בקרב ריקודים אינסופי של מאות שעות כדי להישאר אחרונים על הבמה ולזכות בפרס הגדול. הפרס הוא לא הסיבה היחידה; כששואלים את אחת הדמויות למה הגיעה אם לא בשביל לנצח, היא משיבה בפשטות: "בשביל לאכול".

וכך מתקבצים על הבמה זוגות–זוגות, בהם חייל משוחרר ואשתו (רמי ברוך ועדי ארד), שחקנית צעירה ותמימה (מיכל ברנשטיין), שחקנית צעירה ומפוכחת, קלפן שהסתבך (נאור זילברמן), אישה בהריון ובעלה (יואב ברלב וטל בלנקשטיין). כולם יצטרכו לרקוד ברצף, כל שעתיים יש עשר דקות הפסקה ומי שהפסיק לרקוד במשך יותר מעשר שניות נפסל. אל האולם מתגלגל רוברט (אודי רוטשילד), תסריטאי שמחפש נושא לכתיבה. מנהל התחרות, רוקי (שלמה בראבא המיומן), משכנע אותו להצטרף כאחד הרוקדים ומבטיח לו שיש פה חומרים נהדרים לסרט — "רומנטיקה, מאבק ותקווה". ואכן, המחזה מספק את כל אלו.

מיומן ומשכנע. שלמה בראבא

קטעים נוספים

כל הג'אז הזה

ההצגה מבוססת על ספרו של הוראס מק'קוי מ–1935. צ'רלי צ'פלין תכנן להפוך אותו לסרט בכיכובה של מרילין מונרו, הפרויקט נגנז, אך הפך בשנות ה–80 לסרט מצליח בבימויו של סידני פולק. נדמה ש"הם יורים גם בסוסים" נולד להיות מוצג בתיאטרון. העיבוד של שלומי מוסקוביץ ושל הבמאית דדי ברון התאימו היטב את חומרי הספר לבמה. קהל הצופים בהצגה הופך להיות הקהל של התחרות האיומה, תוך פניות ישירות ומשעשעות של רוקי לקהל. המאמץ של השחקנים שלא נחים לרגע בהתאם לתפקידם ניכר, וגורם להזדהות עם הדמויות.

קטעי הריקוד נהדרים והקצב מהיר וסוחף, ופה ושם משובצים גם רגעי חסד קטנים, שבהם הסולידריות האנושית מנצחת את התחרות. עם זאת, נדמה לפעמים שהרגעים הללו עוברים מהר מדי. כך למשל, מערכת היחסים שמתפתחת בין אליס לבין רוברט מאחורי גבה של בת זוגו גלוריה (אנה דוברוביצקי בתפקיד חזק) נראית כאילו הופיעה משום מקום. יש תחושה שעם עוד קצת כיוונון, ההצגה הטובה–מאוד הזו הייתה הופכת למצוינת.

התפאורה והתלבושות הן של דנה צרפתי, אבי בנימין ערך מוזיקלית רצף מענג של סווינג וג'אז ואבי חכם ואורון דהן יצרו כוריאוגרפיה נהדרת. עוד בצוות השחקנים הגדול: יוסי טולדו, מאיה מעוז קפטן, אפרת ארנון, מעיין אשכנזי, מאיה קופצ'יק, נדב אסולין, יעקב תמרי, דורון ישנסקי, עמית לוי ומיטל כרמלי, שמבדרת בלי מילים בתור האחות המעשנת. וזה, חברים, כבר כישרון שקשה ללמד את משתתפי "האח".