ביקור שחקני ברצלונה בישראל: חגיגה פרובינציאלית מביכה
כמו בביקורים רבים בארץ של כוכבי קולנוע וזמרים מחו"ל, גם אירוחם של שחקני ברצלונה בבית הנשיא הוציא ממנהיגנו את מיטב הגינונים הפרובינציאליים, ביניהם צילום עם שי פירון וליקוקים מתוצרת ראש הממשלה. ועדיין השאלה הגדולה נותרת נטולת מענה: מה לעזאזל הקשר בין מסי לבין תהליך השלום?

נגיד? איזה נגיד? נשיא המדינה ורוה''מ עם נבחרת ברצלונה צילום: משה מילנר לע''מ
כן, בעיות עם מינוי הנגיד, עיצומן של שיחות עם הפלסטינים - שיחכו בצד כל השטויות המינוריות האלה. ברצלונה הגיעה אתמול לבית הנשיא וכל הצמרת המדינית הייתה שם בשביל לגזור קופון ולקחת צילום למזכרת. עמדו שם בשורה הראשונה הנשיא וכבוד ראש הממשלה ושפכו ליקוקים על קבוצת כדורגל, ספורטאים שכוחם ברגליהם ובחשבון הבנק המנופח.
כמו שראיתי את דני אלבס, המגן הברזילאי, הוא ספר בשקט את השניות עד שהסיוט יסתיים. אבל למה שיסתיים? היום ארוך והטרחנות מרובה. עומד ראש הממשלה ומספר שהיה שמח אם מסי היה חבר בצוות המו"מ. באמת, הוא שמע פעם את מסי מדבר? הבחור כבר עשר שנים בטופ ולא הוציא יותר ממשפט אחד, אפילו קצר, כדי שלא יסתבך. אז שהוא יפתור את הקומפלקס המטורף שתפרו לנו כאן?
או כבוד הנשיא, פרס. מישהו אמנם ישב לו יפה על הנאום ועדכן באקטואליה ספורטיבית, אבל גם הכניס שאנחנו צריכים ללמוד טיקי-טקה כדי להבקיע גול לשלום. טיקי-טקה, למי שלא מכיר, זו שיטת המשחק המזוהה עם ברצלונה. סדרה ארוכה של מסירות שהיא תוצאה של תרגול וסבלנות. זאת אומרת, תהליך של למידה עוד מקבוצת הילדים.
אז פה, טיקי-טקה? מדינה שכבר 65 שנה לא סגורה על עצמה אם היא שמאל, ימין או מרכז? הישראלי הרי חייב לקצר דרך, אין לו זמן וסבלנות. תנו לו שיטה, הוא כבר ידאג לתחמן. כבוד הנשיא, כנסת נכבדה, אנחנו בכלל לא שם.
אלוהים, איזה טקס ארוך ורב קלישאות. ברצלונה היא סופגנייה כלל-עולמית שכל אחד מחפש לקחת ממנה ביס. בשבוע שעבר הייתה בפולין, חזרה למשחק בספרד, הגיעה לרשות הפלסטינית, ירושלים, תל אביב, היום היא ממריאה לתאילנד ומשם למלזיה, כי הכדורגל עצמו הוא חלק קטן מהנושא.
יש חולצות שצריך למכור ותדמית שחייבים לצחצח, ובשביל זה צריך לעבור אצל פרס בלשכה ואצל ביבי ושרה ולקבל כוס סוכר מהשרה לבנת. מסי תחייך, זה מופיע לך בחוזה.
קצת עצוב שזה מה שקרה לספורט המודרני. כדורגלן הוא מוכר נעליים וחולצות אקסטרה לארג', ואסור לו להביע את דעתו האמיתית, שחס וחלילה לא יפגע באווירה החיובית שבעלי הבית מנסים לצייר עם צבעי שמן. בקיצור, פלקטים.
אז כשסיימו את הנאומים, המנחה בוני גינצבורג ביקש שיתכוננו לצילום הקבוצתי. אף אחד לא היה מוכן, איזה צילום? מבוכה קלה ואז בא שר הטקס וביקש משחקני בארסה לקום ולעמוד מאחורי האצולה הישראלית. נעמדו.
למי לא נשאר מקום? לחבר פירון. הסתובב, הסתובב, כמו בכיסאות מוזיקליים, ובסוף נעמד ליד ג' רארד פיקה, הכוכב הספרדי. ניסה להתערבב עם החבר'ה, בסוף איתרו לו נישה. יש עתיד? יש תמונה.
ברצלונה בבית הנשיא, ערוץ הספורט, 12:00