כשאלי האנה פגש את יורם שפטל
מהדורות סוף השבוע התמקדו בליל שישי האחרון בשני טיפוסים שונים במהותם: מצד אחד אלי האנה, פעם מר עולם והיום אסיר נמלט, ומצד שני יורם שפטל, מעורכי הדין החדים והמזוהים ביותר עם עמדתם הפוליטית. התוצאה היא מנת מציאות מרתקת וקשה לעיכול, אפקטיבית יותר מכל כתבת יחסי ציבור שגרתית
אחרי סיקור הנעשה בבית שמש, המתחרדת לקראת הבחירות המקומיות ("אולפן שישי"), וחזרה אל משפחתו הבלתי נשכחת של אייבי מוזס, שנפגעה בפיגוע טרור לפני 26 שנה ("שישי"), קיבלנו את שני מקרי הקיצון של יורם שפטל ואלי האנה, ששניהם כל אחד בדרכו, רואים בממסד המנהל את המדינה סוג של אויב.
כן, בשנתיים האחרונות, מאז מחאת הקוטג', כולנו קצת באגרסיות, אבל מי אנחנו לעומת שפטל, שממשיך לחיות כאן ונהנה להאשים בבגידה כל מי שלא מחזיק בעמדות ימניות סהרוריות. לעומת הפרקליט המלומד, אלי האנה, שהעלים במשך שש שנים הכנסות ב-13 מיליון שקל, החליט לברוח מכאן, ולמצוא מנוחה בעיר המקלט האוקראינית דנייפרפטרובסק, שאליה, כך הספקנו להבין מהכתבה, מתנקזים בשנים האחרונות כל מיני טיפוסים שאף אחד מהם לא שילם בשנים האחרונות ועד בית. "לא גנבתי, לא אנסתי ולא רצחתי", החמיא לעצמו האנה, שענה פעם לתואר "מר עולם" - לא ברור כל כך במה.
לגבי מעשה שתיים ושלוש אין באמת שום הוכחה, אבל העלמות מס של 13 מיליון שקל לא נחשבות גניבה אצל מי שאכל סטרואידים בקריירה שלו יותר משאני אכלתי קורנפלקס. האנה, שהצליח להימלט לפני שבועיים בעור שיניו ממעצר באיטליה, חזר לכור מחצבתו אוקראינה, שם הוא משייט לו ברחובות בג'יפ האמר, מספר לנו שזו אחלה מדינה לגברים, לא כזאת שיורדת לחייו של אזרח שומר חוק כמותו, שהעלים כאמור 13 מיליון שקל. מה זה 13 מיליון? לא בשנה אחת, רק בשש.
לעומת האנה הליצן, שפטל הוא פציינט מורכב במיוחד. הוא התגבר גם על יגאל מוסקו, שניסה לבדוק אם הוא מוכן להישלח להסתכלות. מצד אחד לא חולקים על ידענותו של שפטל בתורת המשפט, ואפילו אביגדור פלדמן, עו"ד בכיר וסוג מסוים של אנרכיסט שמאלן שלא ממהר ליישר קו, מעיד כי היה רוצה ששפטל בכבודו ובעצמו ייצג אותו בצוק העתים. מצד שני, שפטל מצליח להוציא רבים מאיתנו משיווי משקל, כיוון שהוא בינתיים הראשון והאחרון בין הישראלים כאן שהצליח להוריד ברגע האחרון מחבל התלייה פושע נאצי שהגיע, איזה עולם קטן, ממולדתו החדשה של האנה, ומצד שני הוא גם יהודי-לאומני אדוק.
הזרם המרכזי ביישוב כאן מתקשה לאכול אנומליה כזאת, ששפטל עצמו מקפיד לטפח אותה בקפידה בתוכניתו המואזנת ב"רדיו ללא הפסקה". פעם בשבוע הוא מושיב את השמאל ואת היישוב הערבי על ספסל הנאשמים, עושה בו שפטים ומאשים אותו בכל עוולות העולם שהתרגשו על היהודים. הנומליה באנומליה הזאת היא שמעבר לזכוכית בחדר הבקרה יושב הטכנאי רביע באדר, דרוזי מחורפיש שאחראי לתקינות השידור של שפטל.
יום חמישי בצהריים ב-FM 103 הוא סוג של סנאף ממכר, שיש לו מאזינים גם במחנה הפוליטי העוין את שפטל. מדובר בפיפ שואו במיטבו, שבו שוחים להם בנחת ובטוב טעם לאומנות פנאטית, שנאת זרים, הומור יהודי גלותי וגם קצת שנאה עצמית. בשבילנו זה קצת כמו קוק בצהריים של ארקדי.
חדשות שישי, ערוצים 2 ו-10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם