מחוברת: טל נברו תלמד אתכם לחיות טוב. ברשת
בגיל 31 טל נברו הספיקה להתחתן פעמיים, לטייל בכל העולם ולהפוך לגורו פייסבוק עם 25 אלף עוקבים. עכשיו, כשהיא לפני התחלה חדשה בחיים, היא מסבירה את הסוד שלה להצלחה: "אני לא אתאמץ היום בשביל שמחר יהיה לי טוב - היום יהיה לי טוב"
היא מפזרת לכל המעוניין עצות, תובנות ונקודות למחשבה - שאפשר להתנתק מחברים מזיקים ולא רק בפייסבוק, שרק אתם יודעים מה טוב לכם, שלפעמים כל מה שצריך הוא חיבוק מאמא, ושהכרישים שהיא צללה איתם מתחת למים יותר ידידותיים מאלו שעל היבשה. ביום השואה האחרון, גרף פוסט מרגש בליווי תמונה מחויכת שלה עם סבתה, לא פחות מ-60 אלף לייקים, שיא שלא נראה בארץ בפרופיל פרטי.
בין לבין היא מצרפת מדריכים לנבכי הרשתות החברתיות - למה שוב שינו לי את הפיד בפייסבוק, מה לעזאזל כולם עושים עם ה-# הזאת בפוסטים, ואיך לצלם וידיאו באינסטגרם? כל זה, כראוי לעולם השיתוף, חינם ומכל הלב. אז מה בין זה לעסקים? התשובה היא שנברו, יועצת שיווק דיגיטלי, נמנית עם הראשונים שהתפרנסו ממדיה חברתית עוד כשצוקרברג היה בתיכון, ושלהם דווקא די ברור לאן צועד עולם התקשורת, בימים של קריסת עיתונים וערוצי טלוויזיה. כיום היא מעבירה הרצאות וסדנאות בתחום, ומלווה חברות כמו בוש לדיקו, אנגלו סכסון ו-888.
אני פוגשת אותה בדירתה החדשה, על ארגזים, בתקופה של הסקת מסקנות והתחלות חדשות. בן הזוג האחרון של נברו היה אליאב אללוף, הידוע כ"מיסטר לייק", גורו הפייסבוק בגרסה הגברית. הם נפגשו בכנס מקצועי, ויחד היו הפאוור קאפל של הרשתות החברתיות. לפני חצי שנה הם נפרדו.
נברו נולדה בניו יורק. הוריה חזרו לישראל כשהייתה בת שנה, והיא גדלה בקריות. אחרי הצבא היא התעופפה בחזרה לניו יורק. הצורך לשמור על קשר עם המשפחה חשף בפניה את נפלאות האינטרנט, עולם שהתאהבה בו עוד בשירותה הצבאי כקצינת קשר ומחשבים. "האינטרנט רק התחיל להתפתח מבחינה חברתית, והמסנג'ר וה-Icq, זה היה מדהים" היא נזכרת. "עשר שנים לפני הייתי צריכה לשלוח יונת דואר לאמא שלי"/
היא נישאה שם בגיל 21, התגרשה אחרי שנה וטסה להודו. "הייתי שם תקופה בלי שום תקשורת. זה לא כמו היום שנוסעים עם אייפון, מצלמים ומעלים לאינסטגרם. הורדתי תמונות מהמצלמה שלי בכל מיני מחשבים נידחים, הסתובבתי עם מלא דיסקים בתיק, ושמרתי עליהם יותר מעל החיים שלי".
כשחזרה לניו יורק פתחה פרופיל במייספייס, הדור הראשון של הרשתות החברתיות, שהיה רק באנגלית ופחות נפוץ בקרב ישראלים. צרפתי לשעבר שגר באיים הקאריביים, נחשף לעמוד שלה ולא נותר אדיש. "הוא כתב לי '?Would you like to have a cup of tea', ואני בדרך כלל מתעלמת מהדברים האלה, אבל ראיתי כל מיני תמונות של איים בקריביים, ואמרתי יאללה, נענה לו".
אחרי התכתבות של שבוע, החליטה לטוס לקאריביים. "כתבתי לו - 'אני לא יודעת מי אתה, אני לא יודעת אם האי הזה שאתה גר בו בכלל קיים, אבל אני באה'. הוא היה טיפוס, וגם מבוגר ממני ב-15 שנה . אמרתי לחברה שלי - אם אני עוד שלושה ימים לא מתקשרת, תודיעי לאמא שלי ותזמיני משטרה. נחתתי ופגשתי את הבחור, שהיה יותר יפה במציאות מבכל תמונה".
לאחר חצי שנה של יחסים בשלט רחוק, ורגע לפני שנברו התחילה ללמוד עיצוב גרפי ב-FIT בניו יורק, היא עברה לקאריביים. "היו לי בניו יורק גלריות של ציורים ורציתי לפתח את זה לאינטרנט, כי הבנתי שזה הדבר הבא". טיירי , הבחור הצרפתי, שהוא מעצב גרפי וצלם, הציע שהיא תבוא לאי ושהוא ילמד אותה. "תיכננתי לבוא לשלושה חודשים, נשארתי שלוש שנים, והתחתנו על האי".
טל וטיירי גלשו גלישת קייט (Kitesurfing) והפעילו שני אתרים מצליחים בעולם הגלישה. "היינו מטיילים בעולם וכותבים על חופים קסומים וטובים לגלישה, פוגשים כל מיני סלבריטאים מתחום הקייט סרפינג וכותבים עליהם", היא נזכרת. "למדתי שיווק באינטרנט תוך כדי. הכל היה און ליין, לא היה לנו סטוק של ציוד גלישה. עבדנו עם דילרים, וכשהגיע לקוח דרכנו קיבלנו על זה עמלות. על זה עשינו טיולים בעולם וחיינו מאוד בצמצום. על אי אין לך הוצאות על בגדים ובתי קולנוע. יש מסעדות וברים וכאלה, אבל מבשלים בבית. היינו שני גולשים שאוכלים אורז ודברים בסיסיים בריאים כאלה, ומאוד נהנינו מזה. הקפדנו לגלוש, וחיינו באיזון מאוד בריא, אבל אני הרגשתי שאני עדיין לא מגשימה את עצמי".
נברו למדה לבד בעזרת ספרים שיווק ברשת. הזוג עבר לפלורידה, אבל לאחר שנה עולמה קרס. אמה חלתה בסרטן נדיר וקטלני, והיא חשה לארץ. כעבור חצי שנה אמה נפטרה והיא בת 53, והחלום נגמר. "איבדתי הכל בבת אחת. את אמא שלי, את הבעל שלי, ואת החופש שלי בחו"ל. מצאתי את עצמי בדירת שותפים בחדרון בתל-אביב".
למה איבדת אותו?
"בן אדם, ברגעים הכי קשים אתה מגלה מי הוא. והוא אדם מדהים, אני לא כועסת עליו, אבל הוא התקשה להתמודד. ביקשתי ממנו להגיע לארץ. אמרתי לו - אין לי כלום בארץ. נהיה פה חודש, חודש וחצי, רק נעזור לאחיות שלי. לא בא לי להיות בחו"ל, בא לי להיות איתן. והוא לא רצה לבוא. אז הוא הפסיד. חזרתי לארץ שבורה מכל הכיוונים, והתחלתי מאפס. לא מכירה אף אחד, לא מכירים אותי, והתחלתי לבנות את עצמי".
הפייסבוק בא לה בזמן. "היה לי מקום לשתף באופן הכי טבעי, ולא היה חסר לי מה. התחלתי ללמוד את עולמות המדיה החברתית והשיווק יותר לעומק. נכנסתי להכל בפול פאוור". ערימות הלייקים שגרפו הפוסטים בעמוד הפרטי שלה צדו את עיני משרד הפרסום "אדלר-חומסקי", שלקח אותה כדי להקים מחלקת מדיה חברתית. "שיתפתי על החיים ועל עבודות שהייתי עושה. סיפרתי על אתר הגלישה שלי, וגם התחלתי לעשות סרטוני הדרכת מדיה חברתית ביוטיוב. ערבבתי מההתחלה בין החיים הפרטיים למקצועיים, כי מבחינתי זה הכי נוח. אני הכי אמיתית, אני לא אהיה טל המקצועית וטל הפרטית-אני טל".
אחרי שנה אינטנסיבית ורוויות מתחים ב"אדלר-חומסקי", נברו הבינה שזה לא זה. "הבנתי שאני אוהבת להעביר הדרכות והרצאות, ופחות לנהל בשוטף ולכתוב סטטוסים עבור מישהו אחר", היא אומרת. היא עזבה והקימה עם שותפים את מכללת "סומו" למדיה חברתית. המכללה נמכרה ועומדת להיפתח בקרוב מחדש, וכיום נברו היא מורת דרך עצמאית לעולם שכולם כאילו מכירים, אבל לא ממש יודעים איך לעשות את זה נכון מבחינה עסקית. כרגע נהנים ממנה יחידי סגולה. "אני בן אדם אחד ואני מעדיפה לברור את מי שאני עובדת איתו בקפידה", היא אומרת. "ואני לא מאמינה שזה נכון להמיר את הזמן לכסף".
אבל את עובדת.
"אני מאוד מאמינה בעבודה ואוהבת עבודה קשה, אבל אני גם מאוד אוהבת חופש. אני מקפידה לעבוד בדברים שאני נהנית מהם, ושנותנים ערך לאחרים. הציעו לי משרות גדולות עם הרבה מאוד כסף בכל מיני משרדים, ופשוט סירבתי כשלא התחברתי".
את לא מתחברת למקום אחד מתשע עד חמש?
"דווקא כן, עברתי תהליך, שלב כזה, מתבגרים, הבנתי שיציבות זה משהו טוב. הרבה שנים הייתי עצמאית ופרפר שעף לכל מיני מקומות. היום אני במקום הרבה יותר בוגר ושקול. הייתי וורקהולית, ואחד השינויים שקרו לי בשנה האחרונה הוא שלמדתי למצוא את הבאלאנס, וגם קצת להוריד את הרגל מהגז, ולהביא את עצמי למקום שתהיה לי יותר הכנסה בפחות זמן עבודה אישי. כי הזמן שלי יקר לי, ולא במובן הזה שהזמן שלי שווה מלא כסף".
"אנשים אומרים לי - וואלה, את עושה חיים. וכן, זה מה שאני עושה - אני עושה את החיים, כי החיים קורים פעם אחת, ואנחנו צריכים לעשות אותם. החיים מובילים אותנו, אנחנו לא תמיד בוחרים. אמא שלי פתאום חלתה ונפטרה, פתאום ההצעה הזאת התבטלה, פתאום הייתי חייבת לעבור דירה. אני עושה חיים, וכל אחד צריך לעשות את החיים שלו".
זה מאוד קשה.
"נכון, אבל זה עניין של תפיסה. יש לי חברים שאומרים - לקחתי יום חופש או ישנתי כל הסופ"ש ואני מרגיש לא טוב עם עצמי. גם אני הייתי כזאת, וצריך להעריך את הזמן השקט והרגוע, לנצל אותו. אומנם אף פעם לא תמצאי אותי בטן גב על החוף, אין לי פריווילגיה לזה, אבל גם בתוך העומס, אני יודעת לקחת את הרגע הזה לקרוא ספר, לעשות הליכה, לנסוע לסופ"ש, לגלוש".
ואכן, לא מזמן היא חזרה מחודש של טיול חלומי. שבועיים בפלאו שממזרח לפיליפינים עם חברה, ואחריהם שבועיים בגוואטמלה, בשליחות יחצנית של "מלכת המדבר". את החוויות שלה מאותו חודש היא תיעדה בפרוטרוט באתר ובפייסבוק.
טל נברו הדיגיטלית צריכה לחיות כל הזמן - בבוקר, בלילה, מתי שאנשים נכנסים לאינטרנט. זה לא כובל?
"זה חלק מהעבודה שלי, וזו עבודה שאני נהנית ממנה. האחוז המוחלט של חיינו הוא בעבודה, ואם זה לא משהו שאנחנו נהנים ממנו, אז אנחנו לא נהנים רוב החיים. אני לא אתאמץ היום בשביל שמחר יהיה לי טוב - היום יהיה לי טוב. זו לא הדרך אל האושר, הדרך היא האושר. זה משהו שמאוד טבוע בי. ברור שהחיים הם פיתולים ומכשולים, ויש ילדים ושגרה. אי אפשר להיות מאושרים מאה אחוז מהזמן, אבל צריך להשתדל כמה שיותר".
אבל אם באמצע חופש את מתיישבת לכתוב - מה פה עבודה, מה פה חופש?
"זה כיף לי לספר, לתעד, לשתף. אני גם לא משתפת תמונה ונעלמת. זה תמיד מלווה באיזו שהיא תובנה, משהו שנותן ערך. זה לא בשביל להוציא עיניים לאף אחד, אלא לתת לאנשים משהו לחשוב עליו, שיקומו ויעשו, שייהנו ויצאו לחופשה. ומצד שני, כל פעילות שמתחזקת אותי בעולם הדיגיטלי היא מאוד חשובה גם מבחינת העבודה שלי. אם בעוד חודש-חודשיים אני לא אכתוב - אני איעלם, וזה בסדר, ככה העולם הזה עובד".
לנברו סטוק תצלומים מרשים שלא היה מבייש אף סלב מקומי. מדי פעם היא מוצאת חברה, צלם ומאפרת שצריכים פרסום, ומארגנת לעצמה גם הפקת אופנה מתחת למים. "אני מאוד אוהבת לתעד, וחלק מזה זה גם צילום. לא תראי אותי בתמונת פוזה של אינסטגרם, שאני מול המראה או משהו כזה. אני לא אלך ואצטלם סתם בשביל בוק. תמיד יש מטרה, יח"צ, פרויקט. אבל אני כן מאוד נהנית מהיתרון שאני והמצלמה מסתדרים מצוין, ואני יכולה להביע את עצמי גם בתמונות".
בפוסטים שלה אין אף מילה מסחרית. היא לא מוכרת את עצמה, והיא לא מוכרת אף אחד מהלקוחות שלה. 25 אלף איש גומעים את התובנות שלה לחיים, וככה יוצא שהיועצת הדיגיטלית היא סוג של גורו רוחנית, אבל היא לא ממש מבינה את זה. "הגדירו אותי בהמון הגדרות. אומרים לי - את מותג. אני לא רואה את זה ככה?".
את קצת דלאי לאמה - תחיו טוב, תפיצו טוב, תיהנו ממה שאתם עושים, זה נורא רוחני.
"כבר אמרו לי, בואי תעשי יוגה איתנו - מה לי וליוגה, אני רוחניקית? ואומרים לי שאני הרבה יותר רוחניקית ממה שאני חושבת. בשבילי זה הטבעי שלי, אני לא מרגישה רוחנית".
את נותנת הצהרות שלמעשה אפשר להגיד שהן מנטרות, ו-25 אלף אנשים מזדהים. זה גורו.
"לי קשה עם ההגדרה הזאת. זה פשוט האני מאמין שלי, ואנשים מקבלים מזה כוח. אנשים כותבים לי: תודה. טל, בזכותך התקשרתי היום לאמא שלי להגיד לה שאני אוהב אותה, בזכותך לקחתי מסיכה ושנורקל ונכנסתי למרות שיש לי פחד ממים. נתתי משהו למישהו, בלי שאני אדע בכלל. יש כאלה שמזלזלים בזה, וגם עם זה אין לי בעיה".
מה גורם לכל כך הרבה אנשים לעקוב אחרייך?
"יש לי תשובה מאוד פשוטה - אני אמיתית".
מצד שני, ברמה המקצועית פרופר, את בעצם נותנת ייעוץ לחברות מסחריות לקדם את עצמן באמצעות הרשתות החברתיות, ושם אפשר להתווכח כמה זה אמיתי.
"ממש לא. ייעוץ לחברה זה לא אומר - בואו תהיו משהו שאתם לא בשביל לקדם את עצמכם, תעטפו את עצמכם באיזו אריזה ותדחפו את זה לאנשים. אני בונה קהילה של אנשים שנעים לי איתם ונעים להם איתי. לאנשים האלה יש חברים, ולהם יש חברים, ובסוף מישהו מהם יצטרך שירותי מדיה חברתית. אם אתה יוצר שם של חברה שהיא אמינה, זמינה, קשובה, שאתה מקבל ממנה ערך בלי לשלם לה עכשיו, ובלי שהיא דוחפת לך פרסומות, אז כשמישהו יצטרך אותה - הוא יידע לאן לפנות".
נשמע שנברו פיצחה את הדור העכשווי והבא של המדיה והפרסום, אבל היא דווקא חובבת מאוד את המדיות המסורתיות ולא הייתה מסרבת להצעה טלוויזיונית. "טלוויזיה זה כיף אחר בשבילי. אני מאוד נהנית מהאינטראקציה פנים אל פנים, כי אצלי הכל וירטואלי".
יש לך עשרות אלפי חברים בפייסבוק שאוהבים אותך, ובסוף את יושבת לבד מול המחשב?
"את יודעת, גם לאנג'לינה ג'ולי יש מיליוני אוהבים ובסוף היא בבית עם הילדים ובראד פיט. יש לי את החברים והחיים שלי, אני לא יושבת כל היום מול המחשב (צוחקת). אני טסה לחו"ל, הולכת לכנסים ומאוד מעורבת. אבל זה נכון - בסופו של יום, זה ישמע פולני, אבל בימי שישי, אני רואה את הטשולנטים עולים בפייסבוק, ואני יושבת פה עם הקרקרים כי המשפחה שלי אי שם בצפון".
מה קרה עם אליאב?
"אליאב הגיע בנקודה הכי קריטית, כשחזרתי לארץ ואמא שלי נפטרה. מההתחלה היה לנו חיבור חברי מאוד חזק, ובגלל שהוא בנאדם כזה מדהים, הוא היה שם בשבילי בתקופה הכי קשה שהייתה לי, תמך וייעץ, וחיבק, ועם הזמן הבנתי שיש לי פה גבר מדהים בידיים. אבל פשוט לא היה את החיבור הזוגי הנכון. זה לא צלח, ואנחנו חברים טובים, אני מאוד מפרגנת לו, אני חושבת שהוא יהיה בן זוג מדהים למישהי, ואיש משפחה מדהים".
מה עם ילדים, באמת?
"אני אדם מאוד זוגי ומשפחתי. כן, אני מוכנה למשפחה לגמרי. גמרתי את כל הלה-לה-לה שלי, נכנסתי לשנה הזאת של - כן, בא לי. כשיהיה לי ילד אז הוא יהיה פרויקט נפלא. תמיד הייתי טום בוי. תמיד הייתי ילדת חופים, והיום אני מעורה במגזר העסקי, ופתאום חליפות ובגדים אלגנטיים, נהייתי אוהבת טיפוח, את כל אלה עם הגרגרים, ומסכה לשיער. נהייתי אישה. זה תהליך נפלא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם