"משפחת פרקינסון": שיעור מרתק בחיים
על אף שמו הבעייתי ומשבצת השידור האיומה בה הוצב, "משפחת פרקינסון" הוא מסמך תיעודי מרתק ששם את קשיי היומיום של צופיו בפרופורציות ומגלה לנו גבורה אמיתית מהי. לידיעת הדיירת טהוניה
הבמאי עידו גרונר מספר על מחלת הפרקינסון הקשה ועל החולים בה. 25 אלף כאלה יש בארץ, ובהם האלוף במיל' אביהו בן-נון, מפקד חיל האוויר לשעבר, שגם נוכח כאן, אבל לא מתפקד כגיבור, גם אם אפשר היה להיתפס אליו בקלות. גרונר עוקב אחרי יעל מישר, בחורה בת 38, שלפני תשע שנים סיפרו לה שהיא מצטרפת למשפחת החולים ההולכת ומתרחבת. זמרת אלמונית, אבל איזו אישה. לראות ולהעריץ. אין מילים אחרות כדי לתאר את הדמות ששורטטה בסבלנות רבה ולאורך זמן על ידי יוצרי הסרט.
מישר, נשואה ואמא, מודה שאיכות חייה הפכה איומה מאז פרוץ המחלה. הרעידות הקשות לא נותנות לה מנוח ביום ובלילה. היא נראית כל הזמן באיזה סוג של מחול אירובי או באמצע ריקודי עם. מתקשה לשבת, להרגיע את הגוף, שמאיים כל הזמן להתפרץ. כשהרופא מציע ניתוח מוח, שיקל על סבלה, היא מסרבת בטענה שקולה עלול להיפגע, ואין בכוונתה להפסיק לשיר.
סרט כזה צריך לראות כל מי שחושב שחייו קשים. יכול להיות שהם כן, אבל במידה. שעה כזו נותנת פרופורציות אחרות לגמרי: הנה מישר נושכת שפתיים ומחליטה להמשיך להקליט, אבל גם להרחיב את המשפחה עם כל הסיכונים והקשיים שבדרך. והמצלמה נכנסת איתה לניתוחים, לבדיקות הקשות. היא עוברת שלב אחר שלב בקשיים, בניהול המשפחה ובמאמצים להמשיך לחייך.
כמה אנושיות הייתה בשעה הזו, אלפי קילוגרמים. אומץ, חוכמת חיים, עומק. אפילו השיחות בין יעל לזאב נחמה מאתניקס, על המשך הדרך המקצועית, קיבלו כאן ממד אחר. הכותרת אולי עסקה במחלת הפרקינסון, אבל היה פה שיעור מרתק בחיים. כשיעל ילדה את בתה השנייה, לקראת סוף הסרט, מודה שהרגשתי משהו רטוב וחם בזווית העין. כנראה שזו שוב האלרגיה לאבק הבית. משהו נורא.
משפחת פרקינסון, ערוץ 1, 21:00
באותו שעה, ביס דוקו, הוקרן הסרט "שער האירו". כדורגל , דשא, משהו שאני מתחבר אליו הרבה יותר ממחלות קשות, אבל נאמר זאת בעדינות: אם במשפחת פרקינסון הובקע שער מרהיב, פה הייתה החמצה מקרוב.
הבמאי המנוסה, לוי זיני, לקח נושא שחוק - שני כדורגלנים צעירים שהסביבה הקרובה מפנטזת שיום אחד יהיו כוכבים וירוויחו ים של כסף. הוא התלווה למהדי זועבי מהכפר סולם ולישראל אגוס, בן העדה האתיופית, שניהם מבית"ר טוברוק שבנתניה. יש קטעים יפים על עבודה עם סוכנים ופסיכולוג, ואבא של מהדי משקיע הון ומודה שאם תהיה תקלה בדרך, הלך עליו.
אבל אם ב"משפחת פרקינסון" יש סוף לסרט, פה סיימנו במחצית. הקריירה של אגוס, נכתב בכתוביות הסיום, בקשיים, מהדי - עושה חיל. שניהם בני 16 וכל אוהד יודע שבגיל הזה מוקדם לצאת בהצהרות. רבים נושרים, ומעטים בלבד מגשימים את החלום. סרט מושלם היה ממשיך לעקוב אחר השניים עד המעבר לקבוצה הבוגרת, ולא נשאר כהבטחה שלא מומשה, כמו רוב הכדורגלנים שלנו.
שער האירו, יס דוקו, 21:00
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם