המעגל עם דן שילון: מפגן כוח מהעבר
כשהוא שומר באדיקות על מבנה התכנית ששינתה את ההגמוניה התקשורתית בישראל, שב דן שילון בליל שישי האחרון לערוץ 2. נוכח אשפת הפריים טיים הטלוויזיוני הנוכחית, חייבים להודות שאין בכך ממש רע
כוחו הטלוויזיוני, בימיו של "המעגל" העוצמתי בערוץ 2 הטרי שמחק כמעט מיד עם הקמתו את ההגמוניה ההיסטורית של ערוץ 1, שילון היה מודע למגבלות ההפקה הזאת ולסכריניות שלה. הוא אפילו התבטא יום אחד באותו משפט שהיכה גלים, לפיו אם זה היה תלוי בו הוא לא היה משחית את זמנו בצפייה בתוכנית הזאת שלו. חלפו עשרים שנה, ושילון, עם אותה מודעות עצמית מפורסמת, פתח ואמר לצופים משהו כמו "אל תיבהלו, אנחנו כאן רק לשמונה תוכניות, לכבוד 20 שנה לערוץ".

מודע לבעייתיות וצולח אותה. דן שילון צילום מסך
כן , גם שילון מודע לבעייתיות שבהרמת שטיח שלא ניערו את תכניו קרוב לשני עשורים, ושאף אחד לא יודע כמה אבק וחוסר רלוונטיות מסתתרים מתחתיו. אבל "המעגל" חוזרת לפריים-טיים של ימי שישי המשמימים ונטולי ההשקעה אצל הזכייניות דווקא בעיתוי נוח. בשני הערוצים האחרים, 1 ו-10, החלו להריץ בחודשים האחרונים תוכניות אירוח משלהם (וילוז'ני ויעקב כהן, שי שטרן), כך ש"המעגל" לא חוזר אלינו תלוש לגמרי, אלא רק קצת. שילון, ולא יעזור לאף אחד, הוא סוג של מר טלוויזיה גם היום, ולי זה עושה טוב שבעידן הנוכחי, האידיוטי כל כך של הפריים-טיים הישראלי, מוצא לעצמו גבר בן 73 את הדרך חזרה למסך. השלב הבא יהיה להחזיר אשה בת 73, וזה משהו שהוא קצת יותר קשה. נסו את רבקה מיכאלי, לא נראה לי שתצטערו.
שילון שמר כמעט באדיקות על הסדר התוכני של התוכנית ההיסטורית, כולל שאלת הפתיח שאמורה לחזור עם תשובת פאנץ' ליין מהדהדת. הבעיה עם אביגדור ליברמן, שנבחר לענות על שאלת הפתיח, היא שהוא אדיש מדי. למרות שהוא אדם סופר לעומתי והכי שנוי במחלוקת שמסוגל לנפק כותרות מצלצלות, ליברמן זוכר את התוכניות של שילון מהעידן ההוא. הוא יודע שלמרות שמדובר בפלטפורמת צפייה רחבה, זו לא הבמה להרעיש עם ארטילריה כבדה, כך שליברמן העדיף להמשיך עם הרפליקה היחידה בה הוא מחזיק - שהמצב שלנו גן עדן.
"המעגל" הייתה מאז ומתמיד מקום שכולם רצו להופיע בו, ולכן שילון יוכל להמשיך לנצל את הארכיון ולזמן מדי פעם מישהו מהניינטיז כדי להראות לו כמה חלקים היו פניו אז. מפגן הכוח של אתמול זימן למעגל יחד עם ליברמן את דן חלוץ, עידן רייכל, שני כהן, נועה תשבי, מלכת היופי טיטי איינהו ופז גן-זך, חולת כליות שנסעה בזמנו בזכות "המעגל" לניתוח השתלה בפיטסבורג, שלא צלח. כולם פחות או יותר יישרו קו עם זה שישראל היא גן עדן, ורק חלוץ, רמטכ"ל המלחמה האחרונה בלבנון, היה היחיד להסתייג, והיה גם היחיד שלא התייחס לשיחה כבידור נטו.
אני מכיר קצת את שילון. למרות שהוא עשוי מחומרים עיתונאים טובים עוד מימי רוממה, הוא היה בעיקר בדרן במעגל הראשון, ואם הוא רוצה בכל זאת להרחיב עכשיו את מעגלי הצפייה הסבירים שלו מעבר לגילאי 75-50 הוא חייב לחזור להיות אותו עיתונאי סקרן וחד ולשאול מה שהוא באמת חושב את האנשים שיושבים מולו. מה יש לו להפסיד?
"המעגל עם דן שילון", ערוץ 2