עינב גלילי: "מצב האומה היא ממש לא תכנית של שמאלנים"
עם רייטינג גבוה, מחאה ציבורית תומכת ופרס ראשון של האקדמיה, מצב "מצב האומה" מעולם לא היה טוב יותר. מה המחיר שזה תובע מעינב גלילי, איך היא מתגברת על הקשיים שבשילוב הקריירה, הזוגיות והאמהות, ולמה נטפלים העונה לענייני המשקל שלה
צירפתי את ההצהרה הזאת לדיוקן החרדתי ששורטט בראיונות איתה לאורך השנים, והתכוננתי למפגש עם בריידזילה מאופרת בכבדות ומפונפנת בקפידה. אבל לפגישתנו, מיד אחרי הצילומים, גלילי הגיעה דווקא נקייה מאיפור, יפה בטבעיותה ומאוד נעימה. מסתבר שהיה לה בוקר מהנה. "ממש היה לי כיף", היא אומרת. "באתי לזה לא בחשש, אלא במין לאות".
ומה קרה?
"רון קדמי וראובן כהן, בדיוק אותו צוות מעולה שצילם אותי לשער גם לפני שמונה עד תשע שנים, אמרו לי, וגם הרגשתי, שהיה להם עכשיו הרבה יותר קל איתי. אני מניחה שבאופן אובייקטיבי נראיתי אז יותר טוב, יותר רזה, מתוחה וצעירה, אבל הם זכרו אותי מאוד סטרסד, כי בסטילס לוקחים לי את הכלי שלי, את המילים, ואת עומדת שם עם בגד מעצבים שעולה יותר ממשכורת ממוצעת במשק, ותוהה אם את חטובה מספיק בשביל לשאת את כל הדבר הזה. אז זה נכון שהיום יותר נוח לי בתוך העור שלי".
תעלי את הצילום ישר לפייסבוק?
"אני לא מעלה כאלה לפייסבוק. זה לעוף על עצמי ברמות שאני לא יכולה להעלות על דעתי".
ובכל זאת, נראה שגלילי, 44, נשואה ואם לבן שש ובת שלוש, שלמה עם עצמה מתמיד, וזה לא קשור רק לאיך שהיא נראית. אחת הסאטיריקניות האינטליגנטיות שידע המסך הישראלי צמחה דווקא מתפקיד הסתומה כ"קריינית הרצף שלכם" ב-1990 ב "העולם הערב" המיתולוגית. מי שמגדירה את עצמה
כפמיניסטית אמיתית ("אבל זה לא כל מה שאני"), מתקשה להיפטר מהדמות הפרובוקטיבית הטלוויזיונית הישראלית הראשונה, שהתפארה בקידומה דרך חדר המיטות, לבושה בפיתוחי פאייטים ומיני קצרצר ( "יש גברים, אני כבר יודעת מה הגיל שלהם היום, שרואים אותי ומבטם מצטעף, ואני מבינה שביליתי איתם כמה רגעים אינטימיים").
גלילי כקריינית הרצף ב"העולם הערב"
בגלל זה רצית להרוג אותה?
"שנים פשוט לא הצלחתי להרוג אותה. הבהמה יש לה נשמות כשל חתול. אבל עכשיו אני כבר יכולה להתרפק עליה. בעיקר אני נזכרת במה שלבשתי, זה באמת כל כך מצחיק. חוץ מזה שרוב מעריצי' העולם הערב' פשוט מתו בשיבה טובה, וגם היא בטח גרה באיזה דיור מוגן, לבושה בבגדים משונים".
הרייטינג של "מצב האומה" התחיל לטפס בשנה שעברה, בעצם כשאת הצטרפת לפאנל הקבוע. אפשר לזקוף את זה לזכותך?
"משהו בהרכב האנושי עובד. אני כן לוקחת קרדיט כרכיב שמאוד עזר לחבילה הזאת, אבל במקביל היה שיבוץ טוב של רשת אחרי 'דה וויס', שחשף את התוכנית להרבה מאוד אנשים שקודם לא צפו. הייתי שמחה לזקוף את הקפיצה ברייטינג לפופולריות שלי, אבל אני חוששת שיהיה יותר נכון לזקוף אותה לפופולריות של שרית חדד".
את ימי הכתיבה שהיא מבלה עם שותפיה לכתיבה, לילך ברנע ודניאל נקסטרנד, היא מגדירה כלא פחות מאימה צרופה. משיקולים כלכליים, הם כותבים ומצלמים שתי תוכניות ביומיים וחצי. "להוציא פאנצ'ים בכמויות זה לגרד את הטיח מהקירות, ואני כל שבוע ביני לבין עצמי בשלב הכתיבה מתפטרת", היא מנסה להסביר. "בשבוע שעבר פשוט כתבתי עם קרחון על המצח. ואז מגיעים לאולפן, ואיכשהו שם נורא כיף. אנחנו באמת ובתמים לא יודעים מה האחרים עומדים להגיד, וזה הטריק, לשמוע את זה פעם ראשונה באולפן".
היא וגורי אלפי, חבר טוב, שולחים זה לזה תמונות בימי הכתיבה המפרכים, במסגרת התחרות "מי נהנה יותר". היא שולחת לו תמונה של הכותבים אוחזים בכוסות יין מול נוף הרים קסום, מצביעים על הלפטופ ונקרעים מצחוק מזויף, והוא שולח לה הומאז' לסצנה הידועה מ"מציצים" - גורי יושב ומשפריץ עם צינור על אחד הכותבים שלו, שעומד בתחתונים בפוזה מגרה.
ואת עוד מצפה שנרחם עליכם?
"בואו נשמור על פרופורציות, יותר קשה לעבוד במכרות פחם או בסווטשופ בהודו. אבי כהן, העורך של התוכנית, אומר תמיד שלעשות טלוויזיה זה קשה, מפרך וכפוי טובה, אבל זה יותר טוב מעבודה".
העונה הזאת יורדים עלייך שאת לא אוכלת. מה הקטע?
"את צריכה להצחיק, אז עושים סוג של הגזמה. ניכר במשקלי שאני לא בן אדם שלא אוכל, אבל אני תמיד במו"מ עם המשקל. יש דברים שבצער עמוק לעולם לא אכניס לפה".
אתם מתנהגים כמו חבר'ה בתיכון.
"נכון, אבל כשאין שם בדיחה טובה זה לא ייאמר ולא ישודר. למשל, הלסביות של אורנה - כשלעצמה היא לא דבר מצחיק, אבל היציאה שלה מהארון עם הכתבה ב'7 ימים' זה חומר נפלא".
מהבית נראה שזה נורא הביך אותה.
"תמיד יש קצת מבוכה, כי נוגעים בדברים שיש בהם אמת. כשיורדים עלי ועל חיי המשמימים, יש בזה משהו. אני באמת אם לשני ילדים קטנים, ומבחינתי ערב שסחבתי עד 22:30 ולא נרדמתי ב-21:00 על הספה, נחשב לליל קרחנה מטורפת. צריך הומור איפה שהדברים מקרטעים וצולעים ומקולקלים. שליין לבקן וקר כקרח, ועם בעיות בתחום הבינאישי, ואני מתוסבכת עם בעיות בדימוי גוף, מחשבת פחמימות לשעה".
אבל מה קרה עכשיו, רזית?
"כלום, זה ימצה את עצמו ויתחלף במשהו אחר. אני לא חושבת שמישהו יכול לחשוד בי כאנורקסית, קצת איחרתי את המועד לפתח הפרעת אכילה".
ליאור שליין הוא זה שעורך, מתבל, מחמם ומגיש לכם את התוצאה הסופית, תוך שהוא לא בוחל בהבכת חבריו. גלילי: "אני מאוד אוהבת כשהוא עושה את זה, אבל הרבה פעמים הוא משאיר קטעים שלא האמנתי שיישארו, גסויות, ניבולי פה ושטויות ופאדיחות".
יש דברים שעברו את הגבול?
"יש, אבל זה לא קורה הרבה. הכלל, בגדול, הוא שאתה יכול להתעסק במה שהאדם עצמו שם בזירה, כי לא נעשה אאוטינג. אבל קורה שבדרך הביתה אני כותבת איזה סמס - זה לא עובר, כי זה יעליב את אמא שלי מאוד, או שמבחינת עופר אין מצב".
עו"ד עופר דורון הוא בעלה השני - או השלישי, אם סופרים את הנישואים לצורך השחרור מצה"ל. בגיל 24 היא נישאה לירון זילברמן, לימים במאי קולנוע ישראלי-אמריקאי ("כלים שלובים"), שממנו התגרשה בת 30 במשבר גדול, אבל גם עם תובנה זוגית יקרה מפז.
התחתנת לראשונה נורא מוקדם, ובשנייה מאוחר יחסית. להתחתן באמצע שנות ה-30 זה המתכון להצלחה?
"יש בזה גם המון מזל, ושילוב עם שכל, אבל התחתנתי עם אחלה בנאדם, אני מחבבת אותו בטירוף, וגם אוהבת אותו עד כלות, הוא באמת האור ביומי ובלעדיו אין טעם לחיי, אבל עוד לפני זה, הוא מוצא חן בעיני. יש אנשים, נשואים לאורך שנים, שניכר שהם לא מוצאים חן או מחבבים בכלל האחד את השני. אני גם רואה המון נקודות, שבנישואים הראשונים שלי הייתי עושה מהן משברים איומים. לדעת לוותר, לפתור דברים באופן טכני, לעמוד בפיתוי, וזה קשה כשיש לך יכולת מילולית, את יכולה להציג בבית משפט כל קייס".
והוא עורך דין, לשניכם יש את זה.
"באמת לשנינו יש יכולת רטורית, וזו בעיה קשה מאוד, לכן אנחנו נמנעים מעימותים קשים. אני מכירה את הפיתוי שלי בעצמי, להישמע נורא-נורא צודקת, לטעון טיעון כל כך יפה, גם אם מופרך, שאת משתכנעת תוך כדי - מערבולת של דימויים ומטאפורות, ואת מביאה זכרון ילדות, הלצה סרקסטית, קצת מרירות, אולי שיר קצר, ותוך דקה השאול פרצה. ובסוף, את יודעת, הוא רוצה ללכת ביום שישי בערב לראות כדורגל עם חברים, ונכון שזה זמן משפחה ובלה-בלה, אבל הבנאדם קורע ת'תחת ועובד נורא קשה, שילך ושיהיה לו סבבה. את מבינה שאת לא רוצה להיות האשה שתאמלל את חייו ותשניא עליו את עולמו. את יכולה, ואת גם תצדקי. תושיבי הרכב מורחב של בג"ץ, תשעה שופטים, כולם יצדיקו אותך פה אחד. אבל מה יצא לך מזה? הוא שונא אותך".
חשבת על קריירה של יועצת זוגית?
"את שמה משימה - אני רוצה שהוא יחבב אותי נורא גם בעוד חמש שנים. שהוא ישמח לראות את השם שלי בטלפון שלו. את רואה אנשים, שכשהם רואים את בן הזוג שלהם על הצג, פניהם נופלים. הם יודעים שמדובר בדבר ניג'וס, האשמה, קיטור או מטלה כלשהי. ולי קשה לא להיות צודקת, ולוותר על להרים מופע מילולי מרשים, אני מודה. שם אני זוהרת, אבל אני רוצה שהוא ממש ימות עלי, שיהיה לו ממש כיף כשהוא רואה את השם שלי על הטלפון שלו, ושהוא יידע שאני מתקשרת להגיד לו שהוא מהמם, ושאני פשוט חמה עליו. את פשוט מחליטה לעשות את זה".
מאיפה זה הגיע?
"זה בא מזיקנה. מזה שחירבת מערכת אחת. אני זוכרת דברים שרבתי עליהם, מפגרת לגמרי. על מה? אבל אני מניחה שזה נכון כשיש את מצרכי היסוד. אם אין אותם, את לא יכולה, כי את במצב של הרעבה, של תת תזונה. אני בעיקר מדברת על היומיום, שיכול להשבית כל שמחה".
עם ילדים קטנים?
"בערב את מרוטה, הוא עייף, שניכם עצבניים, ויש תהליך כזה. את הרי לא יכולה לשנוא את הילד על זה שהוא הקים אותך שבע פעמים בלילה ובסוף גם הקיא, אז את מנתבת את הזעם שלך אל המבוגר בחדר. זה תיעול. צריך להבין שזה קורה. פשוט תחליטי שאת חמודה ואחלה בנאדם".
הרווקה האייקונית לשעבר מוכנה להודות שהזוגיות והאמהות איזנו אותה. "באה בטוב", התוכנית הגרנדיוזית בהובלתה, שעלתה כשבנה הבכור היה בן שנה, התרסקה מבחינתה באופן קולוסאלי ולא פרופורציונלי, כהגדרתה, בטח יחסית לאופן המאוזן שבו היא התמודדה עם סרטן בלוטת התריס, שתקף אותה בגיל 33. " נורא התביישתי בכמה שהגבתי לזה קשה. מה נסגר איתך? אנשים נטבחים בחומס".
אולי זה קשור למחיר האמהי שזה גבה ממך?
"אני מניחה שזה היה חלק מזה. מבחינת עומס העבודה, זה היה מהבוקר עד הלילה, כל יום, ואלו היו חודשים כל כך איומים. הייתי באה הביתה וכדורי אבק היו מתגלגלים בחדרים, פותחת את המקרר ואין כלום. ואי אפשר להחזיק ככה אנשים בחיים, פשוט פיזית הם לא ישרדו, כי את צריכה להאכיל את ילדייך, ואני לא מדברת על צרכים נפשיים, כמו לצפות בצעד הראשון שלהם, או סתם, נגיד, שיחיו. החלטתי שאני לא עושה את זה יותר".
לא עושה מה?
"הפקות גרנדיוזיות שתובעות את כל זמנך הפיזי, ושכל האיזון הנפשי שלך תלוי בשאלה אם זה יצליח או לא. הבנתי שמרגע שיש לי ילדים - אם אני מקבלת החלטה מטומטמת, נפגעים חפים מפשע".
גדלת בקיבוץ, הורייך גרושים, כך שאין לך מודל של חיי משפחה בכלל, זה לא עושה את זה בשבילך אפילו יותר קשה?
"כשעוד חייתי לבד, נכנס חבר מאוד טוב שלי הביתה ופתח בתמימות את המקרר, ואני אינסטינקטיבית צרחתי, הפרטיות שלי הייתה כל כך מקודשת ונחוצה. ישבתי עם הפסיכולוגית שלי, וקשרנו את זה ללינה המשותפת בקיבוץ, שהתקלחנו 16 בנות ביחד, ולזה שאף פעם לא הייתה לי פינה משלי.'הגבולות' נהיה צורך על גבול הכפייתי, אבל אם לא הייתי מביאה ילדים לעולם וחיה עם איש נפלא, בטח הייתי גומרת כתמהונית שאוגרת המון קופסאות ריקות בבית. הדבר הראשון שקורה כשנולדים לך ילדים, זה שהמרחב האישי שלך נהיה בדיחה".
מתי זה קרה?
"משהו בילד השני עשה לי את זה יותר קל. עם ילד אחד, החיים שלי התנהלו במין מסך מפוצל - בצד אחד החיים שלי היום, ובצד השני - החיים שלפני. נגיד, שבת בבוקר, הגוף שלי, או 21:00 בערב - בחצי אחד של המסך אני מתקלחת בדרכי לעוד דרינק עם אהובי הלוהט, בחצי השני אני נוחרת על הספה עם כתמי חלב אם חמוץ. עם שני ילדים השינוי כל כך דרמטי, שחצי מסך פשוט נמחק. עברתי סופית למאמאזון, על יתרונותיו וחסרונותיו, אבל לפחות זה כבר לא המצב החצוי הזה, כשחלק ממך מנסה בפתטיות להיאחז במה שהיה. בסוף את משפחה, שני אנשים שנוסעים עם בוסטרים מאחור עם ציר קניידלך על הדש-בורד בדרך לליל הסדר".
איך זה מסתדר עם עבודה כל כך דורשנית?
"היתרון בעבודה שלי הוא שזה תקופתי - שלושה-ארבעה חודשים מאוד מאוד אינטנסיביים, ואז שלושה-ארבעה חודשים שאני מאוד נמצאת. אני חושבת שכל הדבר הזה של איזון משפחה וקריירה הוא פשוט בלוף גמור, ממש קשקוש, זה בלתי אפשרי, בעצם. את קמה בבוקר ליום צילום, ויש ילד חולה, ועכשיו מה אמור לקרות? אז יש לי רשת תמיכה, סבתות, מטפלות, בייביסיטר, צוות בסדר גודל שמקיף את נבחרת ישראל בכדורגל, נגיד - חוץ ממעסים, שאין, וחבל, זה היה מועיל. אז נגיד שאת בונה לך איזשהו מערך שאוחז לך את השגרה, אבל לגדל ילדים זה כל מיני בלת"מים כאלה, שלא לדבר על חגים וחופשות ותעניות. אז זה קשה מאוד, וצריך להודות שזה לא עובד. זה בעצם דורש מבוגר פנוי, אז את עושה הכי טוב שאת יכולה".
דווקא טקס פרסי האקדמיה השנה תפס אותה ברגע אמהי למופת. "שנה אחרי שנה התלבשתי יפה ועשיתי פן, באתי ומחאתי כפיים ל'ארץ נהדרת', שאני אוהבת נורא. השנה עופר לא היה, הייתי עם הילדים לבד ביום לחוץ, ואמרתי -'די, השנה אני לא אלך'. ואז אני יושבת ומאכילה את ילדי, ושליין מסמס לי מהאולם שזכינו. זה היה מצחיק, כי השואו-ביז בארץ דל ברגעי זוהר, וברגע התהילה טבעתי באצבעות דגים תעשייתיות, פסטה מקמח לבן וקטשופ. אז לא נועדתי לתהילה, אבל הזנתי את ילדי".
כך אפשר להבין למה כותבי התוכנית בחרו לשלב בטקסט שנכתב לבר רפאלי, שהתארחה לאחרונה בתוכנית, שעולם הדוגמנות השטוח מתאים לגלילי שדוחפת עגלות ילדים וסופר, או שהן נפגשות כל הזמן כי בחדרי ההמתנה לרופאי הילדים יש המון מגזינים. הדברים נאמרו במסגרת הפינה החדשה, שבה סלב "עולה על הגריל", חוטף מחברי הפאנל ירידות, ומחזיר להם בתורו. לגלילי פחות נוח עם הפינה הזאת, ולא בגלל שהיא מאפשרת עוד פתח לירידות על חייה.
"אם נתן אשל צילם בלשכת ראש הממשלה נשים מתחת לחצאית, אז יש לי זכות להגיד עליו משהו די מרושע. פה, מכיוון שמלכתחילה מדובר באנשים מעולם הבידור, נורא קשה לכתוב את זה, כי אני לא באמת רוצה להתרשע ולהגיד דברים איומים למישהו שלא עשה לאף אחד שום דבר".
אז למה אתם עושים את זה?
"זה פורמט אמריקאי קלאסי מצליח, ואנחנו עדיין מנסים אותו. אין לי שום חשבון עם רפאלי. היא נראתה לי אשה מאוד יפה ומאוד מקצועית בהתנהלות הטלוויזיונית שלה, והדבר האחרון שבא לי לעשות זה להעליב אותה. אם יש לי ביקורת, אז זה על תרבות הבר רפאליות, שבמסגרתה רק זה נחשב, מצליח ומרוויח. וגם, כאשה - מה, אני אכנס בבר רפאלי? מיד את נחשדת בהיותך קנאית וצרת עין, ואני לא רוצה להיכנס לתבנית הצפויה והעלובה הזאת. הרבה יותר קל לכתוב על מיקי חיימוביץ', למשל , במובן הזה, פחות מלכודות לאשה".
זו לא הפינה היחידה בתוכנית שמכניסה את גלילי למלכוד. בעבר היא כבר הסתכסכה עם הצד הימני-לאומי של המפה, כשבתקופת ההתנתקות היא מתחה ביקורת קשה על התנהלות המתנחלים. מאז היא הספיקה להתנצל, אבל עדיין אפשר למצוא ביוטיוב סרטוני שטנה, כמו טיל שמשוגר אליה כשהיא יושבת באולפן. "זו באמת הייתה אמירה מטומטמת שלי. חשוב לי להיות רלוונטית אצל אנשים שלא חושבים כמוני, וזה מחייב להתייחס אליהם בכבוד", היא אומרת. ובעוד זה נאמר, העונה נוסדה פינה שמפנה את הכוונת אל האחים של בנט.
גלילי עולבת בבר רפאלי ב"מצה האומה"
איך בדיוק אתם רוצים להיות רלוונטיים לקהל הזה אם אתם יורדים עליו?
"אנחנו מפלרטטים איתו, מציפים את המופרכות של חלק גדול מהדברים שאומרים הרבנים. קל להתבלבל עם מצב האומה, כי הרייטינג מדהים, אבל יש הרבה קהלים שלא מוצאים את עצמם בתוכנית, וזה מצער אותי מאוד. אנחנו ממש לא תוכנית של שמאלנים, אבל אנחנו נכנסים בעיקר בימין, כי הימין נמצא בשלטון. ועדיין יש ציבור שלם שמרגיש שאנחנו נכנסים יותר מדי בביבי".
הזמנתם אותו לתכנית?
"זה כמעט נסגר שנייה לפני הבחירות, אבל שני האנשים שלא הצלחנו להביא לתוכנית זה אותו ואת יאיר לפיד".
"ארץ נהדרת" חטפו ביקורת אחרי שאירחו את ביבי, שהם סירסו את עצמם כסאטירה.
"זה מחול עדין, אבל כן, אני חושבת שהתוכנית שלנו צריכה להביא את ביבי. אם ההתניות שמגדירים לפני הראיון הן כאלה שאני מלקקת לו, אז אין מה, אבל אני מניחה שאם הוא היה מוכן להיכנס לאולפננו, לא היינו סוגרים את הדלת".
את פינת "יאיר לפיד מלך" שידרתם כבר לפני שנתיים. יש דיבור במערכת שלפיד הגיע ל-19 מנדטים בין השאר בזכותכם?
"ממש לא. אני חושבת שיאיר לפיד-האלים נגעו בו. אבל מגיע שאפו מאוד גדול לשליין, שעלה על התהליך הזה ממש בתחילת הדרך, וגם על האופי המשיחי של כל האירוע הזה. יצאנו כמו גשש בדואי כזה, ששם את האוזן ומנסה להבין תהליכים לפני שהם קורים, ובמובן הזה, זה היה מאוד מדויק".
כשאומרים כל כך הרבה פעמים "יאיר לפיד מלך", אולי בסוף זה חודר. אז את מי נאשים עכשיו?
"אני מוכנה להגיד שכרגע עושים לו עוול. לא היה לי נעים לראות אותו מסולק בקריאות בוז מהבמה במצעד הגאווה. האיש עוד לא עשה כלום, תנו לו רגע. אנחנו כמו ילד שנשכב על הרצפה בסופר ודופק באגרופיו. אני גם לא רואה איך אפשר לעשות קיצוץ דרמטי בתקציב בלי שזה יכאב נורא. הרבה יותר לא נוח לי עם אמירות הימין מדיני שלו".
לפיד אמר שהוא לא יישב עם הזועבי'ז, ואתם, אחרי מטר של בדיחות על חשבונה, הזמנתם את חנין זועבי לאולפן. את שמחה שהיא הגיעה?
"כן, ואני מאוד מרוצה מהתוצאה, למרות שהיה ברור לי שזה שדה מוקשים, וכמעט שאי אפשר לצאת מזה בשלום. הימנים חשבו שהיינו מקלים מדי, השמאל חשב שתקפנו אותה והיינו גזענים וביזינו, והדבר המרכזי הוא, שכשבאה אלייך אורחת, את חייבת קודם כל להיות מנומסת, תרבותית ונעימה באופן בסיסי".
התוכנית זכתה בשנה האחרונה ללא מעט סיקור ומעורבות של הצופים, כשהשיא הגיע למחאה כנגד ההחלטה להוריד אותה שלושה שבועות לפני הבחירות לטובת שידורי התעמולה. הצופים הרימו עצומה והתוכנית נשארה באוויר.
מה בדיוק קרה שם?
"גורי העלה פוסט בטוויטר, והתחילה מהומה מטורפת. זה היה יום חמישי, היום הקבוע שאני ועופר יוצאים לאיזה שעתיים לשתות משהו בערב כשנינו במצב של ערנות יחסית, והתחלתי לקבל כל מיני דברים מפייסבוק, שטויות מצחיקות, כמו תמונה שלי ושל אורנה מתנשקות עם כיתוב,'היא יורדת?'. זה היה באמת לילה מדהים. לא האמנתי למעורבות של האנשים".
איך את מסבירה את זה?
"זה היה חלק מרצף של החלטות, כמו לסגור את ערוץ 10, להוריד תוכניות, עניינים סביב רביב דרוקר. כבר באותו יום קיבלנו מסר מ'רשת' שהם ינסו לסדר את זה, אבל אנחנו הרווחנו מזה עירוי לווריד של אהבה. אני לא מאמינה שאני אזכה לזה שוב ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם