רובי פורת שובל: "צריך 'לתלות' את רוני מיילי בכיכר העיר"
רובי פורת שובל עצרה לרגע את הכל כדי לשחק בסרט סטודנטים על צעיר הומוסקסואל דתי: "אנחנו חברה שלא מקבלת את החריגים, גם לא בתקשורת ובתיאטרון, הליברליים לכאורה"
הסרט , בבימויו של נדב משעלי, מתאר משפחה דתית נורמטיבית שבה האם (שובל) מנסה לשדך את בנה יותם (חיים שגב) שהגיע לפרקו, אלא שהוא לא מתלהב מהעניין, לשון המעטה, ודוחה את כל ניסיונותיה להכיר לו כלה מיועדת. כשהיא לוחצת, הבן נשבר ומודה בפניה שהוא אוהב גברים. למרות שהידיעה נופלת עליה כרעם ביום בהיר מחליטה האם, בעקבות עצת רב, שהכל יהיה בסדר וממשיכה להפגיש אותו עם צעירות דתיות, בתקווה שבסוף ייעתר. הסרט ישתתף בפסטיבל הבינלאומי השמיני לקולנוע גאה שנפתח השבוע בסינמטק תל אביב.
"פנה אליי הבמאי הצעיר נדב משעלי, שהוא בחור דתי", מספרת פורת שובל. "הוא לומד אצל שלומי אלקבץ, ששיחקתי בסרט שלו ושל אחותו רונית,'שבעה', ושאני עומדת לשחק גם בסרטם הבא. קראתי את התסריט, ולמרות שהייתי מאוד עסוקה עם המחזות שלי וצילומים - מיד נעניתי. ההנחה שלי היתה שזה מאוד חשוב לעזור לדור העתיד שלנו בתעשייה הזו ושאוכל לתרום מניסיוני, אבל מעבר לכך גם הסיפור עצמו נגע בי".
"במחזה הקודם שלי,'כתם לידה', שעלה בהבימה, חקרתי את החברה החרדית. הנושא היה אישה שקיבלה הוראה להתגרש מבעלה בגלל שאין להם ילדים", היא מספרת. "הסרט הזה מתרחש בקרב משפחה של דתיים חובשי כיפות סרוגות, אבל בעניין חוסר הסובלנות כלפי החריג אין שום הבדל בין שתי החברות. וזה קיים כמובן גם בחברה החילונית".
מה ההתייחסות שלך לקונפליקט שבבסיס הסרט?
"אנחנו חברה - ואני מדברת אפילו על המילייה שבו אני חיה, השוויוני והליברלי כביכול - שעדיין לא מקבלת כל חריג שלא מתיישר עם הקו. רק סטה אדם טיפ טיפה מגבולות העדר, ומיד הוא מוצא מחוץ למחנה. אז כמובן שזה לא בון טון להגיד את זה, שהרי הטענה היא שהיום יש מקום לכולם, אבל ראיתי הרבה צביעות ומסכות בנוגע לשונות של אנשים. אנחנו לא באמת סובלניים, אפילו בתקשורת או בתיאטרון, וכנראה יעברו דורות עד שנגיע לזה. רק תראה איך מישהו בבית 'האח הגדול' תקף במילים בוטות את אחת הדיירות הלסביות. אחד כזה לא רק שהייתי מדיחה אותו, אלא הייתי גם תולה אותו בכיכר העיר. זו אמירה שהחזירה אותנו שנים אחורה. ואני גם לא מקבלת את זה שהוא התנצל, כי בעדנא דרתחא אומרים בדיוק את הדברים שחושבים. שם אני בוחנת את הבן אדם, כי שם יוצאת האמת לאור".
"החברה עדיין לא מקבלת יוצאי דופן, ולא רק בדפוסים של העדפה מינית, אלא גם, למשל, בנושא של רווקות ורווקים שלא מתחתנים בזמן. בסרט 'רווקה פלוס' של דובר קוסאשווילי לקחנו את הנושא הזה אל הקצה, כי זה בדיוק העניין - מי שלא מסתדר בשלשות מיד מוקצה. ואם נחזור ל'לאהוב בקושי', אני חושבת שהאמא, שאותה אני מגלמת, מפגינה בורות מוחלטת. היא אומרת 'אנחנו נלך לרב, נדע מה לעשות, נעזור לך, זה יעבור'. זו בורות גדולה מאוד".
המציאות היא שלפעמים מאוד קשה לאם לקבל את העובדה שבנה הוא הומו, ובמיוחד בחברה דתית.
"זה נכון בהחלט, אבל בסופו של דבר כל אם מקבלת את זה. או רובן לפחות. אבל כאמור, גם בחברה החילונית זה קורה. אני יודעת על משפחה ספציפית, בן של חברה שלי, שלא יעז לגלות לאמו על נטייתו, וכביכול יש ביניהם יחסים מאוד פתוחים ואוהבים. לצערנו אנשים נשארים בארון, וזה כואב ומכעיס מאוד שהחברה לא מאפשרת לאדם לחיות עם עצמו כמו שהוא".
זה קורה במשפחות הכי טובות.
"אנחנו כמובן נולדים למשפחה מסוימת עם דעות מסוימת, כאלה ואחרות, שזורמות לנו בתוך הווריד. מחברים אותנו אליהן באינפוזיה כשאנחנו יוצאים לאוויר העולם. אבל במהלך החיים אנחנו נחשפים לעולם רחב יותר, וכל אחד מפתח את הזהות האישית שלו עם הדעות שלו. יש מרחק גדול מאוד מהמקום ומהאינקובטור שממנו צמחתי לבין המקום שבו אני נמצאת בו היום". יש פער גדול באופן שבו אני מחנכת את ילדיי לבין איך שההורים שלי חינכו אותי. אפילו זה שהלכתי ללמוד משחק היה מנוגד לחלוטין לתרבות שבה גדלתי, וזה משתקף בכל מה שאני עושה".
"בכל המחזות שלי יש אישה שעומדת ואומרת את דעתה, ואז מעלים אותה על המוקד או ששמים עליה את כתונת המשוגעים. זה לא שאני גיבורה גדולה, אבל אני לא יכולה לחיות את חיי בלי להגיד את מה שרציתי להגיד. אני משלמת על זה מחיר ואמשיך לשלם על זה מחיר, אבל לא להביע את דעתי זה מבחינתי לשלם מחיר הרבה יותר יקר".
הפסטיבל הבינלאומי השמיני לקולנוע גאה נפתח השבוע בסינמטק תל אביב בהקרנת סרטו של יריב מוזר "שבלולים בגשם", ובטקס הכרזת הזוכים בתחרות התסריטים לזכרו של עמוס גוטמן.
השנה יימשך הפסטיבל לראשונה עשרה ימים, ויכלול למעלה מ-120 אירועי הקרנות שיציגו 80 סרטי קולנוע וכ-100 סרטים קצרים. בנוסף לכך, ייערכו אירועים והקרנות גם במרכז לקהילה הגאה בגן מאיר בתל אביב ובמכללת תל חי.
לראשונה יתקיים במסגרת הפסטיבל כינוס בינלאומי שיעסוק בקידום יצירה קולנועית גאה בישראל, בדגש על נושאים חברתיים ופוליטיים. בכינוס יתקיימו מפגשים עם אורחים מחו"ל ועם אנשי קולנוע מהארץ, וכן תחרות לאיתור תסריטים.
פרט ל"שבלולים בגשם" יוקרנו בפסטיבל בבכורה עולמית הסרט "חלומות של דובים", שיצרה אורלי בוים, העוסק בחברי קהילה החיים עם עודף משקל, וכן הסרט התיעודי "מפשיטים את ישראל: הומואים בארץ המובטחת", שהופק על ידי יריב מוזר ומייקל לוקאס. בסרט מראיין לוקאס דמויות גאות מוכרות בציבוריות הישראלית, בהן ח"כ ניצן הורוביץ, עברי לידר ואיתן פוקס. לאלו מצטרפת עוד רשימה ארוכה של סרטים ישראליים ארוכים וקצרים.
תוכנית הפסטיבל כוללת גם סרטים בינלאומיים, רבים מהם זכו לשבחים כשהוקרנו בפסטיבלים נחשבים כמו סאנדנס וברלין. בטקס הפתיחה אתמול הוענק אות הוקרה לוויקפילד פול, שנחשב לפורץ דרך בקולנוע הגאה. סרטו האמנותי "Boys in the Sand" הוקרן בתחילת שנות השבעים בבתי הקולנוע ברחבי ארה"ב וזכה להצלחה. ב-17.6 ינעל את הפסטיבל הסרט "מיה" של הבמאי אנחל דוראנדז, בכיכובה של השחקנית הטרנסג'נדרית קמילה סוסה וילאדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם