האם ה"מעושרות" הולכות להתרסק שוב?
המלצות צפיה לסופ"ש: אחד הסרטים המהנים בעולם בזכות הבמאי הגרוע מכולם, למה מל ברוקס לא באמת מצחיק והאם העונה השנייה של "מעושרות" שוב תצליח להפיל עשירות בפח הפרסום?
שישי
"אד ווד", 1994 (16:50, Hot Prime)
כנראה הסרט הטוב ביותר של הבמאי טים ברטון ("בטמן", "ביטלג'וס"). מחווה קומית הסוקרת את חייו המשונים של מי שהוגדר כבמאי הגרוע ביותר בכל הזמנים – אד ווד, שנהג ליצור סרטי אימה בתקציבי שקל, עם שחקנים סוג ג' ואפקטים סוג ד'.
את היוצר הנוראי הזה ואת השחקנים הגרועים כל כך מגלמים טובי השחקנים בעולם: ג'וני דפ (המגלם את אד ווד), ביל מארי, ג'פרי ג'ונס (בתור חוזה העתידות השרלטן) והדובדבן – מרטין לנדאו המושלם, בתפקיד בלה לגוסי, שחקן העבר שגילם את דרקולה ונאלץ בערוב ימיו לשתף פעולה עם סרטי הפח של ווד. התוצאה מענגת מאין כמוה. מהסרטים המשעשעים והמהנים ביותר, שמוגשים בתוספת חמלה נעימה. ממש, אבל ממש, אל תעיזו להחמיץ.
ציון: 9.5
"נוטינג היל", 1999 (16:50, Hot Drama)
הלהיט הקומי של ריצ'ארד קורטיס (ממציאו של "מיסטר בין" ויוצר "4 חתונות ולוויה אחת") בכיכובו של יו גרנט כמוכר ספרים מאוהב וג'וליה רוברטס ככוכבת קולנוע. כלומר, מגלמת את עצמה פחות או יותר. למרות רגעים משעשעים לא מעטים בסרט, נראה שהתסריטאי קורטיס טרח לרדד היטב את ההומור הבריטי האיכותי והמוכר שלו, לטובת קהל האמריקאי עם בדיחות קלות בהתאם ועלילה רומנטית-קיטש, שמאוד לא אופיינית לו. ככה זה כשרוצים להצליח באמריקה. אם אין לכם משהו אחר לראות.
ציון: 7
"הפרפר ופעמון הצלילה" (18:45, yes3)
מבוסס על ספרו של ז'אן דומיניק בובי, שחטף שבץ ונקלע למחלה נדירה שהשאירה אותו בדעה צלולה עם גוף משותק. ללא יכולת דיבור או תזוזה בכלל. רק עם עיניים ממצמצות. בחירה אמיצה ביותר של הבמאי, להציג את הסרט לכל אורכו, מנקודת מבטו של בובי האומלל, כלומר, מנקודת מבט של עין אחת, משקיפה, שמציגה לנו את העולם באופן חסר אונים. עצוב, מתסכל, מאתגר ובכל זאת מלא תקווה. כדאי מאוד לראות.
ציון: 8.5
"השוד", 1956 (10:25, MGM)
תרגום שקרי לשמו המקורי של הסרט - "The Killing" ("ההרג") שמזכיר את הצורך לתת עונשי מאסר כבדים למתרגמי טייטלים חסרי הבנה. (אם תמצאו את מי שתרגם את שם הסרט "Bull'seye" לשם העברי "נוכלים בשירות החוק" – כתבו לנו. תלוי נגדו צו מעצר). אחד מסרטיו המוקדמים של גאון הקולנוע סטנלי קובריק, מנוחתו עדן.
ניסיון לתכנן שוד שיוצא משליטה (כן, יש שוד, אבל לא לחינם בחר הבמאי בשם המקורי. תראו, תבינו). משחק טוב של ג'וני קליי, שיופיע בהמשך ביצירת המופת הגדולה של קובריק – "דר סטריינג'לאב". זהו לא אחד הסרטים הגדולים ביותר של קובריק, אך בהחלט כדאי לראותו ולו כדי לראות את טכניקת הבימוי הייחודית שלו, כבר בתחילת הדרך.
ציון: 8
"שיגעון בחלל", 1987 (13:50, MGM)
למען האמת, מעולם צחקתי מלוא הבטן ממל ברוקס ("פרנקנשטיין הצעיר", "ההיסטוריה המטורפת של העולם" ועוד). הערכתי אל האיש רבה בהחלט, כיוצר קומדיות וותיק ופורה ביותר. והיו לו לא מעט רגעים מצחיקים בסרטיו. כמו הקטע הזה למשל ב"דרקולה: מת ואוהב את זה" עם לסלי נילסן.
אבל לא היו ברגעי הצחוק האלה די כדי שאפול מהכיסא. תמיד היה נדמה כאילו הוא ברוקס מתאמץ מדי. מתאמץ לשחזר את הטירוף של מונטי פייתון באמריקאית, או להדביק את הבלאגן של האחים צוקר בסרטי "טיסה נעימה" ומאמץ כזה מוריד את ווליום הצחוק באופן ניכר. וכך קורה גם לגבי "שיגעון בחלל" שהפך לסרט קאלט כפארודיה על סרטי "מלחמת הכוכבים" וייתר ענייני מדע בדיוני. נראה כי כמעט כל האלמנטים הקומיים בסרט נעשים בכוח. לי הספיק לראות אותו פעם אחת, אבל יש כאלה שיכולים לראות אותו בלופ לאורך כל החיים. אתם מוזמנים לנסות בעצמכם.
ציון: 7
"מעושרות" (21:15, ערוץ 10)
היא התחילה נפלא בעונה הקודמת, נמשכה באופן צולע והסתיימה בעיקר עם שערוריות וסקנדלים שהותירו אותה עם טעם מר של פולקלור רע. ולמרות זאת, מסקרן מאוד לראות את העונה השנייה של "מעושרות" עם חלק מהקאסט המקורי, רודף הכסף והפרסום (ניקול ראידמן ולאה שנירר) יחד עם מעושרות חדשות, שחשוב להן יותר שידעו שהן עשירות מאשר שיש להן מודעות עצמית.
מעושרות בעונה הקודמת היתה התשובה האולטימטיבית לסרטי הבורקס, כהוכחה ניצחת שהעילגות חוגגת גם אצל האשכנזים והטעם הרע שייך בהחלט לאלפיון העליון. גם הסדרה עצמה היתה קונטרה לבידור הרגיל, כדוקו-ריאליטי-טראש חברתי שמצליח להעביר איתו מסרים חתרניים כנגד קבוצה מאוד מצומצמת של בעלי הון, שמשום מה חושבים שהסדרה הזו משרתת אותם. רק בגלל זה, מעניין לראות איזו בשורה תביא איתה העונה השנייה והאם הולך להיות פה פאן פאן פאן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם