"הורה הסלמה" של הבילויים: הספיק לנו האקורדיון
לא נפלא פה, והבילויים חוזרים ואומרים את זה גם באלבום השלישי שלהם. רק חבל שהם שכחו ששיר טוב לא נסמך רק על טקסט חזק, אלא גם על מוזיקה
כל זה, כידוע, לא ממש חדש. גם "שכול וכישלון", האלבום הקודם של הבילויים, התכתב באותה הדרך, פחות או יותר, עם קלאסיקות של זמר עברי (ע"ע "באב אל וואד 38 א"). ההבדל הוא שהפעם, במקום דיכאון וייאוש, נועם ענבר וימי ויסלר מגישים 14 מנות מוגדלות, עתירות מלל, של לחץ, פאניקה, חרדה ופרנויה מתובלות במשחקי מילים, בשמות של אנשים, באירוניה, בהומור, בנונסנס, וגם, בין השורות, בלא מעט שחץ.
ברוב המקרים זה מגיע בצורה של בלדות מוכות ירח שנשמעות כמו וריאציות ארצישראליות על "Moon River”, אבל יש כאן גם כמה מארשים צבאיים (“הצעדה”), שילובים פוסט־מודרניים בין הורה, גאראז’ ופאנק (“זמר ספאות”, “הורה הסלמה!”) וסתם שירים שאי אפשר לזמזם.
פה ושם אמנם יש רגעים שבהם הבילויים הלחוצים מצליחים גם להלחיץ (למשל ב”חייב להתארגן” הנוירוטי וההיסטרי), אבל התחושה הכללית שהאלבום הזה משרה היא עייפות – בעיקר משום שהבילויים מתאמצים מדי להבהיר שיש להם מה להגיד. נדמה שיותר משחשוב להם לומר משהו, חשוב להם לומר שחשוב להם לומר משהו.
מסריהם השמאלניים רדיקליים לא מסתתרים, במתכוון, מאחורי כלים ותכסיסים ספרותיים. אחד השירים באלבום אפילו נקרא “חמש הצעות לסיום הסכסוך” וכולל שורות בלתי מתחכמות בעליל כמו “אולי נסתדר איתם, נחזיר עוד איזה משהו, נסתפק בקצת פחות, נפסיק לירות ולהשפיל ולפחד ולהפלות”.
יש בכך, כמובן, מן החוצפה החיובית. לכאורה הנה, סוף סוף, להקת רוק ישראלית מביעה מחאה אמיתית. הבעיה היא שכדי להיות להקת רוק בועטת, הבילויים צריכים להיות קודם כל להקת רוק, ורק אחר כך לבעוט. לא להפך. מאלבום לאלבום הבילויים מקריבים יותר ויותר מהמוזיקה לטובת האג’נדה, הציניות, ההומור והמחאה. לפחות מבחינה זו, אלבום הבכורה שלהם, עם כל בוסריותו, היה חזק, עוצמתי ומשפיע הרבה יותר מהאלבום הזה, ספוג הליריקה החתרנית.
בעצם “הורה הסלמה!” הוא לא בדיוק אלבום רוק. הוא משהו כמו נאום אמנותי. כמה מחלקי הנאום הזה הולחנו באופן לא רע (“ערב ערב” ו”תיאור של מאבק”, למשל, הם שירים טובים בכל אספקט), לאדם שמקריא (ושר) אותו יש קול עמוק ויפה, במקרים רבים הוא מעורר מחשבה וצחוק, אבל זהו, שם הוא נשאר. בראש. הלב, למרבה הצער, לא מוזמן לקומזיץ הזה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם