שום קאמבק. פורטרט עדיין כאן

אף על פי שמדביקים לה התפרקויות וקאמבקים, "פורטרט" מעולם לא הפסיקה להסתובב בשטח. רון רוזנפלד, סולן הלהקה, מסביר איך חבריה עדיין רוקדים. נורא רוקדים

נחום מוכיח | 22/4/2013 15:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: פורטרט
בניגוד למה שמקובל לחשוב, להקת "פורטרט" עדיין כאן. למעשה, לא רק שהיא מעולם לא התפרקה, אלא שהיא ממשיכה לפעול ולהתחדש, אבל בקצב שלה. לפני כמה חודשים השיקו חברי הלהקה מופע חדש בזאפה ועשו עוד גיג, גדול יותר, ברדינג 3, שם אירחו את דורי בן זאב ושרו איתו את הלהיט הגדול "ואתם רוקדים".
"אנשים אוהבים טייטלים כאלה. באמת שמעולם לא התפרקנו". צילום: אריק סולטן


"יש דור שלם שאפילו לא יודע שהשיר הוא במקור שלו, ולנו פשוט היתה גרסה מאוד מוצלחת שלו ב-91' או92'", אומר הסולן רון רוזנפלד, שגם מבהיר כי הלהקה בוחרת את תקופות הפעילות שלה על פי רצון החברים. "האמת היא שבזמן האחרון די התעוררנו. מי שאחראי להחייאה הפעם הוא הגיטריסט שלנו, אלי ניסן. האלבום האחרון שלנו -  '4X4' שיצא ב-2006, היה אלבום רביעי עם ארבעת חברי הלהקה הקבועים. מאז אנחנו נותנים בראש באיזי, בשקט, בקטנה, בלי יותר מדי דאווין. יש לנו סינגל חדש שנקרא 'מי אמר מי' ואנחנו עובדים ברגוע. אבל כמובן שהייתי שמח להיות מושמע יותר".

אם אתם בשטח כל הזמן, מדוע דואגים "לפרק" ו"לקאמבק" אתכם בכל פעם שנשמע אקורד מכיוונכם?
"אנשים אוהבים טייטלים כאלה. באמת שמעולם לא התפרקנו. הבסיס של הלהקה הוא אמיר פרי (תופים), יוסי עזר (בס), אלי ניסן (גיטרה) ואנוכי, ואנחנו כבר בחורים גדולים, בני 50 כמעט, עם משפחות וילדים, וכל אחד מאיתנו עשה ועושה כל מיני דברים בתחומו. אנחנו לא מתייחסים לדברים ברצינות רבה מדי. זה נראה לנו פלצני. התפרקנו, חזרנו, מה זה השטויות האלה? אנחנו עושים מוזיקה ומי שבא לו לרקוד - אז בכיף".

ההופעה הקרובה של פורטרט תיערך ב"פסטיבל כפר סבא לביג באנד ותזמורות" ביום שלישי הקרוב. "זה אירוע שמתקיים כבר 24 שנה, ואנחנו נעלה בו מופע מיוחד, בשיתוף עם דנה ברגר, יוצרת שאנחנו אוהבים ומעריכים", מספר רוזנפלד. "שמונה גברברים (חברי הלהקה הקבועים, יחד עם מתן ממן, גיא ויטנברג וליאור בלכר בכלי נשיפה, ושלומי מאיה בקלידים) ובחורה על הבמה - מה רע?"

"במשך השנים עשינו כל מיני אפיזודות של אירוחים. תמיד הקפדנו, בכל מיני הופעות חגיגיות ואחרות, להזמין אנשים שאנחנו אוהבים, ודנה באה לנו טוב ויפה. נעשה שנייםשלושה שירים שלה, והיא תצטרף אלינו. דנה היא רוקיסטית ופרפורמרית נהדרת, ונראה לי שהיא תרגיש בבית איתנו, להקה גדולה עם נשפנים. יש בפסטיבל הזה אמנים מעולים כמו מתי כספי, שלמה גרוניך ועוד. ואם כבר בנשפנים עסקינן, אז נראה לי שהמקום שלנו שם הוא טבעי ונוח".
צילום: ראובן קסטרו
''התפרקנו, חזרנו, מה זה השטויות האלה? אנחנו עושים מוזיקה ומי שבא לו לרקוד - אז בכיף''. צילום: ראובן קסטרו
קלאסיקה ישראלית

עוד רהיט

רוזנפלד, שגם עוסק להנאתו ולפרנסתו בעיצוב רהיטים, נשוי לליאת רז, רקדנית פלמנקו. "יש לה בית ספר לפלמנקו בהרצליה, והיא גם מעצבת בגדי ריקוד", מרחיב רוזנפלד. "יש לה ליין משלה והמון תלמידות מאושרות, 150 בנות, שזה לא הולך ברגל. אנחנו בית מאוד מוזיקלי ואני מקווה שיהלי (בנם בן השש וחצי) לא יושפע מאיתנו. . . האמת , שרק יהיה לי בריא ושיעשה מה שבראש שלו. בינתיים מה שמעניין אותו זה רובוטריקים ולגו. ילד שני? אנחנו מדברים על זה, אבל עוד אין לנו אומץ".

בין פאזות הפעילות של הלהקה הוציא רוזנפלד שני שירי סולו, עבד בין היתר עם תמיר קליסקי והזמרת יוצאת "כוכב נולד" הדר עוזרי, והוא אפילו חתום על הלהיט הים-תיכוני לייט "אתה חייב למות עליי" של להקת הבנות "חמסה".

"זה נורא כיף", הוא אומר. "אני פתאום משתעשע במגרש שלא קשור לכלום ותמיד נהנה מזה, כי זה מרענן. מה שיפה הוא שלכל אחד מאיתנו יש את הסטוצים המקצועיים המצחיקים שלו. ליוסי היה אולפן הקלטות ולאלי הייתה חברה לאירועים, ופרי, שהוא נגן מוכשר ומוזיקאי מדהים, עובד עם ג'וני שועלי ומפיק לעצמו ולאחרים. אנחנו מאוד אוהבים הרפתקאות כאלה, אבל פורטרט היא הבית, החממה".

אחרי כל כך הרבה שנות פעילות ועשרות שירים, זוכרים לכם בעיקר, או כמעט אך ורק, את "הכל מבינה", "עד אלייך" וכמובן "ואתם רוקדים". איך זה שלא הצלחתם לייצר יותר להיטים מכוננים שייספגו בתודעה?
"זה עניין של טיימינג ושל תקופה. זה כמו לשאול: למה אתם לא זוכים כל הזמן בלוטו? אי אפשר כל הזמן לנחש את המספרים הנכונים ולשחזר הצלחות כמו של 'הכל מבינה' ו'עד אלייך'. גם יש לך מומנטים אחרי זה שלא בא לך יותר להיות שם, בא לך ללכת לדברים אחרים. מבחינת אמנים בארץ, הכי השפיעו עליי כוורת,  וזה נורא אקטואלי עכשיו כי הם שוב עושים כמה מופעים גדולים. הם היו הגיבורים, וכשהתחלתי לכתוב הייתי נורא מושפע מהנונסנס ומהסתלבט של סנדרסון. אז כשעשיתי מיקס של מוזיקה גרובית מחו"ל, וטקסטים בהשפעת כוורת, זה מה שיצא".

"באיזשהו מקום, בדברים שאני כותב יש ארומה ישראלית שבה נשמרת קלילות כזו או אחרת. אבל אני לא יודע אם תמיד אפשר לכתוב ככה. אז אנחנו לא מצהירים על כלום. נמשיך להוציא שירים ונראה. הרי בשכונה כמו שלנו, צריך קודם כל לעבור את השבוע".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים