פרויקט הסרטים הגדול: "כתבו על חולה אהבה בשיכון ג' דברים לא טובים"

ויקטור הוא מפעיל תחנת כבלים פיראטית בקריית ים ומקפיד לספר לכל החבר’ה בשכונה על כיבושיו הדמיוניים במיטה. כשהוא פוגש ברחוב את מיכאלה, שחקנית בלונדינית מתל אביב, הוא מנסה לחזר אחריה, אך היא דוחה אותו. ויקטור לא מוותר, אך החיזור האובססיבי מעביר אותו על דעתו והוא מוצא את עצמו בבית המשוגעים הקרוב. שבי גביזון רקח ריבה נהדרת מדמויות אקסצנטריות במיוחד ורשם בדברי ימי הקולנוע הישראלי כמה מהסצנות הזכורות ביותר, כולל כמובן הצעקה קורעת הלב “אוולין, אל תלכי”.

שגיא בן נון | 13/4/2013 10:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הסרט הגדול ביותר, אפילו אדיר יותר מהסרטים שמובאים בעמודים אלה, הוא הסרט שרואה אדם רגע לפני מותו. אז, כך אומרים, חולפים חייו למול עיניו כמתנת פרידה, רגעי ה"בסט אוף".
חולה אהבה בשיכון ג'
חולה אהבה בשיכון ג' כרזת הסרט


איזו סצנה כבר עברה את שולחן העריכה שלך בעבודה על הסרט שתראה לפני המוות, אני שואל את הבמאי שבי גביזון, ומוסיף כמובן טפו טפו טפו ועד 120. "היה רגע אחד בעת צילומי הסרט 'חולה אהבה בשיכון ג'' שבו השחקן טוביה גלבר שובר במסדרון את תמונות המחזור ותמונות של מסיבות בר מצווה", אומר גביזון, "הוא פשוט עובר עם מתקן מסוים ושובר את התמונות. מאחר שלסרטים ישראליים בדרך כלל אין תקציב ל'זכוכיות' שעשויות מסוכר כדי לא להיפצע מהרסיסים, עשינו את זה עם זכוכיות אמיתיות. אני זוכר את הרגע שצילמנו, שבו הזכוכיות עפו. אני מאושר מהצילומים, ולא חושב לרגע על האסון שיכול היה להתרחש אילו זה היה חלילה פוגע באחד מאיתנו".

אכן, שבי גביזון "התאבד" כמעט במובן המילולי על "חולה אהבה בשיכון ג'", שאותו ביים ואת תסריטו כתב. בסרט אפשר לזהות לא מעט יסודות חברתיים, וגביזון נזכר: "מבקר אחד אפילו ייחס לסרט הזה נטיות ש"סניקיות של 'בואו נתבדל ונפסיק את האינטגרציה הזאת של כור ההיתוך היהודי'. זה בגלל שהגיבור בוחר בסוף הסרט במישהי מהשכונה. לדעתי, אפשר לייחס את האמירה של הסרט למקום החברתי, ואפשר לייחס את זה לאהבה בכלל. יש כאלה שמאוהבים באהבה, מאוהבים בכמיהה לאהבה ולא רואים סביבם את הפוטנציאל שיש לאהבה".

היתה גם ביקורת שגרסה כי התנשאת על גיבורי הסרט.
"גם זמן רב אחרי שהסרט יצא זכיתי לעדנה ממנו. נכון, כתבו על הסרט גם דברים לא טובים. מישהו כתב שמי שעומד מאחוריו הוא מיזנתרופ, וכן, נכתב שההתייחסות לגיבורים היא מתנשאת, אבל זה ממש לא נכון. בכל כתיבה אירונית אתה נמצא מעל הדמויות. זה מצב מצוין אם יש את התנועה הזאת בין להיות מעל הדמויות וגם להיות מתחת להן או בגובה עיניהן ולהתרגש מהן - זאת התנועה הרצויה והמקודשת כמעט בדרמה".

משה איבגי וחנה אזולאי הספרי ביקרו בבתי חולים פסיכיאטריים כהכנה לסרט.
"השחקנים עשו תחקיר וכמה הלכו לאברבנאל או לגהה. אני זוכר שהם הביאו משם דברים מקסימים, אבל לעתים מוגזמים, אז השתמשנו רק בחלק. הרבה פעמים תגובות אמיתיות של חולי נפש עשויות להיתפס במצלמה כמוגזמות ולא אמינות".

מהו לדעתך הגורם המכריע שבזכותו הסרט זכה במקום של כבוד בפנתיאון הקולנוע הישראלי?
"אין לי מושג. לפעמים, בלי שאתה מתכוון, אתה יכול ליפול בול על הצליל של התקופה, על המנגינה של התקופה. ואולי זה סתם סרט טוב, זאת גם אופציה".

פרויקט הסרטים הישראלים הגדול: מקומות 40-31

פרויקט הסרטים הישראלים הגדול: מקומות 30-21

פרויקט הסרטים הגדול: מקומות 21-11

פרויקט הסרטים הישראלים הגדול: מקומות 10-6

פרויקט הסרטים הישראלים הגדול: חמשת הגדולים

כיצד בחרנו את הסרטים ברשימה?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''קולנוע''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים