שירים משומשים: טום כבר לא מחכה
הפרשנות לשירי טום וייטס, המוזיאון החי להיסטוריה של המוזיקה הפופולארית, יצרה אלבום משובח של מיטב אמני סצנת האינדי הישראלית
אבל בעולם של גיאחה, העונג בא בדמותו של פוסט ארוך מאוד המתפרסם באתר הנושא את אותו השםאחת לשבוע. הפוסט הזה מרכז כמה עשרות אייטמים ולינקים נבחרים לדברים הטובים שמסתובבים ברשת. יש שם הרבה מוזיקה (אבל לא רק), ומי שהתוודע פעם לעונג מכיר את התחושה הנהדרת הזאת, שסלקטור עם טעם טוב כבר עשה לך את העבודה הקשה, לך נשאר רק ללחוץ ולהתענג.
כחלק מפעילות האתר, יוצאים לאוויר הסמיך של הרשת גם פרויקטים שונים. האחרון שבהם הוא אלבום המחווה "שירים משומשים - פרשנויות בעברית לשירי טום וייטס" (זהו פרויקט המחווה השני של העונג. קדם לו אלבום משירי לאונרד כהן בעברית שנקרא "שיר זר"): פרשנות ל-22 שירים של וייטס מאת מיטב האמנים של סצנת האינדי הישראלית, משמות מוכרים כמו איה כורם, יהוא ירון ושילה פרבר ועד אורן ראב וטליה אליאב הצעירה והמבטיחה.
טום וייטס, הכובען המוכשר שמגדל חולדה צרודה וצווחנית במיתרי הקול שלו, התחיל את הקריירה ב-1973 דווקא עם קול נעים למדי ב"Closing Time", אלבום נהדר שהציג לעולם את "הטרובדור השיכור, נווד הבארים הרומנטי" כפי שמגדיר אותו גיאחה, שגם מודה בפתח הדבר לפרויקט שאף פעם לא היה "מעריץ פנאטי" של וייטס, ושרק בשנים האחרונות התחיל לצלול מעבר לאלבום הביכורים.
וייטס הפך עם השנים לאחד האמנים המגוונים ביותר במוזיקה האמריקנית, ושחרר שורה של אלבומים ניסיוניים מאז שנות השמונים. "מוזיקאי למוזיקאים", מספר סיפורים משופשף עם הומור שחור וערמת בדלי סיגריות, מין צ'רלס בוקובסקי עם פסנתר, שנע מחומרים אקספרימנטלים לגמרי לפולק, בלוז וג'אז (ובמקביל גם פיתח קריירה משונה כשחקן; תראו אותו משחק את קנלר ב-Wristcutters: A Love Story, העיבוד האמריקני לספרו של אתגר קרת 'הקייטנה של קנלר').
הרעיון ל'שירים משומשים" התחיל משיחת טלפון של גיאחה עם עידן אלתרמן, ומסתובב לו רשמית מאז סוף 2009 - אז עוד דובר על הוצאת האלבום בפורמט של דיסק פיזי. מאז קיימה החבורה כמה הופעות מהשירים, התגברה על בלגאן זכויות היוצרים והביורוקרטיה, ובעזרת תרומת כסף של הקהילה שהתפתחה סביב העונג הפרויקט יוצא עכשיו כאלבום חינמי וחופשי להורדה באינטרנט בלבד.
'שירים משומשים' הוא "אלבום מחווה" ולא "אלבום קאברים", מכיוון שהנוסח העברי והעצמאי שמביאים היוצרים לשירים הוא פעמים רבות רק פלטפורמה לצאת ממנה אל עבר מקום חדש לגמרי. יש, כמובן, גם כמה חידושים "רגילים" פחות או יותר, אבל לפחות פעמיים תתקשו ממש לזהות את השיר המקורי. יחד עם הדיאלוג המיידי שיוצרים קישורי ה- YouTube לביצועים המקוריים של וייטס (שמוצמדים לכל שיר בחוברת הדיגיטלית של האלבום) נוצר פינג פונג מרתק לשמיעה.
החומרים של וייטס הם ההארד-קור של התרבות האמריקנית, ורוב האמנים באלבום התמודדו עם העניין בגיור לחומרא: בולטימור הופכת לבאר שבע (ירון בן עמי ונועה גולנדסקי ב'כפיים'), " Hot Meal On Your Table" הופכת ל"סיר עם טשולנט" (נועה גולנדסקי ועוזי פיינרמן ב'חכה לבוא אתמול') ו"ביג אין ג'אפאן" מוחלף ב"גדול ביוון". לא כל הביצועים מבריקים, אבל שמעו נא את דיוויד בלאו מבצע (בנוסח עברי נהדר) את 'מרתה', שיר אהבה מיוחד על אדם מבוגר שמתקשר לאהבתו הלא ממומשת מלפני ארבעים שנה, את טליה פרי בביצוע נוגע ל"כלבי הגשם" ("Rain Dogs") שמזכיר קצת את 'רחוב הנשמות הטהורות', את זאב טנא ב"הדבר הזה" ("That Feel")וכמובן את יהוא ירון עושה את "עפר באדמה" ("Dirt In THe Ground"), תיאטרון צללים בתוך כדור בדולח שבור.
הייתי רוצה לצטט לכם את כל פתח הדבר הנהדר שכתב גיאחה (תקראו אותו באתר), אבל נסתפק כאן בהערה מדויקת אחת: וייטס הואשם תדיר על ידי מבקרים שפקפקו במקוריות שלו. הם טענו שהוא לוקח מאחרים ורוקח מהדברים פרפרזה וחיקויים. "המבקרים האלה, בדיוק מפני שהם צודקים, פספסו משהו מהותי", כותב שם גיאחה, "וייטס הוא לא סתם עוד זמר יוצר, הוא מוזיאון חי להיסטוריה של המוזיקה הפופולרית, בדיוק כמו שטרנטינו הוא מוזיאון חי להיסטוריה של הקולנוע הפופולרי. שניהם לא מפחדים לשאול, לגנוב ולעבד מחדש רעיונות, מהלכים וגישות אסתטיות וסגנוניות. הם עושים זאת במודע, והם מבצעים פעולה אמנותית כפולה: הם יוצרים משהו חדש, לגמרי שלהם, והם מביאים את האמנות הישנה, המוזרה, שלרוב זוכה להתעלמות או לבוז, אל מרכז הבמה. הם מכבדים אותה, מפיצים אותה, מחיים אותה בדרכם".
כמוהו, גם האוסף הזה מבצע את הפעולה הטום וייטסית: אמנים לוקחים משהו מוייטס והופכים אותו לדבר חדש שהוא לגמרי שלהם. כך גם שם האלבום, שמתייחס לשם האירוני שנתן וייטס לאלבום המיטב שביקשה להוציא לו חברת התקליטים ("Used Songs 1973-1980"), שירים יד שנייה זה הדבר האמיתי.
"שירים משומשים" - פרשנויות בעברית לשירי טום וייטס
עונג שבת, 2013
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם