מעט מידי מאוחר מידי: על המחזה "משהו טוב"
המחזה "משהו טוב" לא מעלה תובנות מיוחדות, החומרים פשטניים, אבל השחקניות עושות מזה משהו טוב
את "משהו טוב" כתבה מחזאית אירית צעירה, איליין מרפי, ויש בו מידה רבה של חוכמת חיים, אך לא פחות מכך גם בוסר דרמטי. המחזה מעלה את סיפורן של שלוש נשים - שלושה דורות - סבתא, אמא ונכדה. בצורתו המחזה בלתי דרמטי בעליל, שכן שלוש הנשים משמיעות, כל אחת בתורה, מונולוג אישי שמופנה ישירות אל הקהל. למעשה אין הנשים האלה מדברות כלל זו אל זו. היחסים ביניהן משתמעים רק בעקיפין, ואילו הסיפורים שלהן הם מזיגה חביבה של עצב ושל הומור. רק בסוף המחזה ממש נוצר הקשר בין הנשים, ובמידה רבה נראה הדבר מעט מדי וגם מאוחר מדי, כאילו כל מטרתו של הקשר הזה אינו אלא להביא את הדברים לכלל סיום.
חכמת חיים לצד בוסר דרמטי. בנות "משהו טוב" צילום: ז'ראר אלון
הגברים במחזה הזה אינם נראים ואינם נשמעים, אך נוכחותם משמעותית בשלושת המונולוגים. קשה לומר שהמחזה מעלה תובנות מיוחדות במינן, שלא לומר חדשות, על החיים. החומרים פשטניים ואינן מתעלים מעל עלילות של רומנים למשרתות.
אבל – וזה העיקר – זו הצגה של שחקניות. בראשן ליא קניג, שמסוגלת ליצור עולם ומלואו מסיפור על ויברטור. לקניג יש קסם בימתי מופלא, קסם שיש בו מן היכולת הווירטואוזית של סטנדאפיסט בשל. הקשר המיידי שהיא יוצרת עם הקהל והעובדה שההצגה עולה באולם קטן במיוחד (אולם ברטונוב) היא לא רק גורם חשוב בהווייתה, אלא מאפשרת לקניג לפרוח (אם כי, בסופו של דבר, אין להתעלם מכך שעצם הסיטואציה של אישה קשישה שמספרת על נפלאותיו של הוויברטור מצחיקה למדי גם בפני עצמה). כישרונה הכביר, כמו גם הקסם הבימתי שלה, אינו מתמצה ביכולת קומית אדירה, אלא בכך שהיא פורטת בעוצמה משכנעת על סולם עשיר של מצבים רגשיים רבים ומגוונים. היא עוברת בקלות מהומור לדרמה ולעצב שנוגע בלב הצופים וגם מרגש אותם. כן, אותה שחקנית שרק לפני רגע הצחיקה אותם עד דמעות.
טטיאנה קנליס־אולייר היא הבת בגיל הביניים והיא כובשת בחשיפת הגוונים היפים והמורכבים של נשיותה המרתקת. היא מתפתחת לעינינו - החל בדמות מתוחה ומופנמת וכלה בדמות נשית כובשת ומקסימה. מורן רוזן, שחקנית צעירה בתפקיד הנכדה, מתחילה את הופעתה כחובבנית צווחנית, אך בהדרגה מתעשתת ומוצאת את מקומה הראוי לצד שתי השחקניות הגדולות.
הבמאי רועי הורוביץ מיטיב להדריך ולנווט את כל השלוש, וכך יצאנו מן הצגה כשחיוך נעים על פנינו לאחר מפגש עם משהו נחמד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם