בסוף מצאו אותו זרוק בערוץ 1
למאיר אריאל, בדומה לישעיהו ליבוביץ, מגיע הרבה יותר מ-45 דקות של סרט תעודה עם ראיונות לא ממצים וצילום ועריכה נחותים
"מאז שעזבת", יום ג', 21:30, ערוץ 1
נתחיל בגילוי נאות:
עבדכם הנאמן הוא חובב קשה של מאיר אריאל זה שנים. אהבתי את האריאל הזה עוד בחייו, סייעתי בשימור יצירותיו ואף הפקתי את דיסק ההופעה האחרונה שיצא לאחר מותו הקרוי "מאיר אריאל בהופעה אחרונה במועדון הבארבי 1999". בימים אלה יש לי גם הזכות לסייע לפרופסור נסים קלדרון בכתיבת ספר ביוגרפי על אודותיו.
יחסיי עם משפחת אריאל ידעו עליות משמחות וירידות אל סף התהום. לכן כשצופים בסרט הדוקומנטרי הראשון שנעשה עליו, צריך להוריד דברים אלו מהשולחן.
וכעת לעניין עצמו. כל אחד מחובבי מאיר אריאל שראה את סרטו הדוקומנטרי של עופר שכטמן "מאז שעזבת" טען באוזניי שמדובר באכזבה גדולה. אני דווקא לא התאכזבתי, ציפיותיי היו נמוכות מלכתחילה. הכישלון היה ידוע מראש והוא נבע מכמה שגיאות בסיסיות.
ראשית, להקצות כ-45 דקות לדוקו כזה זו ירייה ברגל עוד לפני תחילת הצעידה. בלתי אפשרי לדחוס חיים מעניינים ומורכבים כל כך לזמן קצר עד כדי כך. שלא לדבר על חוסר המכובדות לאמן במתן במה כה קטנה.
שנית, כבר מקריאת תקצירו של הסרט אפשר לחזות בבלבול: מצד אחד התחקות אחרי נקודות בחייו של אריאל, מצד שני סיקור ההכנות לקראת יום השנה למותו, ומצד שלישי מעקב אחרי חייהם של בני משפחתו בימים אלה. אם כן רוב הסרט כלל לא עוסק בחייו של מאיר עצמו, אלא בבני משפחתו.
גם העדויות של החברים והאמנים בסרט אינן מחדשות לנו דבר. איננו זקוקים לאהוד בנאי שיספר לנו שמאיר אריאל היה יוצר גדול. אנחנו יודעים זאת לבד. וכדי להוסיף חטא על פשע, ההפקה כולה אינה מכבדת את המתארחים בה. הצילום, התאורה, העריכה והאריזה הכללית אינם ראויים או מתאימים לדורנו.
את נקודת האור היחידה ניתן למצוא בקטעי הארכיון הנדירים שנשלפו מרוממה (מדוע בערוץ 1 לא חשבו עד כה להרים לילה ארכיוני של מאיר אריאל?) ובקלטות ביתיות של המשפחה המתעדת. הראיון האחרון, למשל, שקטעים ממנו שזורים לאורך הסרט, מרתק יותר מכל התיעוד המוגש. אבל לצערנו מדובר בשניות בודדות, ומאיר מתפוגג חיש קל. כמה חבל.
ברור שהיוצר התכוון לכבד את האמן הגדול ועשה הכל באהבה. ברור גם שהאכסניה המארחת של רשות השידור שותפה לכישלון. אבל זה לא באמת משנה. למאיר אריאל יש להתייחס באותו כובד ראש ובאותה השקעה כפי שהתייחס ערוץ 8 לפרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל במיני-סדרה של שלושה פרקים בני כ-50 דקות, ערוכים בקפידה ומחולקים לנושאים.
בפחות מכך אין לדוקומנטריסט הבא שיעסוק בנושא שום סיכוי להכיל ולהעביר את אישיותו המיוחדת ומכלול יצירותיו החשובות. בפחות מכך לא תתפסו אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם