כשמאור כהן פגש את דני סנדרסון
השקת האלבום החדש של מאור כהן "החופש הגדול" סיפקה לא מעט רגעים מקסימים מצד האומן המוכשר, גם אם התבססה בעיקר על חומרי נוסטלגיה. חבל רק שהבלחות שובניזם קלות וסידור ישיבה לא הולם למופע רוק, פגעו בהנאת הקהל
כהן התנצל יותר מפעם אחת, חצי בצחוק, בטרם ניגן שירים חדשים, על שהקהל נאלץ להקשיב גם לחומרים הפחות מוכרים שלו. במובנים מסוימים, הגישה של כהן לשירים החדשים היא קצת כמו נבואה שמגשימה את עצמה - או לפחות מחזקת את עצמה היטב. אם אמן בוחר לבצע את שיריו החדשים והזרים לקהל, מן הראוי שיאמין בהם. הקהל הרי הגיע לשמוע הופעת השקה לאלבום חדש וסביר להניח כי הנוכחים מודעים לכך שההופעה תכיל גם לא מעט שירים חדשים. אבל נדמה שמאור כהן בעצמו יודע ומקבל את העובדה שמאור כהן הוא השירים הישנים של מאור כהן, ושלשירים החדשים אין הרבה מקום בסט ליסט גם מבחינתו. וזהו, ללא ספק, לא המסר האידיאלי להעביר בהשקת אלבום חדש.
עם כל זאת, רוב ביצועי השירים היו מרשימים ואפילו הסאונד היה טוב, בונוס לא מובן מאליו עבור חובב המוזיקה הישראלי. כהן הוא פרפורמר מצוין, הן מבחינה קולית ומוזיקלית והן מבחינת מעלליו ותעלוליו על הבמה, שנפגשים איפשהו על הדרך שבין המטופש לכובש. השירים, בפרט אלו הישנים, הצליחו -, וסליחה על קלישאת "דה ווייס", לרגש לא מעט מאנשי הקהל, שרק חיכו להזדמנות לשיר יחד את הלהיטים המוכרים "הכי יפה בעולם", "לא תבואי שישי שבת", "רק אל תלכי" ועוד. לקראת סוף ההופעה ביצע כהן קאבר יפהפה לשיר "Fly Me to the Moon" (המוכר בביצוע של פרנק סינטרה), שלווה למופת ע"י אופיר קנר, על הקלידים.
אבל ההיי-לייט של הערב היה, ללא ספק, האירוח של דני סנדרסון, אשר סחף את הקהל כצפוי בשירים שלו ושל חבריו מ"כוורת" המתאחדת. סנדרסון הלהיב את הקהל עם להיטים כמו "גלשן", "אלף כבאים", ו-"ערב אבוד", כשמאור כהן משתטה בשירה ובריקודים על הבמה בסמוך אליו. הוירטואוזיות של סנדרסון על הגיטרה מהפנטת ולא צריך להבין הרבה במוזיקה כדי להתפעל מהנפלאות שהוא עושה עם הכלי הזה.
אבל האופי הנוסטלגי, או הרטרוספקטיבי קמעה של ההופעה לא עצר בגזרת כוורת, והתבטא גם לא מעט במסרים של חלק ניכר משירי הערב. בשיר "מה הדאווין שלך" שבצעו כהן וסנדרסון ניתן היה לראות חיוכים מעט מובכים מצד הנשים בקהל, משל ניסו אלו להיראות כאילו גם אותן ההלצה הזאת מצחיקה כאשר למעשה היא בעיקר מביכה את רובן. כמה רגעים לאחר מכן שר כהן את "אל תתחתנו, בנות" המתורגם מצרפתית - שיר עם מסר פרו-נשי כביכול, כשלמעשה מתוארת בו חתונה ככלא אנטי-נשי בהכרח, המציב נשים כרכוש. גם בפניה אל נשים כ"בנות" יש כדי להקטין. שיר או שניים קדימה ומאור כהן מזמר בקריצה על "הציצי הזה", והמסר המתהווה לנשים בקהל בהחלט מצדיק את החיוכים המובכים. אולי כדאי להתאים את רמת השוויון המגדרי בשירים לשנת ההופעה, להבא. 2013, להזכירך, מאור.
בסך הכל, הופעת ההשקה ל"החופש הגדול" הייתה מוצלחת למדי, אבל משהו בה היה מעט צפוי. אולי אלה הכיסאות בזאפה והאווירה המעט מתונה, שאשר בהחלט מורידה מהפוטנציאל של כהן (ובעצם כל אומן המופיע במקום) לסחוף אחריו קהל באקסטזה האופיינית למופעי גיטרות. אולי היו אלה השירים הידועים מראש, אולי העובדה שלא ניתן מספיק דגש לשירים החדשים. חבל, כי בסך הכל כהן הוא זמר מצוין וכריזמטי עם רפרטואר להיטים אדיר ואישיות כובשת, שבהחלט מסוגל ליותר מהופעת ישיבה בנאלית בזאפה. גם אם הוא כבר לא בשיא הפופולאריות שלו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם