הו גאולה: גאולה אבן הביכה את עצמה בשידור

הגילוי הנאות של גאולה אבן אודות יחסיה עם השר גדעון סער היה צריך להחשף כבר בימי מערכת הבחירות. במהלך ערוץ 1 קלאסי, הוא נאמר בתזמון הגרוע ביותר ויצר מבוכה עבור הפרשנים והצופים כאחד

אליק מרגלית | 13/3/2013 9:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
החיוך המאולץ של איילה חסון ובדיחות הדעת שהשתלטה על גאולה אבן לא הצליחו להפיג את הענן הרעיל שהתפשט באולפן תוכנית "המוסף" לבית רוממה. המבוכה נראתה חד מאוד בהיי דפינישן של הערוץ הראשון. ובכן, חיכינו הרבה זמן וזה הגיע רק שלשום עם שקיעת אבק מהומת הבחירות, האייטם של המאני טיים: "שר החינוך גדעון סער לאן" - אם כל הגילוי הנאות לדורותיו.
 
עניין של טיימינג. גאולה אבן
עניין של טיימינג. גאולה אבן יוסי צבקר

פייר, היה מאכזב, ולא בשל העובדה שגילוי נאות לעולם לא יצטלם טוב בטלוויזיה, אלא בשל עליצותה מכמירת הלב של אבן. "כולם יודעים שאני קשורה קשר עז ואישי לגדעון סער, עדיין שר החינוך", שילמה אבן בקמצנות את מס השפתיים שהתבקש כבר לפני חודשים, ומיד עברה לחסון שהתכוננה היטב עם בדיחה מעופשת שרק הסבה יותר נזק לאחד המשדרים המביכים שזכורים לי בערוץ הראשון, והיו כמה כאלו.

אני מניח שלא פשוט להיות היום גאולה אבן, להתהלך ברחוב עם סטיקר על המצח של "ניגוד עניינים לפניך", להיות אייטם במדור סלבס נחות, להוות מטרה לאלפי טוקבקיסטים מרושעים ובעיקר להיצלות תחת זכוכית המגדלת של הפוליטיקה והתקשורת. ואחרי האמפתיה המתבקשת, אבן, שעם או בלי קשר לעניין היא אחת מאנשי החדשות הטובים והמהימנים בארץ, הייתה צריכה לפעול אחרת ולא להשתתף בתיאטרון האבסורד הזה. בעוד שהנחייתה ב"המוסף" בתקופה זו עוררה תחושת אי נחת, עיסוק ישיר בתוכניותיו הפוליטיות של בן זוגה, שר החינוך, כבר מעורר שאט נפש.

אי אפשר, ולדעתי גם לא צריך, לצאת מזה טוב. כל מה שתאמר או לא תאמר, כל מחוות גוף שתעשה או תחסיר, לא יכולים להזיז במילימטר את הפיל הענק שיושב באולפן. עורך עם מודעות עצמית קצת יותר גבוהה משל אבן היה צריך לעצור את הקרקס הפוליטי הזה ולמצוא זווית אחרת לכיסוי אותו יום. אבל ברוממה כמו ברוממה, למודעות עצמית אף פעם לא היה רייטינג סביר.

"המוסף", ערוץ 1, 20:30
פול גז בניוטרל

באמת שאין מנוס מלהשוות ביניהן, ברור שזה עושה עוול, נכון שזה כמו לשים את מנצ'סטר יונייטד ובני
סכנין במגרש אחד, ובטוח שזה לא הוגן, אבל הנה זה בא: "טופ גיר" נגד "טסט ראשון", בי . בי.סי מול הערוץ הראשון, מצאו את ההבדלים. אני מצאתי כמה.

אז ככה, "טסט ראשון" היא בדיוק כמו "טופ גיר", אם מורידים מהמקור הבריטי את הצילום האיכותי, ההנחיה המשובחת, העריכה המוקפדת, ההומור הנפלא, התקציב הענק, והמקוריות המרעננת. זה לא ש"טסט ראשון", מגזין הרכב של ערוץ 1 שפתח אמש את עונתו החדשה, כל כך גרוע. כלומר הוא די גרוע, אבל בהתחשב בכך שהתקציב לתוכנית אחת הוא בקושי ארוחת הצהריים של ג'רמי קלארקסון ב"טופ גיר", יש כאן ניסיון די מעניין לעניין. כך או אחרת, עם כל הרצון הטוב, כל חובב מנוע שעינו שזפה בעבר פרארי אימתנית בבי.בי.סי, יתקשה להתחבר לתעתיק המזויף עם גיא אריאלי שמתלהב מטויוטה בינונית.



ניתן היה היה לסלוח ל"טסט ראשון" על ההנחיה החיוורת של אריאלי המנומנם, על און יעקובסון הפרשן המציק, על הטקסטים המאולצים ובדיחות הקרש המביכות, ואפילו על הצילום הקצבי מדי שעלול לגרום להתקפי אפילפסיה - אבל אסור למחול על הניסיון הפתטי להידמות למקור שרחוק משם שנות אור.

"טסט ראשון", ערוץ 1, 19:20

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''טלוויזיה''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים