סבב תערוכות: אסי דיין וערן צור תלויים במוזיאון
רותי קדוש בסבב תערוכות חדש: אסי דיין מעניק עוד הצצה לחייו, צבי אורון בהצצה לחיי הפלמ"ח וערן צור ואריה ברקוביץ' מתעתעים
"הציור כשמועה": אסי דיין בתערוכה אוטוביוגרפיתלאחר שלושת פרקי הסדרה הטלוויזיונית החושפנית"החיים כשמועה", שהעניקה לצופה, כך נדמה, הצצה אין סופית לחייו והשקפותיו של אסי דיין, משיק דיין תערוכה חדשה הנושאת השם "הציור כשמועה". התערוכה, תיפתח הערב (ה') ב-18:30 במבואה של אולם "צוותא" בתל אביב בשיתוף עם גלריה "ארסוף".
זוהי הצגה מיצירותיו של דיין מהשנים האחרונות, הכוללת שלוש סדרות של ציורים: ציורים בהם מצויר משה דיין בואריאציות שונות, ציורים הומוריסטיים וציורים מטאפיזיים על מעמד האמן והאמנות בעולם. "הציורים שלי הם של אדם מול נוף אידאי" אומר דיין, "אני מנסה לצייר רעיונות, מחטט במוחי אחר התמונה שתדבר אל הצופה, בעצם תלחש לו סוד עטוף אסתטיקה שמעבר לה טענות על החיים ככביש ללא מוצא. על הבדידות האנושית. על אבי עם מסכות.על ארוטיקה ללא אהבה"
.
דיין מצייר באמצעות תכנת PAINTER שבמחשב. התוכנה מספקת לו, וירטואלית, את הכלים (מברשות עפרונות, מרססים וכו') ואת מבחר הצבעים שעליך לבחור. "אין לך דבר יותר קשה ויצירתי מאשר לצבוע עלה של וורד.. כי כדי לעשות כך עליך לשכוח את כל הוורדים שצויירו אי-פעם'" מצטט דין מדבריו של אנרי מאטיס, ומוסיף: "מעבר לקשיים האלה, הציור עם המחשב מחייב,לא פחות משש שעות עבודה, ברוח ואדיקות של שען, כדי להגיע לקטע שאותו הגדיר יפה הצייר פול סזאן: 'הזכייה ב'גביע הקדוש' היא לבזבז פחות זמן על ציור התמונה, והרבה יותר זמן להתבונן בה'".
לפני 24 שנים דיין הציג את התערוכה הראשונה שלו, ציורי פנדה על נייר, עבודות בעלות אופי נאיבי בסגנון של רוסו. "רק שבמקום נמרים ציירתי מלאכים במצבים פיוטיים, כאילו הלוויתי מפיקאסו
את המימרה:"העולם היום הוא די חסר משמעות..אז למהשאני אצייר אותו כאילו יש לו?"" כותב דיין.
"בשנתיים האחרונות היו לי שלוש תערוכות בתל-אביב ועדיין אני בחזקת 'נאיבי' ו-'טירון' במעצמה האדירה הזאת, שבה אני מוקסם מהפלא האנושי הזה שמסתכם ביכולת לחוש כפי שאוגוסט רנואר, תאר בהומור את עבודתו: 'כשאני מרגיש צורך לגעת בתחת של האשה שציירתי,אז אני יודע שהציור מוכן וגמור'".
דיין מסכם ואומר: "בסך הכל אני מבקש שתראו בציורים שלי,מין חלונות הזויים הפותחים את הקיר בבית אל מין שמועה כזאת.על צבעים, צורות וחיים נוספים שמעבר לקירותיכם".
התערוכה תנעל ב-31 במרץ.
מניפה ונעל, הרקדנית הספרדיה של ז'אן מירו - מוזיאון ישראל, ירושלים
תנועות הידיים החושניות של רקדנית הפלמנקו, מחוותיה מלאות ההבעה ונקישות עקביה הקצביות היו לז'ואן מירו (1983-1893) מקור השראה, כאשר יצר יותר משלושים מתווים, רישומים, ציורים והדבּקים בנושא "רקדנית ספרדייה" במהלך 60 השנים, שבין 1921-1981. "יצירות שנונות, שובבות ולעתים גם תוקפניות אלה צוירו במגוון סגנונות, מריאליזם וקוּבּיזם ועד סוּראליזם וציור מופשט" אומרת עדינה קמיאן קשדן, אוצרת התערוכה "מניפה ונעל", הרקדנית הספרדיה של מירו.
שתי יצירות מאוסף המוזיאון - הרישום, "בלי כותרת, רקדנית ספרדיה"/1924 ) והציור "רקדנית ספרדיה"/1927) עומדות במרכז התערוכה החדשה וסביבן מוצגות 14 עבודות נוספות, חלקן הושאל לתערוכה על ידי מוסדות אמנות ברחבי העולם ובהם, המומה, הפומידו, המוזיאון הלאומי במדריד, קרן מירו בברצלונה ועוד.
משיכתו של מירו לנושאי הרקדניות הספרדיות, לוחמי השוורים, האיכרים והכפרים הקטלוניים היתה חלק ממעורבותו העמוקה במורשת התרבותית של קטלוניה, מולדתו. "'הרקדניות' שלו, במיוחד, תירגמו את הדימוי העממי הדרמטי של הרקדנית הארוטית - על שמלתה התזזיתית והמדורגת, עגיליה המתנדנדים, המסרקות בשערה וה'מַנטִייָה', הרדיד הארוך המשתלשל מראשה אל כתפיה - והציגו אותו בשפת צורות מודרניסטית, שהלמה את זהותו האמנותית והלאומית של מירו" מוסיפה האוצרת.
בשירות הנציב העליון, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
בתערוכה "בשירות הנציב העליון" שתיפתח ב-21 במרץ יוצגו תצלומים של צבי אורון (אורושקס) שצילם בשירות הנציב העליון הבריטי. הצילומים ההיסטוריים בתערוכה מאפשרים הצצה אל חיי צמרת השלטון המנדטורי בא"י. שכללו קבלות פנים מפוארות, מסדרי צבא, צייד שועלים, מירוצי גמלים ועוד. וגם מבט אל האירועים והתהליכים בחיי התושבים.
אורושקס , שהגיע לארץ ישראל ב-1918 עם הגדודים העבריים, למד את מקצוע הצילום בפולין, והיה אחד הצלמים הבודדים שצילמו את כל אוכלוסיית הארץ בתקופת המנדט. צילומיו מתעדים רגעים קטנים ואנושיים לצד מאורעות היסטוריים ומהווים את נקודת המפגש בין הפרטי לציבורי, בין האישי לאידיאולוגי.
התערוכה, אותה אוצרת מכל בן טובים, בוחנת את צילומיו הן במישור הנרטיבי המספר את סיפור חייהם של בריטים, יהודים וערבים, זה לצד זה, והן במישור האסתטי המתייחס לנקודת מבטו הספונטנית כצלם. "בשונה מצלמים אחרים שפעלו בארץ בתחילת המאה ה- 20, אורושקס דבק ברצונו לייצר תמונה אובייקטיבית של זמן ומקום, נטולת מניע אמנותי או אידיאולוגי" אומרת בן טובים "ולמרות שתצלומיו נדחו בשעתו בידי מוסדות היישוב היהודי, כיום ברור כי נקודת מבטו הייחודית היא בעלת ערך היסטורי רב".
התערוכה תינעל ב-4 במאי
אבשלום, ביתן הלנה רובינשטיין
עשרים שנים לאחר מותו, מוצגת תערוכתו של האמן הישראלי-צרפתי, אבשלום (1964 -1993), בביתן הלנה רובינשטיין. העבודות, תאים לבנים עשויים מחומרים פשוטים ודלים שמהווים הצעות לסידור אובייקטים והצעות למגורים – התפתחו בשלב מאוחר יותר לפרוייקט הנודע ביותר על האמן "ששת תאי המגורים", אותם ייעד האמן לשש ערים מרכזיות בעולם, כשאחת מהן היא העיר תל אביב.
בתערוכה מוצגות מגוון עבודות – ממיצבים ופסלים, מודלים ורישומי הכנה ועד עבודות וידאו. העבודות שאולות מהאוספים החשובים בעולם, ביניהם טייט מודרן בלונדון, מוזיאון המבורגר בנהוף בברלין ומאוספים פרטיים. "הצגת התערוכה בעיר הלבנה, תל אביב, תיצור שיח חדש ומרתק בין מבני האמן בתוך החלל המוזיאלי ובין המרחב האדריכלי המתפתח הסובב אותו" אומרת סוזנה פפר האוצרת האורחת של התערוכה, שגם אצרה את הרטרוספקטיבה של אבשלום שהוצגה לפני שנתיים במוזיאון לאמנות עכשווית קוּנְסְט וֶרקֶה (KW), בברלין.
התערוכה תינעל ב-30 ביוני
ענני תעתוע, אריה ברקוביץ, גלריה "בנימין", דרום תל אביב
תערוכת יחיד של עבודות חדשות של האמן והיוצר אריה ברקוביץ' "ענני תעתוע" הושקה השבוע בגלריה "בנימין" בדרום תל אביב. ולצידה ספר האמן הנושא אותו שם. הספר מאגד בתוכו מגוון מעבודתיו של ברקוביץ' בציור, פיסול, תבליטי עץ , יחד עם שירים וטקסטים שנכתבו בהשראת התערוכה על ידי היוצר והזמר ערן צור.
שיתוף הפעולה בין השניים החל במפגש של יוצרים בסטודיו של ברקוביץ'. השניים ערכו בתחילה "ניסוי כלים" בתיאטרון תמונע, כשצור הקליט טקסט המתייחס לעבודות וברקוביץ הציג את עבודותיו בחלל התיאטרון, וזכו לתגובות חיוביות. בהמשיך העלו גם תערוכה והוציאו ספר משותף.
"החיבור בין השניים, שעוסקים במדיות שונות, משלים לכדי יצירה ויזואלית- טקסטואלית, המחדדת את תחושת הניכור והבדידות של האדם בסביבה האורבאנית" אומרת רז סמירה דימנט, האוצרת ועורכת הספר. "חווית האדם שמחפש דרך לשרוד את הוויות הקיום מקבלת יתר משמעות בחיבור המעניין בין הטקסטים המחוספסים של ערן צור לעבודות העץ הגולמיות הבנויות משאריות ריהוט, שנזרקו לפח וקיבלו חיים חדשים בעבודות של אריה ברקוביץ".
.
התערוכה תינעל ב-30 במרץ.
מתחת לפני השטח, "גלריית הקיבוץ", תל אביב
365 רישומים של האמן פיטר יעקב מלץ, כמספר הימים בשנת 2012, מכסים את קירות "גלריית הקיבוץ" בתל אביב, בתערוכה "מתחת לפני השטח" שתיפתח בצהרי יום שישי ה-8 במרץ.
ב-1.1.2012 החל מלץ הרפתקה אמנותית שארכה שנה, ובמהלכה הוא רשם מדי יום רישום בגודל 70X50 ס"מ, ובכל ערב ב-22:00 העלה אותו לפייסבוק לתצוגה מתמשכת.
בתערוכה מוצגות העבודות בחלל אחד, בו זמנית, ויוצרות מעין דחיסות זמן לקפסולה אחת. בנוסף, וכחלק מהתערוכה, יוצגו שני ספרי אמן, המכילים את 365 הרישומים בגודל A4, ויאפשרו להתבונן בעבודות בדומה לתצוגה בפייסבוק. מלץ משלב ברישומי הפרויקט שפות אמנותיות וטכניקות רבות כמו רישום בדיו, בעיפרון ובעפרונות צבעוניים, ציור באקריליק וגם ציור בצבעי שמן.
"העבודות מגיבות לחייו האישיים, לאמנות הישראלית, לשדה האמנות בכלל ולמציאות המורכבת בישראל" אומרת האוצרת יעל קיני. "בעבודות רבות משתעשע מלץ עם השפה העברית, כממשיך מסורת של עיסוק ביחסי טקסט ודימוי באמנות הישראלית. הוא מחדיר הומור, אבסורד וגם ציניות בכותרות, כמו 'פיצוח הגרעין' או 'הקריירה שלי בתחתונים'".
"מעניין לגלות" מוסיפה קיני, "האם ובאיזה אופן הושפעו העבודות מכמות הלייקים שקיבל מלץ בפייסבוק, לאחר שבמהלך השנה עקב אחריו קהל רב, מעניין גם כיצד יצפה הקהל הזה בתערוכה, שבה נראות העבודות כולן בו זמנית, מחוץ לקופסה הווירטואלית".
ביום שישי 22.3.2013 בשעה 12:00 יתקיים שיח גלריה עם האמן
התערוכה תינעל ב-5 באפריל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם