ערב אדיר
מאז שחדר ללבנו עם "הבחור הביישן על הפסנתר" הספיק אדיר גץ לשחרר להיטים לרדיו, לטפח חברות אישית ומקצועית עם אלירז שדה ולהופיע מול 30 אלף איש בגני יהושע. עכשיו הבחור הרגיש, שהתבייש להופיע מול סבתא שלו, רוצה לכבוש אתכם במסגרת הקדם אירוויזיון. אירופה כבר בהיכון
עכשיו הוא רוצה לכבוש גם את אירופה, והערב (ג') יתמודד בחצי הגמר הראשון של הקדם אירוויזיון, שישודר בערוץ 1, במטרה אחת ברורה: לכבוש את הקהל ולעלות לשלב הגמר. גץ (22) נולד בחיפה וגדל בעתלית, ושם הוא מנהל את חייו ואת הקריירה המוזיקלית שלו. ובזמן שהוא מטפח את המוזיקה שלו הוא לא זונח את האהבה השנייה שלו - הכדורגל. בסופי שבוע הוא נהנה לשחק עם חברי ילדותו בשכונות.
ל"כוכב נולד" הגיע כחייל בהמלצת המפיק המוזיקלי של "כוכב הבמה", תחרות שירה בחסות העיר חיפה. שם קטף את המקום הראשון כשביצע את השיר "אין לי דבר" של ליאת יצחקי. כבר מגיל 12 מנגן גץ על פסנתר, ללא תווים. "אני יכול לנגן לך שיר רק משמיעה חד-פעמית", הוא אומר. "אני זוכר איך המורה בקונסרבטוריון נדהמה מהשמיעה האבסולוטית שלי ומהיכולת לנגן כל שיר ללא תווים. לפעמים היא רצה להביא את המנהלת, וגם היא היתה המומה". לפסנתר הצטרפה לאחרונה הגיטרה ככלי עזר להלחנת שיריו.
את הפריצה הוא חייב לשיר "הבחור הביישן על הפסנתר", שעמו עלה לאודישן של תוכ נית הריאליטי. השיר, שגץ כתב והלחין בעצמו, גרף אז חצי מיליון צפיות ביוטיוב והצלחה יחסית ברדיו. אבל כל זה, כאמור, לא עזר, וגץ הודח מהתוכנית.
איך הרגשת כשהודחת בשלב כל כך מוקדם?
"בתוכנית היו רגעים שלא הבנתי את הקשר שלי עם עצמי ועם הסביבה. משהו שם התערבב לי בראש. היה לי די קשה לחזור לחיל הים, שם שירתתי אז. לפני שהייתי מוכר היו צועקים לי:'היי אתה, פתח את השער, מה לך ולכוכב?' וכשחזרת י לשירות נוצר פער גדול בהתנהגות אליי, שעורר בי תחושה של גועל. פתאום היחס אליי השתנה וקיבלתי תעדוף. אני לא יכול לסבול שאנשים מקבלים יחס מועדף רק כי הם מפורסמים, זה לא צודק. אני שונא את הצביעות הזו".
למרות הכישלון היחסי בתוכנית גץ לא ויתר, ובמקום לשקוע הוא התמקד בעשייה. "בניגוד להרבה פיינליסטים שלא ממש עשו משהו עם המעמד אליו הגיעו, אני התמקדתי בעבודה", הוא אומר. "התמזל מזלי וחברת 'פליירקורד', שאנשיה התלהבו מ'הבחור הביישן', החתימו אותי כטאלנט יחיד שלהם. מאז הכל עף למקומות טובים. בקרוב אשלים את האלבום שנדב ביטון, אסף צוריה וחזי שקד עזרו לי לעבוד עליו יחד עם המעבד האגדי הנרי".
מה הקטע עם הביישנות שנדבק בך?
"כשהייתי ילד התביישתי לשיר מול סבתא וישר הייתי בורח לחדר. היום אני כבר לא הבחור הביישן. בקיץ האחרון הופעתי מול 30 אלף איש בגני יהושע בלי בעיה. עם בנות אגב, אף פעם לא הייתי ביישן".
המעבר מאנונימיות מוחלטת לעמדה של אדם מוכר היה לך קשה?
"זה מלחיץ, פתאום כולם רוצים אותך לעצמם. למזלי לא עפתי על עצמי והבנתי שמה שחשוב זה ליצור. אז ישבתי על התחת והלחנתי שירים. יש לי קרוב ל-200 שירים בארסנל, מחכים ליומם שיגיע".
אתה רוצה להיות כוכב?
"ברור. לשם אני מכוון. למשה פרץ לקח שש שנים כדי להגיע למה שהוא היום. אני הולך בזהירות עם החלומות שלי".
לגץ יש חיבור מקצועי ואישי עם אלירז שדה. המנצח הגדול של "האח הגדול2" הספיק לכתוב לו כבר כמה שירים ואף השתתף בקליפ לשירו של אדיר "יופייך". " אני אוהב את אלירז", אומר אדיר, "הוא אדם נהדר. מהרגע שנוצר בינינו החיבור הוא מאוד חיבק, עזר ויעץ. הוא האמין בי, אני בו, והכי כיף שיצאו מזה שירים. הוא חבר טוב, מפרגן ואוהב. אני מאוד אוהב את האיש המוכשר הזה".
אלירז , מה משך אותך לאדיר?
"מדובר בזן נדיר של בן אדם. אמן שיודע להתפתח. אני מאמין גדול בכישרון שלו, באישיות הרגישה והייחודית הזו, במכלול השלם. כשפגשתי אותו אישית הרגשתי הכי שלם ורגוע. ידעתי שזה האדם שילחין וישיר את המילים שכתבתי. אני מת על צבע הקול שלו ויש בו הרבה דברים שיכולים להפוך אותו לכוכב. אני אוהב את המודעות העצמית לחסרונות שלו ואני מאמין שהוא ילך עם החלום שלו עד הסוף. עד היום הוא עשה בחירות נבונות, וקבלת החלטות זה שם המשחק".
אדיר , עד כמה אתה מעורב בעשייה שלך? מחליטים בשבילך?
"אני די מוערך כיוצר, נחשב קשוב ונוח לעבודה. אבל אם יש שיר שאני לא אוהב אין שום סיכוי שאקליט אותו. כתבתי שירים גם למרגול ולשלומי שבת שאני מעריץ ואוהב. שלומי מייעץ לי פה ושם. יש בי קצת עמיר בניון וקצת שלומי שבת, וזה כבוד בשבילי. 'איך היא רוקדת' היה צריך להיות של שלומי, אבל למזלי בסוף הוא נשאר אצלי".
איך נוצר החיבור עם הנרי?
"דרך חברת התקליטים. בהתחלה די פחדתי, אמרתי לעצמי 'הנרי זה אלקטרוניקה, מה הקשר?', אבל תוך שנייה התאהבתי. נוצר בינינו חיבור מפוצץ. הוא תותח, מבריק ברמות על. בחור מושלם. כשאני נותן לו סקיצה אני מקבל בחזרה להיט".
הנרי עצמו מאמין מאוד באדיר. "המנהלים שלו פנו אליי ואמרו שיש להם בחור עם קול מעולה", הוא נזכר. "הם אמרו לי שיש לו קול שאני חייב לשמוע. אהבתי מאוד את מה ששמעתי - יש לו קול מאוד חם, עם נשמה, גוני קול כמו של שלומי שבת. הוא מלחין ויוצר מחונן. עשיתי איתו ארבעה שירים. 'איך היא רוקדת' היה הצלחה מטורפת. מכיוון שאני לא עושה שום דבר שאני לא מתחבר אליו אז ברור שאני מאמין בו - יש לו יופי פנימי נדיר והוא ילד טוב עם אישיות נהדרת".
בחזרה לגץ. התדמית שהתגבשה לו אחרי "הבחור הביישן על הפסנתר" משתלבת עם העובדה שהוא אחד ששומר על צניעות ומטפח את המרחב האישי שלו. "אחד שאוהב את הלבד", הוא אומר. "קשה לי מאוד לראות פערים בין אנשים. קשה לי למשל לראות בעין אחת מאבטח ובעין האחרת מישהו שנוסע מולו במרצדס נוצצת. אני לוקח את זה תמיד אליי. כשאני הולך להופעות המנהל לא מעניין אותי. חשוב לי לדעת שהמאבטח שעומד בחוץ שתה ואכל, ואם יורד גשם שיש לו מטרייה. זה משהו שבוער אצלי".
כשגץ הגיש את השיר "העיקר שאני שר" לוועדת הקדם אירוויזיון הוא בכלל לא היה בטוח שיתקבל. הוא רק ידע שזה צעד שהוא מעוניין לעשות. "איכשהו אני תמיד מגיע לא מוכן לתחרויות", הוא אומר. "היה לי שיר מוכן במגירה אבל כסקיצה - רק אני והפסנתר. יצא שהוא התקבל, אז עפנו עליו ועבדנו קשה מאוד כדי שהוא יהיה מושלם לקראת התחרות עצמה".
אתה מאמין שאתה יכול לזכות?
"אני הרוס על השיר, מחובר אליו טוטאלית - גם למילים וגם ללחן. אני מאוד מאמין בשיר שלי, טוב נו, אתה הרי תשמע את המנטרה הזו מכל המתמודדים, אבל אני רואה כאן הזדמנות להגיע לקהלים חדשים ולחשוף מול כולם את הקישקע שלי. הקדם השנה הוא פלטפורמה מצוינת לדרך שהצבתי לעצמי. ברור שלא אצטער אם השיר יגיע רחוק בתחרות".
המבנה הזה של 30 שירים לא מפחיד אותך?
"אני מנתק את עצמי ומשתדל לא לחשוב על זה. זכייה לא מבטיחה הצלחה בחיים. קח לדוגמה את 'הלוואי' של בועז שרעבי שהגיע למקום אחרון בקדם אבל הפך להמנון שכולם מכירים ואוהבים".
מה עושה לך ההשתתפות בקדם?
"המוזיקה ממלאת אותי. גם אם תגיד לי עכשיו שאתה סוגר לי עבודה עם משכורת של 30 אלף שקל בחודש, אוותר אם אין בה מוזיקה. יש משהו חזק בנאמנות שלי למוזיקה. את הקדם אני רואה כחשיפה מאוד גדולה לשיר שאני מאוד אוהב. אני הולך לשיר שיר שאני מאוד מחובר אליו. זה גם הסיפור שלי. אני מאוד מאושר שזה השיר שנבחר. אני בא לתת הכל. אני לא מסוג האנשים שיגידו לך 'אני הולך לנצח' אבל גם לא אחד שמוותר. יהיה טוב, בעזרת השם".
"אני עטוף באנשים אוהבים ומרגש אותי לראות את התמיכה של כולם - במיוחד של אמא. היא כל כך מתרגשת בשבילי. כשהיא שמעה את השיר אצלי בחדר היא בכתה. ראיתי בעיניים שלה אושר גדול וזה מילא אותי כמו הכנרת בחורף האחרון. אבא שלי, המשפחה, החברה, כולם מאוד מתרגשים בשבילי, וזה נותן לי כוח וביטחון. כולם נותנים לי תמיכה מדהימה ואני אומר תודה על כל מה שיש לי. אחד הדברים שלמדתי בשנה האחרונה זה ללמוד לומר תודה על כל דבר. קמת, תודה. נשמת, תודה. אכלת, תודה. שתית, תודה. תתעסקו במה שאתם אוהבים ופשוט תגידו תודה".
כשאתה שומע את צירוף המילים דוז פואה, מה זה עושה לך?
"אירוויזיון זה דבר גדול ונוצץ אבל הניצחון לא חשוב לי. לא חייבים רקדניות על הבמה וחליפות מעור צמוד. גם לא זיקוקים ופעלולנים שקופצים ועושים סלטות. אני מאמין ברגש. לנצח מהמקום של הרגישות, להוציא את האמת לתוך השיר. זה מה שחשוב לי באמת. והוא שלמעלה, מה שיחליט, אני אקבל באהבה".
את שירו של אדיר גץ, יחד עם שאר שירי חצי הגמר הראשון של הקדם אירוויזיון, תוכלו לשמוע באתר האינטרנט של רשות השידור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם