מארז תרבות: המלצות השבוע של רז ישראלי
ג'יימס בלייק ממשיך להדהים, יותם בן חורין חותך מהפאנק - רוק ו"ההמבורגרים של בוב" היא סדרה שחייבים לייבא לישראל. רז ישראלי מביא לכם את הדברים הטובים שמחכים לכם השבוע
אם אחרי אלבום הבכורה שלו, שעומד בגאון כאלבום המשמעותי והמרתק ביותר שיצא מזה שנים בסצינה האלקטרונית, מישהו איכשהו עדיין לא השתכנע שג'יימס בלייק הוא עילוי נדיר, הנה מגיעה הסנונית הראשונה מאלבומו הבא כדי למחוק כל תהיה בנושא.
רק בן 24, לבלייק יכולת מבריקה ליצוק עומק רגשי חסר גבולות בטקסטים קצרים וחשופים, מלווים בסירנות, חריקות צורמות וקרקושים מקוטעים. הגאונות של הילד נעוצה במה שעושה אמן טוב לאמן דגול – היכולת להפוך מכוער ליפה, זבל לאמנות, עיוותי קול ולחישות דכאוניות להרמוניה חולנית בדיוקה. אם בנוסף לכל זאת גם המלודיה קליטה והסאונד מזמין, הרי שמדובר פה באמנות נשגבת, לא פחות.
בסינגל החדש "Retrograde", בלייק משכלל את עצמו ומפגיש כמויות רגש מטאוריות עם קליימקס מתלקח בארבע דקות שחולפות בלי להרגיש. המצוקה והחרדה הניגרים מהסינגל החדש והממכר מתרגמים יפה בקליפ האפל והמוזר שמלווה אותו. כמו המוזיקה של בלייק, שמושכת איזה חוט בנפש ללא הכנה או הסבר, כך גם העלילה ההזויה של הוידאו מרתקת את הצופה בלי להסביר לו מה בכלל קורה שם.
אלבום: יותם בן-חורין – Distant Lover
ישראל היא מעצמת אינדי חסרת פרופורציות לגודל האוכלוסיה שלה. וזה לא רק בזכות האיכות הגבוהה של אמנים מקומיים שעשו את זה בחו"ל כמו גבע אלון ואסף אבידן המשובחים, אלא גם בזכות כמות האמנים המצוינים שיותר מדי אוזניים לא התברכו להכיר, כמו דן בילו ו-L.F.N.T (פרוייקט הסולו של רן ניר מהמוג'וז ז"ל). כל אלו, בנוסף להרבה מוזיקאים תל אביבים שמופיעים אחת לחודש ומתפרנסים ממלצרות או מוכרנות בחנויות תקליטים, ראויים להשמע לצד אמני אינדי ידועי שם בכל תחנת רדיו אירופאית אנינת טעם המוקדשת ליוצרים עצמאיים.
יותם בן-חורין כבר עשה את זה בחו"ל עם להקת הבית הפאנקיסטית שלו "Useless ID". כעת בן-חורין החליט להניח את הפאנק-רוק בצד לטובת אלבום סולו ראשון שמגלה צד חדש, עדין ורגיש של סולן הלהקה המצליחה. מי שידוע בזכות טקסטים זועמים, שירי מחאה חריפים וכמובן המון דיסטורשן, הוציא אלבום אינדי מתקתק ומלטף, אוסף שירי אהבה שמתאפיין בכל מה שהופך את האינדי הישראלי למשהו שצריך מאוד להתגאות בו. אז מה אם הוא מופץ כעת בארץ חודשים לאחר שיצא בחו"ל?
תנו מבט בקליפ החדש לשיר המקסים "Distant Lover".
בנדקאמפ: ?Zen Mantra - How Many Padmes Hum
"'זן מנטרה' הוא פרוייקט של סאם פרי, ניו-זילנדי בן 17, שנוצר מתוך אג'נדה ליצור מוזיקה עם אנרגיות של פאנק ואיכות אווירתית של מוזיקה פסיכדלית'. כך, בתרגום חופשי, מעיד הנער על עצמו בעמוד הבנדקאמפ שלו. נשמע פלצני ומגוכח עד אבסורד, ביחוד לאור גילו של האמן הצעיר? תקשיבו לשלושת השירים בקישור ותאכלו את הכובע.למעוניינים יש גם קישור בדף לרכישת האלבום המלא.
טלוויזיה ברשת: "Bob's Burger"
רק אלוהים יודע למה נקראה "מד מן" בתחילת דרכה "הגברים של שדרות מדיסון" וטוב שהאנשים ב"הוט" השכילו למתג את שם הסדרה מחדש לשמה המקורי. אבל יש גם מקרים בהם אסור שתרגום שם היצירה יהיה נאמן מדי למקור. במקרה של "Bob's Burger", סדרת האנימציה הכי מצחיקה שלא משודרת בארץ, יצטרך מי שיעשה מצוות 'יבא לקהל הישראלי טלויזיה טובה' לעשות שמיניות באויר כדי לעברת את שמה לכזה שיהיה נאמן למקור וגם ישמע לא רע.
"ההמבורגר של בוב" הקומית בנויה באופן סטנדרטי לחלוטין כמו כל סדרת אנימציה אחרת של רשת 'פוקס' מאז המצאת הסימפסונים. חמש דמויות מרכזיות מרכיבות משפחה מהמעמד הבינוני, המון דמויות משנה צובעות את העיר הנידחת בקשת של מוזרויות ואנימציה אופיינית לסדרה הסירה מהדמויות סנטרים במקום לצבוע אותן בצהוב. כמו רוג'ר ב"אבא אמריקאי" או סטואי ב"איש משפחה", מה שהופך את הסדרההזו לכל כך ממכרת הן הדמויות הלא קונבנציונליות, רק שבמקרה הנידון מדובר בארבע מתוך חמש דמויות מפתח שכל מילה שיוצאת להן מהפה היא פועל יוצא של אופי קיצוני ומצחיק לעילא: החל באם לינדה שהופכת כל סיטואציה למחזמר, דרך טינה בת הטיפש-עשרה האדישה כביסקוויט עד שעובר לידה גבר נאה, וכלה בלואיז, בת הזקונים והדמות המוצלחת מכולן, מעין בארט סימפסון אינטליגנט ומניפולטיבי בשמלה ירוקה ואוזני ארנב ורודות.
הגיע הזמן ש -"Bob's Burger""' שהוחתמה לעונה רביעית ועונתה השלישית שוברת שיאי אבסורד קומי וזוכה לנתוני רייטינג יפים בארה"ב, תגיע גם למחוזותינו. מדובר בסדרה כל כך מצחיקה, שלא משנה שיקראו לה 'ההמבורגרים של בוב', רק שמישהו יביא אותה כבר לארץ.
הופעה: Olden You Quartet - בית העמודים
"בית העמודים" הוא מקום קסום בלב נחלת בנימין בתל אביב, שנותן במה לג'אז ישראלי חי ובועט, גם אם מקורותיו הסגנוניים מצויים באמצע המאה הקודמת. חמש פעמים בשבוע המקום מארח להקות ג'אז בהרכבים שונים ומאפשר לקהל הרחב להנות מצלילי בי-בופ והארד-בופ קלאסיים, איפרוביזטוריים, נפלאים. מה שהופך את המקום הזה לקסום במלוא מובן המילה הוא שהכל בחינם. חינם לגמרי. מומלץ רק לבוא מוקדם כדי לתפוס מקום טוב במבנה הפאב הביתי והאותנטי, שיהיה איפה להניח את האלכוהול.
מדי יום שלישי מופיעה ב"בית העמודים" להקת הבית Olden You Quartet, הרכב קבוע ומסחרר באיכותו. חברים בהרכב גבריאל גלמן הבאסיסט ואביב כהן המתופף, שמהווים חטיבת קצב נהדרת לשני סולנים אדירים: יונתן וולצ'וק על הטרומבון והגיטריסט עמוס הופמן, אמנים ברמה בינלאומית שלראותם בחינם, באווירה ביתית ועם כוס בירה גדולה ביד היא מתנה יוצאת מגדר הרגיל לכל חובב ג'אז.
רמב"ם 14, תל אביב, כל ההופעות מתחילות בתשע וחצי. חפשו "בית העמודים" בפייסבוק.
