הזירה הלשונית: ספיישל שאלות ותשובות
ההחלטה תפוג או תתפוגג,מהי צורת הרבים של "אמו" והאם ניתן לנצח את המשחק?
מקבץ שאלות קוראים ותשובות בצידן.
עלמה שואלת: חסידי חב"ד מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח". איך ניתן היה לנסח את המשפט אילו היה מדובר בנקבה ולא בזכר?
התשובה היפותטית כמו השאלה: "תחי גבירתנו (לקוח מהנצרות), מורתנו ורבָּתֵנו (לקוח מהרפורמים), המלכה המשיחה!"
זכריה רייך שואל: בעקבות מערכת הבחירות, מדוע משתמשים ב"קמפיין" כשם עצם, אבל לא ב"לקַמְפֵּן" כפועל.
אין סיבה לא להשתמש ב"לקמפן" במשמעות "לנהל מסע בחירות", מה גם שאין פועל מקביל בעברית. הסיבה לכך שהפועל לא נפוץ היא שבחירות יש פעם בכמה שנים, ומעטים עוסקים ב"קימפּוּן" לפרנסתם.
מני פשיטיצקי שואל, איך נכון לומר: תוקף החלטה זו 'יפוג' או 'יתפוגג'? ההחלטה 'התקבלה' או 'נתקבלה'? 'נסיבות אלו' או 'נסיבות אלה'?
'יפוג' מתאים יותר מאחר שיש לו תוקף רשמי בעוד 'יתפוגג' הוא בעל אופי מטאפורי. 'נתקבלה' בבניין נתפעל היא צורה תלמודית תקינה, אך אינה נפוצה בעברית החדשה. 'אלו' ו'אלה' זהים בכל היבט שהוא, לזכר ולנקבה.
אשריך, המיועד להיות חתני
יוש בר מאיר שואל: מה צורת הרבים של העוף אֶמוּ?
אם חייבים יש לומר אֶמוּאים, כמו תְאוֹאִים עבור תאוֹ.
יהודית קרמר שלחה שאלה: במרץ 1937 קבל אבי אברהם יעקב ז"ל מכתב לקראת חתונתו מסבי מנחם ז"ל. הוא נפתח במילים ”לכבוד אהובי המל"ח מו"ה אברהם יעקב נ"י", והסתיים "ממני המל"ח מנחם עלק". מהם ראשי התיבות "המל"ח"?
המדור חיפש, ובינתיים שלחה יהודית הצעה לפתרון: מל"ח בפתיחה: המיועד להיות חתני. מל"ח בסיום: המיועד להיות חמיך. האם התשובה מתקבלת על הדעת, שואלת יהודית. מתקבלת על הדעת בהחלט, בשים לב למושג קרוב בעולם החרדי: מל"ג, "מיועד להיות גיס", באותן נסיבות עצמן של טרום-חתונה.
עידו שואל: לגבר אומרים אַשְרֵיךָ. איך לומר לאשה: אַשְרֵך או אַשְרַיִיך?
ממש על פי קהלת: "אשרַיִיך ארץ שמלכֵך בן חורין". הצורות הנטויות, אשרַי, אשרַייך, אשרֵינו וכדומה מקורן במילת הקריאה אַשְרֵי, שהיא צורה נטויה של שם העצם אושֶר.
בדי. אן. איי. של מנדלה
אלכס שפי שואל: האם הצירוף "בדי.אֶן.אֵיי. שלו" מתכוון ל"מִטֶבַע ברייתו"?
השימוש המטאפורי במונח "בדי.אן.איי. של" מתפשט אצלנו ומתייחס למהות הטבועה באדם או בקבוצה. "מטבע ברייתו" היא הצעה נאה למונח העברי. מקורה בספרות ההשכלה, והיא מצויה אצל מנדלה מוכר ספרים. במקורות מצוי ביטוי מוקדם יותר: 'בטבע בריאותו'.
עטל בוחנק שואלת איך נכון לומר: "מבלי שוב" או "לבלי שוב"?
על פי המקרא יש לומר 'לבלי שוב': בלי שתהיה שיבה, 'לבלי חוק' (ישעיהו) או 'עשוי לבלי חת' (איוב). 'מבלי' משמש בהוראת סיבה: "לכן גלה עמי מבלי דעת" (ישעיהו): משום שאין לו דעת. גם 'בִבְלי' קיימת, והיא זהה במשמעותה ל'בלי'.
יונתן באר שואל: מדוע אומרים 'ניצח את המשחק', והאם זה נכון?
יש לומר כמובן 'ניצח את היריב' או 'ניצח במשחק'. המקור ל'ניצח את המשחק' הוא תרגום שאילה מאנגלית: win the game, שהוא הרחבה מ'win the war': ניצח את המלחמה.
הוא הגון לה, והיא מתנפלת עליו
מנחם לדור שואל: מה ההבדל בין 'הוגן' ל'הגון', מתי משתמשים בזה ומתי בזה?
'הוגן' מתייחס בדרך כלל לעולם המעשה: מסחר הוגן, משפט הוגן, ומשמעותו מעשה הנעשה ביושר וללא אפליה. 'הגון' היא תכונה של אדם הנוהג ביושר. במקורות משמעות שתי המילה דומה: מתאים או ראוי, כמו במדרש החביב הבא באבות דרבי נתן: "הלומד תורה בילדותו, דומה לבחור שנשא בתולה, שהיא הוגנת לו, הוא הגון לה, והיא מתנפלת עליו, והוא מתנפל עליה. הלומד תורה בזקנותו, למה הוא דומה? לזקן שנשא בתולה. היא הוגנת לו, והוא אינו הגון לה. היא מתנפלת עליו, והוא מתרחק ממנה".
חיים בן צור כותב: היום שמעתי בשיר ברדיו "חלמתי אותך" האם זה נכון לומר כך, או יש לומר "חלמתי עלייך"?
אין שום פסול ב"חלמתי אותך", והוא תואם את מהות החלום, שהוא מעין קיום במציאות חלופית.
השעה שעולה או השעה שיורדת?
חיים מחדרה שואל: בשילוט של מוסדות רבים רשומות שעות קבלת הקהל באופן הבא: 08:30-18:30, והכוונה החל מהבוקר עד הערב. האם סדר המספרים נכון?
המדור עסק בסוגיה בעבר. האקדמיה קבעה שרצף מספרים המייצגים טווח, כמו עמודי ספר, תאריכים ושעות ייכתב מימין לשמאל ולא משמאל לימין. הנטייה הטבעית היא להציג את הרצף משמאל לימין מאחר שמספרים נעים משמאל לימין גם בעברית. התוצאה היא חוסר עקביות וגם בלבול. בחניון גדול נכתב שאחת הכניסות תהיה סגורה בין השעות 0800-2200 עקב עבודות, ועד היום אין החונים יודעים אם הכוונה לשעות היום או שעות הלילה. רצוי במצבים כאלה לפרט: מ-0800 בבוקר עד 2200 בלילה, או להיפך.
אלכסנדר לוין שואל: רבים מאוד משתמשים במהלך שיחה בביטויים "האמת היא ש...", "למען האמת" וכדומה. מדוע וממתי השימוש בצורת דיבור זו?
הביטויים האלה מתורגמים משפות אירופה, כמו אנגלית: ...the truth is that, גרמנית: ...in Wahrheit, צרפתית ועוד. הביטוי "לאמיתו של דבר" נשען על התלמוד הירושלמי: "לא ביקש רבי אלא לעמוד על אמיתן של דברים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם