מורה לפריים טיים

עודף הקופצניות והסכריניות של "המורה קרן" פלס מצטלם נהדר. אז מה אם הוא מופיע מול מאות אלפי צופים ובחסות מפעל הפיס?

אלקנה שור | 13/2/2013 9:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המורה קרן פלס היא מורה מקסימה. היא לא זורקת  גירים, מרחיקה מהכיתה או מתמודדת עם תלמידים חמושים בסכין קפיצית. חלילה. היא אוהבת את התלמידים שלה ומשתדלת לשעשע אותם. מול תלמידה בוכרית היא נעמדת ומנסה לרקוד ריקוד בוכרי. "את מירי מסיקה", מאבחנת התלמידה, והמורה קרן מתרסקת מצחוק. מהתלמיד עילי אבידני היא מבקשת לשיר את "ואולי" של רחל המשוררת. "גדלתי ליד הכנרת", היא מספרת כששערה אסוף לצמה ומבטה כולו אומר ריח אקליפטוס ותפוזים טריים. לפני שהוא עולה לבמה, המורה קרן מחבקת את עילי. "כל כך פשוט מאשר ממש לעשות אותם", היא מתבדחת בקריצה למבוגרים שמאחורי המצלמה.
סוכריה על מקל. קרן פלס
סוכריה על מקל. קרן פלס צילום: שוקה כהן


המורה קרן, זאת יש לדעת, ילדה לא מזמן (במזל טוב) את בנה הבכור. התהליך כולו, משתמע מדבריה, לא היה פשוט כלל וכלל. בטח מסובך יותר מלחבק ילד חמוד שאחרים עשו. אבל המורה קרן אוהבת את הזמיר הקטן כבנה שלה עד שהיא נושכת שפתיים במתח כשהוא עולה לשיר. הצליל הראשון, המדויק, משחרר ממנה אנחת רווחה. היא מוחאת כפיים במהירות, מהנהנת, זזה מצד לצד.

"מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתום של כנרת שלי", שר הזאטוט שיר של כיסופים וערגה לאדמה ומגל. שיר שבא בחולי, בטלטול בין הזיה למציאות. "וואו, הוא טוב", מפרגנת המורה קרן לעילי הקטן שבדיוק שר על "זיעת אפי". בסיום היא צועקת (בהתלהבות), מציינת שלביצוע "אין שום קשר אליי כמורה" (בהתבטלות ובענווה) ומבקשת מהתלמיד לשיר דואט (ברגע של חולשה). לסיום , המורה קרן, איך לא, צוחקת.

בתלמידה שהחליטה על דעת עצמה להחליף שיר, המורה קרן נוזפת בעדינות ומבקשת שלהבא תלמד ותתאמץ ותיתן לה, למורה, לבחור. את חשיבות הצבת הגבולות, במיוחד בגיל הזה, אין צורך להסביר. ילדים בודקים גבולות. המורה קרן, בערוץ 2 אתמול בערב, הציבה אותם. באותו פרק ובאותו ערוץ ביקשה קרן פלס (שבתוכנית מכונה "המורה קרן") חברות מילדה בת 12 ופטפטה איתה על בגדים.

ב"בית ספר למוזיקה" קרן פלס היא מורה המשמשת בקודש לצד ועדה פדגוגית, לא זמרת סכרינית לכל המשפחה. בתפקידה כמורה ממצה פלס את יכולותיה כחייכנית כפייתית בבידורון תמים למראה (ילדים שרים, מבוגרים מתענגים). יש לה תלמידים מוזיקליים ומוכשרים במיוחד, לא סטטיסטים המזמרים בכישרון בין הפסקות הפרסומות בדרכם לככב בהן בעצמם. היא נהנית מהם, הם נהנים מההנאה שלה.

קרן פלס היא סוכרייה בתוך סוכרייה טלוויזיונית, ושתיהן צועדות, שלובות זרוע, בפריים-טיים של ערוץ 2. אם תיתקלו בה ברחוב, שלפו מיד את הסלולרי והראו לה את התמונות של הנכד והאחיינית. היא הרי אוהבת ילדים, עדיף עם שמיעה מוזיקלית. את האהבה הזו העניקה, בלי היסוס, לילדי "בית ספר למוזיקה". אתם תזכרו את זה כשתיתקלו באלבום שלה ליד הקופה בסופר-פארם, בדרך לצימר בצפון, בסתיו הבא.



אבל למה ליפול לציניות? מעט מהתמימות של "בית הספר למוזיקה" לא תזיק. בעולם מתוקן ותמים מקומם של ילדים נמצא ב"בית ספר למוזיקה", מול מאות אלפי צופים, בחסות מפעל הפיס ותחת כנפיה המגוננות של המורה קרן פלס.

"בית ספר למוזיקה", ערוץ 2, 21:00

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''מוזיקה''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים