חנוך מחדש
עשרות שנים אחרי ששר וניגן את יצירות חנוך לוין ב"אחרית הימים" חוזר אלי מגן לבצע את שירי המחזאי באלבום חדש. "עדיף להתרפק על יוצר כמו לוין מאשר לשיר את הטקסטים המבישים ששרו בפסטיבל הזמר", הוא אומר
מגן (63), נגן בפילהרמונית וזמר, היה כתובת טבעית לפנות אליה כשמתעסקים עם חנוך לוין - ואכן המפיק המוזיקלי והמנהל האמנותי של הפרויקט, אסף תלמודי, יצר עמו קשר. "הוא ביקש שאשתתף, ובאותה הזדמנות רצה לשמוע שני שירים של חנוך שהלחנתי ולא פורסמו", מספר מגן. "בסוף הוא לא השתמש בהם, אבל גויסתי לפרויקט כנגן וכמבצע של שיר אחד".
לאיזו מטרה בעצם הלחנת עצמאית שירים של לוין?
"לפני שנה וחצי עשינו מיני-איחוד של 'אחרית הימים'. זוהר לוי ויצחק קלפטר לא יכלו להשתתף, אז במשך כמה חודשים גבי שושן ואני הופענו. לצורך זה החלטתי שכדאי להלחין כמה דברים חדשים ולא רק לנגן את החומר המקורי של הלהקה, מכיוון שהוא לא רב. הלחנתי שני שירים שביצענו בהופעות אבל לא הקלטנו".
השיר ששודך לך באלבום, "איזו שעה נפלאה", עוסק בסקס אחרון לפני המוות. בספר שמצורף לדיסק אתה עורך השוואה בינו לבין השיר "התעמלות בוקר", שגם הוא עוסק באיזשהו אופן במוות. לוין הרבה לגעת בעניין הזה, מה דעתך בנושא?
"גם אני די מחובר לנושא. אמנם אני לא כותב טקסטים, אבל תמיד נמשכתי לסוג הזה של השירה, והנושא מעסיק אותי. כעת אני עובד על פרויקט חדש משירי מירון איזקסון שהלחנתי (גם אלבומו הקודם,'אדם', התבסס על שיריו), וגם שם רוב השירים עוסקים במוות. הוא כתב אותם אחרי מות הוריו, ומעניין שנמשכתי להלחנת השירים האלה דווקא".
למעשה אתה מלווה את לוין כמעט מתחילת הדרך, מאז "מלכת אמבטיה".
"לא הייתי ב'מלכת אמבטיה', אבל כחבר של זוהר לוי, שעבד איתו, הייתי ממש קרוב לזה, הייתי בתוך זה כקהל וספגתי את כל ההדים. הקטע שלי עם חנוך הוא שלא היה לי איתו קשר אישי קרוב, אבל היה קשר מאוד עמוק די הרבה זמן בכך שהייתי מעורב בעשייה שלו ובשירים שלו".
השירים של לוין מצאו לעצמם ביטוי בשתי להקות שמגן היה שותף להקמתן בראשית שנות השבעים: "כיף התקווה הטובה" ו"אחרית הימים", שמחצית הרפרטואר שלה התבסס על שיריו. אני מבקש ממנו להסביר לי אחת ולתמיד איך הרכב כמו "כיף התקווה הטובה", שהוציא את השירים "בלדה לעוזב קיבוץ" ו"ד"ר יארינג" (שחיבר יענקל'ה רוטבליט) לא הוציאה אפילו אלבום אחד והתפרקה.
"העניין התחיל מזה שחנן (יובל) הגיע למסקנה שזה לא בשבילו והחליט לעזוב ואז שמוליק (קראוס) ניסה להשתלט על העניינים ולהיכנס ללהקה", מסביר מגן. "הוא היה כל הזמן בחוץ, אך היה מעורב כי ג'וזי (כץ) הייתה בהרכב. זה הוביל לפיצוץ בינו ובין זוהר לוי, שהיה ביניהם מתח עוד לפני כן, שהתחיל בחלונות הגבוהים. בעקבות זה התפזרנו, אבל זוהר ואני נשארנו חברים והיה לנו אותו החלום. זה לקח קצת זמן, אבל הקמנו יחד את אחרית הימים".
להישען על ארבעה טקסטים של לוין (לצד עמוס קינן, דליה רביקוביץ, חיים חפר ויענקל'ה רוטבליט, שיר כל אחד) זו אמירה נועזת, מתריסה, מהפכנית אפילו.
"זוהר היה קשור לחנוך מאוד, הוא העריץ אותו. לתת ביטוי לשירים האלה, שזוהר הביא, היה דבר שנסחפנו אליו. זה היה חלק מהמחאה הזו שלנו, גם בטקסטים וגם במוזיקה, ואז התחיל להיכנס גם העניין של שירי משוררים, שלא קיים בשום מקום בעולם לדעתי. אני חושב שחנוך הוא משורר, למרות שאז לא התייחסו אליו ככזה".
בתקופה זו נעשה בעצם מעבר הדרגתי מהמוזיקה של הלהקות הצבאיות, שהיתה המיינסטרים ברדיו, לרוק ישראלי, מתקדם וחתרני.
"חיפשנו דרך לבטא את עצמנו. היינו צעירים והתחלנו לשמוע מוזיקה אחרת, באנגלית. נחשפתי לדברים האלה בסוף השירות הצבאי, אז קיבלתי ללהקת הנח"ל את דני סנדרסון. היו איתו שם כל החבר'ה שאחר כך הקימו את 'כוורת'. דני הגיע מארה"ב, אבא שלו היה מנהל ב'אל על' בניו יורק, והוא העביר שם את נעוריו וספג ג' ימי הנדריקס, אריק קלפטון ושאר חבר'ה, וכך נחשפתי אליהם".
"דני ואני נעשינו חברים מאוד קרובים, בלב ובנפש, וגם הקמנו שלישייה בשם 'שניצל', הופענו בבתי ספר ועשינו קאברים של הנדריקס, "Cream" ואחרים, וגם ניגנו חלק מהשירים שאחר כך היו ב'כוורת'. הוא חיבר אותם בארה"ב והיו להם מילים באנגלית. קודם לכן הייתי הרבה יותר חשוף למוזיקה שעשו בארץ: 'בצל ירוק', 'התרנגולים', 'גשר הירקון'".
את זוהר לוי פגש מגן ב'שלושרים'. הוא ניגן איתם מראשית פעילותם ולוי הצטרף מאוחר יותר. בהמשך הם גם עבדו יחד בליווי אמנים. הוויברציות הרוקנ'רוליות שהגיעו מחו"ל אתגרו אותם לנסות להתאים מילים בעברית למוזיקה הזו, שהיו שחשבו שהיא מתאימה רק לקאברים באנגלית.
"הקטע של אחרית הימים והטקסטים של חנוך הצליחו לחבר בין המוזיקה הזו לבין מילים בעברית" אומר מגן, "אני שמח שהיצירה של לוין חיה, נושמת ובועטת, ושיש פרויקטים שמשמרים ומזכירים אותה. אני כל הזמן בחיפושים אחרי מישהו שכותב בכיוון הזה, בסגנון הזה, ולא מצליח למצוא. לך תשווה את הכתיבה שלו לפסטיבל הזמר ששודר לפני כמה ימים. זה היה מביש. הרמה של השירים והטקסטים ששמעתי שם - זה דבר נורא. עדיף פי אלף להתרפק על יוצר כמו לוין ושכמותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם