מטאל זה: על זקנים ושקרנים
די סניידר מקבל טיפול מהקולגות, האלק הוגן כבאסיסט של מטאליקה ואדם ג'ונס לא משחרר אלבום עם טול, אבל מציע נישואין בשידור חי. מדור המטאל - סיבוב שלישי
כמיטב המסורת, חלק מהצולים היו מטאליסטים ידועים – סקוט איאן מ"אנתרקס", זאק ווילד מה"בלאק לייבל סוסייטי" וליטה פורד מ...ליטה פורד. כדי לצפות במופע המלא אתם מוזמנים ללחוץ כאן.
את הערב פתח, אגב, המורה האהוב על כולנו מהקליפ הנוסטלגי הזה.
גרג פוקיאטו מההרכב "דלינג'ר אסקייפ פלאן" מקיים סבב ראיונות לקראת אלבומה החדש של להקתו שאמור לצאת באביב ובתגובה לשואל שביקש לדעת מה משמש לו כהשראה מעולם הרוק והמטאל לאחרונה, השיב: "אני לא חושב שקורה משהו מרגש ברוק או במטאל או במוזיקה מבוססת גיטרות בזמן האחרון. לדעתי, רוב הגבולות שנחצים בתקופה הזו, נחצים על ידי המוזיקה האלקטרונית, שמנפיקה גם המון זבל. אבל אני בהחלט חושב שקורים שם כמה דברים מרגשים וחדשים. אתה לא יכול להמציא את אותו הדבר שוב ושוב".
"הרוק היה הדבר בראשון שקרה ולאחריו באו המטאל, הפאנק וההארד-קור" המשיך בתשובתו המפורטת. "ההיפ-הופ הגיע לאחר מכן וזה היה הגל הגדול של שנות ה-90 והאלפיים. אני חושב שהדור החדשני ביותר נמצא במוזיקה האלקטרונית נכון לעכשיו. זה דבר טוב או רע, זו פשוט עובדה. רוב הדברים שאני מוצא שהם מטורפים לחלוטין, מגיעים מהז'אנרים שהכי פחות מזוהים איתנו".
אכן. השאלה הגדולה עכשיו היא האם הגישה הזו תחלחל גם לאלבומם החדש של הדילינג'רים שאף פעם לא היססו לגעת גם באלקטרוניקה, או שאלו רק דעותיו של גרג והן פחות רלוונטיות, משום שהלהקה תמיד סבבה סביב יוצר עיקרי אחד , הגיטריסט בן ווינמן. עד שנקבל את התשובה לשאלה זו, הנה קטע מביקורם של החברים, באחת ההופעות הטובות ביותר שנחתו פה בארץ.
אדם ג'ונס, אחד מארבעת המופלאים המרכיבים את הפלא האודיאלי הידוע בכינויו Tool, הציע נישואין לחברתו בזמן אירוע ההיאבקות המקצועית, ה"רויאל ראמבל".
מזל טוב, חבל רק שזה מה שאתה עושה במקום לעבוד על האלבום החדש. אוקי, לג'ונס וחבריו יש כמה נסיבות מקלות: שניים מחברי הלהקה נפצעו בתאונת ווספה, כל אחד על טוסטוס נפרד במועדים שונים ובמקומות שונים? האחד (האתר הרשמי לא מציין אילו חברי להקה נפצעו, אך ככל הנראה לא מדובר בג'ונס) החליק על הכביש ושבר כמה צלעות וכתפו יצאה ממקומה, ואילו השני סבל מפגיעת ראש וכמה חתכים ופציעות. כמובן שהפציעות עיקבו את תהליך העבודה על האלבום החדש. אנו מאחלים לכולם החלמה מהירה.
אם כן – שני חברי להקה פצועים, אחד עסוק ביקב שלו והרביעי מוצא זמן להציע נישואין לחברתו בזמן צפייה בגברים בתחתונים. רומנטי. אם זה לא מספיק, הוא גם ניגן את ההמנון באחד המופעים הללו לפני שנתיים.
דיברנו על היאבקות? בואו נדבר על האלק הוגאן, אדם די לא אמין במיוחד, הידוע בשקריו הרבים. איך זה קשור למטאל, אתם שואלים? ובכן, האלק ידידינו מפיץ במשך כעשור את השמועה שהוא כמעט החליף את קליף ברטון כבאסיסט מטאליקה לאחר מותו הטראגי.
זה מעניין, כי לארס אולריך (אתם יודעים - אחד המתופפים המדהימים ביותר אי פעם ובאופן כללי מתת אלוהה לאנושות, דוגמא ומופת לצניעות, ענווה, כישרון אינסופי, גובה מרשים ויופי שמכאיב לעיניים) התארח בתוכניתו של הווארד סטרן וטען שלא היו דברים מעולם. ומה עושה ידידינו השרירי בתגובה? מנסה לשמור על כבודו: "השמועה הזו מסתובבת כבר הרבה זמן, היא אומרת שעשיתי אודישן והם לא היו מעוניינים או שאני שקרן ולא עשיתי. האמת היא שניגנתי על בס שנים לפני שהתחלתי להתאבק, וכששמעתי שהם מחפשים בסיסט הייתי מוכן לעזוב את ההיאבקות באותו הרגע כדי להיכנס למטאליקה" (השנה הייתה 1986, רסלמניה 3, סכום הכסף הגדול ביותר שהאלק הכניס אי פעם. קשה לי להאמין להצהרה הזו, אני מצטער).
"ארגנתי הקלטות שלי עם הלהקה הישנה" הוסיף הוגן, "הכנתי עוד כמה הקלטות עם סיימון קאוול ושלחתי אליהם. מעולם לא קיבלתי תשובה. או שהם חשבו שזו בדיחה, או שהם חשבו שאני בדיחה, אבל הם מעולם לא חזרו אלי. ניסיתי, אבל מעולם לא הייתי באודישן אצל מטאליקה. הלוואי והייתי עובר". אולי הם פשוט חשבו שאתה שקרן. אז לכבוד ההבהרה הסופי בעניין זה, מצאתי במיוחד בשבילכם את ההקלטה של האלק עם להקת גרין ג'לי, כשהם מחדשים שיר של גארי גליטר. אכן אבידה גדולה למעולם המטאל בכלל ולמטאליקה בפרט.
אם אנחנו כבר בענייני גיל הזהב, בואו נדבר על בלאק סבאת'. הסבא והסבתא של המוזיקה שכולנו כל כך אוהבים נמצאים כעת באולפן ועובדים על אלבומם החדש "13". מקורי. מקורי בדיוק כמו ההרכב הנוכחי שלהם כרגע. כן, כולם נמצאים כאן, כולם חוץ מבילי ווארד, המתופף הוותיק.למה? לטענת ווארד החוזה שהוצע לו היה "בלתי חתים" והיה מעניק לו אחוז קטן יותר מההכנסות מסיבוב הופעות האיחוד מאשר לשאר חברי הלהקה.
אז החבריה העליזה המשיכה הלאה ושכרה מישהו אחר לתפקיד. המישהו האחר הזה הוא בראד ווילק, המתופף הזועם של "רייג' אגאינסט דה מאשין". למה ווילק? לדברי גיזר באטלר "המפיק של האלבום החדש, ריק רובין (שאחראי על הפקת יצירות מופת כגון " “Deathe Magnetic של מטאליקה והאלבום הכפול של שאקירה "פיקסציה אוראלית") הציע את בראד, כי "הוא יותר בסגנון של ביל וורד". הגיוני, לא? כנראה ששנים של עלה מתוק ועיוורון שלג הותירו את חותמם על השובתים השחורים. לפי אותו הגיון, הנה קליפ של ההרכב שאני הייתי רוצה לראות מקליט את האלבום החדש.
