קלפטר נגד קלפטר
לאוריה קלפטר ולאביו יצחק היתה מערכת יחסים של רוקנ'רול וחוסר יציבות. בסוף יצא מזה הדי.ג'יי הכי נחשב בסצנה
"רבתי עם אבא שלי והרבה פעמים כעסתי עליו לאורך החיים על זה שהוא מעשן", הוא אומר ל"ז'ורנל", "שנה לפני שאבא הרגיש ממש רע אמרתי לו שוב ושוב להפסיק לעשן. אני זוכר מריבה גדולה שבה אמרתי לו שאין לי כוח לבקר בבתי חולים, אז כדאי שיחתוך את המנהג הזה. זמן קצר אחר כך הוא התאשפז ונדרש להפסיק לעשן. הוא לא הפסיק, ושבוע אחרי זה הוא התאשפז שוב בטיפול נמרץ".
"דאגתי לו מאוד. נלחצתי. טסתי לבית חולים. אני שונא בתי חולים, לא יכול להתקרב לשם, ברגע שאני נכנס אני מתחיל להרגיש לא טוב. ראיתי אותו במצב מאוד רע, הוא היה מחוסר הכרה, זה היה מאוד לא נעים ומלחיץ. אבל אבא הוא נמר, הוא איש חזק, הוא מחזיק מעמד, כמו שהוא שר על עצמו. לכן זה לא מקרי שהוא יצא מזה. אחרי שהוא חטף כמו שצריך, זה עזר לו להבין שהוא חייב להפסיק לעשן. מאז הוא לא נוגע בסיגריות, לא נוגע בכלום. הוא מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו. ואגב, הדאגה העצומה שהיתה כלפיו במדינה חיממה לאבא וגם לי את הלב".
לו היתה מתקיימת תחרות יופי בקרב ה"בנים של" כוכבי להקת "כוורת", אז ברור שאוריה קלפטר היה קוטף את תואר ה"בן של" הכי חתיכוס. בהפרש קל אחריו מקס אולארצ'יק, השחקן, הדוגמן, המוזיקאי והבן של אלון.
אבל אוריה הוא לא רק חתיך, הוא גם מוכשר. תכירו את אחד התקליטנים ומפיקי המסיבות החמים ביותר כיום בתל אביב. הוא מוערך, מגניב ופעיל בחיי הלילה כבר קרוב לעשר שנים. הרבה אנשי מסיבות חלקו שבחים עליו באוזנינו והיללו את טעמו המוזיקלי, הכישרון והקסם האישי שלו, שהפכו אותו לכוח בולט בסצנה. בחודש שעבר בחר מגזין "טיים אאוט תל אביב" את עשר המסיבות הטובות של השנה החולפת, ואת שלושת המקומות הראשונים כבשו מסיבות שהפיק קלפטר.
גם בסצנה העולמית אוריה מעורר עניין, ולכן הצליח לגייס תקליטנים גדולים מחו"ל להופיע בארץ במסיבות שלו. שניים מהם - דניאל מלוסו ממקסיקו וקוסמו ויטלי מצרפת-יתקלטו הערב (ו') לצדו באירוע מיוחד שהפיק - מסיבת יומולדת שלו עצמו, שתתקיים בבר "בוטלג" בתל אביב ותהיה פתוחה לקהל הרחב.
הוריו של אוריה, יצחק קלפטר ודורית פלד, היו בני זוג אך לא נישאו. הקשר שלהם לווה בעימות שפורסם בתקשורת ואף הגיע לבית המשפט. בשנת 1993 קלפטר האב הורשע בבית משפט על כך שתקף את פלד בדצמבר 1989. בהכרעת הדין נכתב כי הוא הלם באגרופיו בפניה, חבט בה תוך שהוא בועט בראשה וגרם לה לשבר באחת הצלעות בגופה.
קלפטר טען בבית משפט כי למרות שהתגרש בשביל פלד והביא עמה את אוריה לעולם, היא לא שמרה לו אמונים כפי שהבטיחה. "היא מונעת ממני לראות את בני. באופן קבוע היא מנתקת לי את הטלפון ולא משתפת אותי בחינוך של בני, אותו אני אוהב מאוד" אמר קלפטר ל"מעריב" בדצמבר 1989, זמן קצת לאחר התקיפה.
"נו, בסדר, אז ההורים שלי רבו קצת עליי" אומר היום אוריה. "קורה, שטויות, מה שהיה היה, בעיתונים ניפחו את כל הסיפור. אני לא רוצה להתייחס לזה. לא מעניין אותי בכלל מה שהיה לפני 20 שנה. כבר שכחנו מזה מזמן. זה היה בילדות הממש מוקדמת שלי. מה שהיה או לא היה ביניהם - אני תמיד קיבלתי את היחס הטוב ביותר ויש לי הורים מדהימים שאני נורא נורא אוהב".
איך היחסים בין ההורים שלך מאז?
"במהלך השנים הם השלימו. היום היחסים ביניהם מעולים, הם חברים, מדברים בטלפון, הכל רגוע ואנחנו אפילו אוכלים ביחד ארוחות משפחתיות".
אוריה קלפטר גדל בבית אמו ויחסיו עם אביו ידעו עליות ומורדות. כיום, לדבריו, הם בקשר טוב. "בילדותי נפגשתי עם אבא פעמיים בשבוע", הוא מספר, "אבא לא היה בא הרבה לימי הורים בבית ספר וכאלה דברים, היו תקופות - און אנד אוף. כשהייתי ילד פעם רבתי איתו, לא זוכר למה, התעצבנתי עליו, הענשתי אותו, והיתה בינינו תקופת נתק של שנתיים. לא ראיתי אותו בכלל בזמן הזה. אחר כך חידשנו את הקשר, טלפונית, ונפגשנו קצת".
איך נראו הפגישות שלכם?
"כשהייתי ילד הסתובבתי עם אבא ברחבי תל אביב על האופנוע שלו, הלכתי הרבה להופעות שלו, למשל ב'לוגוס' בימי שישי. יצאתי איתו בלילה לברים, כן, כבר בתור ילד ידעתי מה זה פאב. ישבתי אצלו בבית בזמן שהוא התאמן בגיטרה. ישבתי וראיתי אותו מנגן שעות, וזה היה לי נחמד. אחר כך גם שמענו קצת מוזיקה ביחד, כמו הנדריקס והצלליות. לאורך השנים היינו מדברים קצת, אהלן, מה קורה, איך היה לך? איך היה לך? מה נשמע? שלום שלום".
שיחות נפש עמוקות.
"אף פעם בחיי לא היו לי שיחות נפש עם אבא. אני ואבא שלי לא נפתחים אחד בפני השני על הרגעים הקשים שאנחנו עוברים. לא דיברתי איתו פעם אחת בזמן משבר ומעולם גם לא התייעצתי איתו. עם אמא, אגב, דיברתי פעם אחת בלבד בחיים בזמן שהייתי במשבר, אחרי שהחברה הראשונה שלי עזבה אותי. אבל לא היו חסרות לי שיחות נפש עם אבא, כי מילדות הייתי אבא של עצמי. כל החוויות הקשות שעברתי חישלו אותי. זה שהייתי בן להורים פרודים והנוכחות המעטה של אבא ואמא בחיי הפכה אותי לאדם מאוד עצמאי. ההורים שלי היו עסוקים בקריירה שלהם, ולכן הייתי האבא וגם האמא של עצמי, וגם של ההורים שלי. מאז שאני זוכר את עצמי אני שוטף כלים, מבשל, מתקלח לבד, הולך לישון לבד, קם לבד ועושה הכל לבד. הייתי המטפל של עצמי, היועץ של עצמי וגידלתי את עצמי לבד".
ובכל זאת, המצבים הרפואיים הקשים של אביו חיברו ביניהם. בשנת 2000, כשאוריה קלפטר היה בן 15, עבר אביו ניתוח מסובך להסרת גידול מראשו בבית חולים בעיר האנובר שבגרמניה. "כשאבא עבר ניתוח בראש דאגתי, זה היה מאוד מלחיץ, אבל הייתי די קול בסך הכל, היו לי מחשבות אופטימיות", הוא מעיד. "החזקתי את עצמי כי אני בן אדם שלא קורס. שבוע אחרי שהוא עבר את זה נסעתי לגרמניה, ואבא אפילו בא לאסוף אותי משדה התעופה. בילינו שבועיים בגרמניה, אכלנו כל יום ארוחת צהריים, הסתובבנו, והוא אפילו קנה לי שם גלגיליות".
ואחרי הגלגיליות, בגיל 18 יצחק קלפטר עזר לבנו לקנות את האופנוע הראשון שלו. "אבא העביר לי את האהבה והחיידק לאופנועים", מספר הבן. "כשהייתי ילד הלכנו פעם ללונה פארק. לאבא שלי היה חבר אופנוען שהיה רוכב על איזה קיר בלונה פארק, וממש נהניתי. אופנוע זה לגמרי רוקנ'רול. אבא שלי ממש מגניב בקטע הזה. חינכתי את ההורים שלי לתת לי חופש לעשות מה שבא לי. מאז היו לי הרבה אופנועים, וגם רכבתי בשטח, באקסטרים. פעם עשיתי טיול מטורף בארץ על אופנועים עם חבר במשך יומיים, שבפוקס שרדנו אותם. במהלכם טבעתי עם האופנוע בנחל אלכסנדר. הזמנו גרר והאופנוע לא הניע יותר".
מלבד אהבה משותפת לאופנועים חולקים יצחק ואוריה עוד כמה קווי דמיון. כמו אביו, גם אוריה מחמיר בביקורת העצמית שלו לגבי עשייתו המוזיקלית. כמו אביו, גם בו יש משהו מופנם, ולכן זה לא מפתיע שעד כה נמנע מלהתראיין וברח מחשיפה. קלפטר מודה שקיים דיסוננס מסוים בין המופנמות של אביו ושלו לבין הופעותיהם על במה - כגיטריסט וזמר במקרה של אבא, וכתקליטן במקרה שלו
.
במה אבא ואתה שונים?
"בהרבה דברים. אחד מהם הוא הרצון לחדש. אני מתעניין בחידושים, בללכת קדימה, מבחינת ממציאנות במוזיקה. אני לא יודע איך זה היה כשאבא היה צעיר, אבל כיום אבא שלי כבר לא בעד חידושים וללכת קדימה. יש אמנים בגיל שלו שעדיין מקשיבים למה שקורה היום, אבל אבא פחות".
במה אבא נותן לך השראה?
"אני מקבל מאבא השראה רוחנית, מהנחישות, ההשקעה וההתמדה שלו, מזה שהוא ישב המון המון שעות, ניגן והגיע לפסגה. אבל אני ממש לא מקבל ממנו השראה בקטע של התנהלות בקריירה ובכל שאר הדברים בשום צורה".
לא פשוט להיות קלפטר. הוא אחת הדמויות האגדתיות במוזיקה הישראלית ונחשב לגיבור הגיטרה הראשון כאן. הוא חתום כיוצר על קלאסיקות גדולות כמו "צליל מכוון", " שיר אהבה בדואי", " בואי נישאר", " יושב על הגדר", " האהבה שלי היא לא האהבה שלו", " מחזיק מעמד", " בלדה לנאיבית", " אני אוהב" (" הכבש ה-16"), " דמיון חופשי", " יו יה", " היא כל כך יפה", " שביר" ועוד. הוא היה חבר בלהקות המיתולוגיות הצרצ'ילים (שנקראה על שמו), אחרית הימים, כוורת וצליל מכוון, והוציא אלבומים משותפים עם אריק איינשטיין. למרות כל זאת, יצחק קלפטר חש החמצה בחייו.
"אבא חי בהרגשה שהוא עשה טעות שהוא לא הוציא מספיק חומרים מוזיקליים לבד. זו הראייה שלו", מספר אוריה. "אני לא שותף לתחושת ההחמצה שלו. אני חושב שזה לא משנה אם הוא עשה את הדברים המוערכים שלו בקבוצה או לבד. נראה לי שהוא מעריך את עצמו הרבה פחות ממה שמעריכים אותו. בשיחות שהיו לנו הרגשתי בביקורת העצמית שלו. אבא מרגיש שהקריירה שלו לא פרחה מספיק ושהוא לא הגיע מספיק גבוה. יכולתי יותר, הוא אמר לי, יכולתי עוד. ואני בתגובה אמרתי לו 'אבא, עזוב אותך, אתה חי בסרט. לגמרי. אתה הכי שפיץ בארץ'".
בשבוע שעבר פורסם כי להקת כוורת תתאחד ביוני השנה במסגרת פסטיבל ישראל, לרגל 40 שנה לאלבום הבכורה "סיפורי פוגי". "איחוד של כוורת בטוח יהיה נחמד", אומר אוריה, "הם אחלה חבר'ה, נורא מצחיקים. אני זוכר שלפני שנים נסעתי עם אבא לסיבוב הופעות של כוורת בארה"ב. היינו בשיקגו, בלאס וגאס ובלוס אנג'לס. זה היה מאוד מפנק, נסענו בלימוזינות והיינו במלונות הכי טובים. כשהגענו לווגאס, אני ואבא שלי ישר קפצנו על הרולטה והבלק ג'ק, ושאר חברי כוורת צחקו עלינו שאנחנו גנגסטרים. היה נחמד לשחק בלק ג'ק עם אבא בווגאס, עד שהזמנתי בירה ובאו מאבטחים להעיף אותי כי עוד לא מלאו לי 21".
כוורת גם התאחדה בסודיות בחתונה של טסה, בתו של אלון אולארצ'יק, בחתונה של אדם, בנו של דני סנדרסון, ובחתונה של דניאל, בתו של גידי גוב. האם אוריה הוא הבא בתור? "בהחלט יכול להיות שכוורת יתאחדו גם בחתונה שלי", הוא אומר.
אולי תקימו להקת המשך עם ה"בנים של" חברי כוורת?
"לך תדע מה יהיה. אני לא פוסל את הרעיון. נפגשתי לאורך השנים עם הילדים האחרים של חברי כוורת. אני מיודד בעיקר עם מקס, הבן של אלון, הוא מוזיקאי מאוד מוכשר. יצא לי לעבוד עם הבן של גידי גוב בבר 'שסק' במשך תקופה. זה משעשע שיצא שעבדנו ביחד על הבר והרצנו צחוקים על ההורים".
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם "חיסכון ראוי לכל שבח. במיוחד אם הוריך עשו זאת למענך". קלפטר , המכונה "צ'רצ'יל", ראוי לשבחים מוזיקליים אדירים, אבל לא בטוח שגם לשבחים כלכליים. לאורך השנים פורסם שוב ושוב בתקשורת על קשייו הכספיים. הוא גם שר על כך בלהיט "מחזיק מעמד": " אין לו כסף ואין לו זהב/ וגם אין לו גב רחב".
"אבא הגיע למצבים כלכליים לא פשוטים, וזה דבר לא נעים", אומר אוריה. "אם אבא היה חי באנגליה הוא היה מקבל תואר סר. סר קלפטר. ובטח כבר היו לו יאכטות. פה בישראל זה לא קורה. בארץ העידוד לתרבות הוא קטן. באירופה אמנים מקבלים מלגות, מקומות לעבוד בהם, פה זה חסר. אין תקציבים לתרבות, זה עצוב. שמעתי המון סיפורים מאנשים על המקום של המוזיקה של אבא בחייהם. אמרו לי 'הצעתי לאשתי נישואים עם שיר של אבא שלך', או 'פעם ראשונה שהייתי עם בחורה זה היה עם שיר של אבא שלך'. לרוב האנשים במדינה יש זיכרון פרטי שקשור לשיר של אבא שלי. רק על זה מגיעה לו פנסיה שמנמנה מהמדינה, אבל זה לא קורה. כמעט כל האמנים בארץ לדעתי הם עניים ולא סוגרים את החודש".
ואגב כסף, לאוריה יש תחביב יקר - כלי נגינה וסאונד וינטג'. חדרו בדירה השכורה, המשמש גם כאולפן ביתי, מוצף באוסף של קלידים, מכונות תופים ומגברים מהסיקסטיז, הסבנטיז והאייטיז. השבוע, למשל, הוא רכש אורגן איטלקי משנת 1969. "כל זמן פנוי שיש לי אני מנצל כדי ללמוד את הכלים האלה ולחקור את הסאונד", הוא אומר. "נכון שיש היום המון טכנולוגיה וחידושים, אבל שום דבר לא נשמע כמו קלידים אנלוגיים משנות השבעים, וזה מה שממש עושה לי את זה".
למרות אהבתו של אוריה לכלי מוזיקה מהעשורים שבהם נולד הרוק בארץ, באופן מפתיע אין לו שום חפץ מהעבר שקשור באחד מחלוצי הרוק הישראלי - אביו. אין אף תמונה של אבא על הקירות. אין גיטרה של אבא בין כלי הנגינה. ומוזר במיוחד שאין אף אלבום של אבא בערמת התקליטים, באוסף הדיסקים ואפילו לא בין קובצי המוזיקה הדיגיטליים הרבים בלפטופ ובאייפון שלו. אין זכר ליצירות של אבא קלפטר. אבל רגע, הנה מונח על השולחן במרפסת ספר של סנדרסון. אה, בעצם זה לא ספר של החבר מכוורת, דני סנדרסון, אלא של הסופר ברנדון סנדרסון.
מוזר שאין לך אף אלבום של אבא בשום פורמט.
"תשמע, אבא לא שומע את המוזיקה שלי, אז גם אני לא שומע את שלו", אומר אוריה בחיוך, "אין לי בדירה פריטים של אבא, אבל הכל בלב ובראש שלי. בבית של אמא יש את האלבומים שלו. אני שומע שירים של אבא בעיקר כשאחרים מנגנים אותם, אבל מתרגש תמיד לשמוע אותם. להיפגש עם השירים של אבא זה כמו לראות מישהו שאתה מכיר ואוהב. תמיד כשאני מגיע למסעדה של חבר שלי מתנגן במקרה איזה שיר של קלפטר, וצוחקים שם ואומרים שהמחשב מזהה אותי כשאני נכנס".
בנוסף להיותו תקליטן מוערך ועסוק בברים ובמועדונים (בהם 'בוטלג', 'מיכהטרוניקס'' ו'רדיו EPGB'), אוריה גם מנהל את הבר 'שסק' בתל אביב ומייעץ מוזיקלית למסעדות וברים. "המסיבות והמוזיקה הצילו לי את החיים" אומר אוריה. "כשאני עולה על העמדה אני שוכח מכל הצרות והלחץ הקיומי במשפחה, בזוגיות ובעבודה. אני רואה בעצמי לוחם חופש שמציע אי של שפיות בתוך כל הרעש הזה שיש כאן. נלחם לייצר את החופש, התרבות והמפלט לצעירים. לחברה שלי קוראים 'ניוז' כלומר חדשות, והיא עושה מסיבות שאליהן אנשים יכולים לברוח מכל הזבל בחדשות, מהצרות ומהקושי במדינה. במבצע עמוד ענן, למשל, תקלטתי ב'מיכהטרוניקס' ממש בזמן האזעקות, ללא הפסקה. לא התייחסנו לאזעקות, הריקודים והבילויים נמשכו כרגיל".
לעולם המסיבות נכנס אוריה בשנת 2004, תחילה במסיבות טבע של טראנס. "באותה תקופה היינו המון שעות במדבר" הוא נזכר, "תמיד היו לנו פנצ'רים והיינו טובעים בחולות ומחלצים את עצמנו. בדרך כלל יצא שהייתי בשטח 50 שעות ללא שינה, אחרי מסיבה של 12 שעות! עבודת פרך ומלא אלכוהול בשמש. טירוף. סיפוק. זה היה אתגרי לחלוטין". לאחר כמה שנים השתעמם מסצנת הטראנס בטבע ועבר למסיבות טכנו, האוס ודיסקו בתל אביב סיטי. את חברת "ניוז" הקים עם שותפו אופיר טוקר, ועם הזמן נוצר הייפ סביב מסיבותיו בקרב הבליינים.
קלפטר מייבא תקליטנים בינלאומיים שווים למסיבות בארץ הקודש, אולם בשל המצב הפוליטי והביטחוני לעתים ספג ביטולים שגרמו לו להפסדים כספיים ולמורת רוח. בספטמבר האחרון, למשל, הדי.ג'יי ואמן האלקטרוניקה האמריקאי הגדול ניקולס ז'אר ביטל את הופעתו, שתוכננה להתקיים במועדון "הבלוק" במסיבת ראש השנה, בהפקת קלפטר. ז'אר בן ה-22 מסר להפקה שהוריו לא מאשרים לו להגיע להופעה בישראל מחשש ביטחוני. אכן, מאחורי כל די.ג'יי מחוספס עומדת אמא דואגת עם בקבוק ביד, והדי.ג'יי יכול להפוך את הבקבוק לבאנג.
אבא פעם שמע את המוזיקה שאתה מנגן ויוצר?
"אבא לא היה במסיבה שלי אף פעם. הוא לא בגיל למסיבות ריקודים מהסגנון הזה. במסיבות שלנו יש ווליום גבוה. השמעתי לו קצת חומרים שיצרתי, אבל זה לא מספיק מוזיקלי בשבילו. בכלל, הוא לא מת על מוזיקה אלקטרונית. אבל הוא יודע שזה מאוד חשוב לי, ואין לו התנגדות לעשייה המוזיקלית שלי. כשהייתי ילד אבא רצה שאני אהיה שחקן קולנוע. היום מאוד חשוב לו שאני אהיה מבסוט, לא משנה מה אני אעשה".
ניגנת שירים של אבא בסשנים שלך?
"לא. אבל אני מאוד רוצה שאבא ינגן לי גיטרה באלבום שאני כרגע עובד עליו וייצא בשנתיים הקרובות, או שבאחת ההפקות נעשה איזה ג'אם סשן משותף".
שולה חן, בלהיט "אוריה החיתי" שרה "עורה, עורה אוריה/ הלילה לא תבוא בת שבע", אבל אם בן זוגה של בת שבע לא היה אוריה החיתי אלא אוריה החתיך, אז בת שבע היתה באה גם באה. נשים לא עומדות בפניו, והוא שובר לבבות קטן.
"כן, אני מודע למראה שלי, יצא לי טוב, אפשר להגיד", הוא אומר במבוכה, "קרה לי לא פעם ולא פעמיים בתקלוטים שלי שבחורות באו אליי והציעו את עצמן, אתה יודע, קח אותי. ממש ככה. הן שאלו אותי: מתי אתה מסיים? אתה מנגן יפה, אבל תסיים כבר ובוא איתי. היו הרבה הזמנות מבחורות. ברוב המקרים לא הלכתי איתן. כל החברות שלי, כולל החברה הנוכחית, קינאו קצת או דאגו בגלל שבחורות אחרות רצו בי כשתקלטתי".
להיות בן של יצחק קלפטר האגדי ולעסוק במוזיקה מוביל לציפיות גדולות מאוד ממך. זה מלחיץ?
"זה קצת מלחיץ. אבא באמת העמיד לי רף גבוה בקשר לעשייה מוזיקלית ולנחישות. הוא הגיטריסט הטוב ביותר בארץ ואחד מגדולי המוזיקאים בישראל. אבל אני מאמין שאני אשיג אותו בסוף. תרשום את זה, אני אשיג אותו."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם