עיתונאים יקרים: הטאלנטים של ערוץ 1 משחקים אותה צנועים
ההבדל בין כתבי ערוץ 1 לפוליטיקאים הוא בתנאים בלבד. וגם:"נאשוויל" צפויה ומייאשת, אך הצפייה בה נסבלת
ומדוע כל הפרישות הזו? משום ש"העיתונאים שלנו לא מתמודדים בבחירות. הם בוחרים להיות עיתונאים." מהתשדיר עולה מסר מבלבל. במה נבדלים אנשי הערוץ מהפוליטיקאים? התנאים. הם עובדים בלי נהג (אבל עם עלות שכר ממוצעת של 23,423 שקל במהלך ,2011 כפי שפורסם שלשום). הם כורעים תחת העומס בלי מזכירת לשכה (אבל עם פרשנים בכירים המשתכרים עד 52 אלף שקל מכספי ציבור). ימיהם עוברים בלי יועץ תקשורת (אבל עם משרות הפקה בעלות גבוהה וחריגות שכר, הישר מקופת המדינה).
כל הסגפנות הזו, לפי אותו תשדיר, נובעת מכך שאינם מתמודדים בבחירות. למעשה הם פשוט לא זקוקים לזה בשביל לקבל תנאים.
בגרסה הזו, המשודרת לצד גרסאות אחרות, מככבת המגישה גאולה אבן. בת זוגו החדשה של שר החינוך גדעון סער אמנם לא מתמודדת בבחירות, אבל מככבת בקמפיין הזוגיות המתוקשרת שלו. לפתע, דקה לפני הבחירות, נחשפו חייו האישיים והרומנטיים של השר לכל דורש והציפו את מדורי הרכילות. השר מבלה, השר רוקד, השר שר שיר שמח. אולי בלי שכיוונה לכך, הצטרפה גם המגישה למערכת הבחירות.
שידורי הבחירות, ערוץ 1
לא לחינם חברת התקליטים שמייצגת את הזמרת ומכונת המזומנים טיילור סוויפט היא גם החברה
שתוציא את פס הקול של הדרמה המוסיקלית החדשה "נאשוויל." הישר מהמגרש הביתי של הזמרת הנבובה, מגיע הקאנטרי למרכז הסדרה.
אם הבלוז הדרומי הוא הנוזל הסמיך הקולח מהפצע, הרי שהקאנטרי הלבנבן הוא הסכין הפוצעת. ארה"ב, או חלקים גדולים ממנה, צורכת באדיקות את הז'אנר הזחוח והריקני הזה. למרבה הפלא, "נאשוויל" לא גרועה כמו העטיפה המוסיקלית שלה.
במרכזה עומדות שתי זמרות קאנטרי. ריינה ג'יימס היא זמרת ותיקה. שנותיה היפות מאחוריה, ואת מסע ההופעות החדש שלה היא אינה מצליחה להרים לפסגות. ג'ולייט בארנס היא הדבר הבא. נערת בלונד-קאנטרי זרחנית, ומחוץ לבמה יצור חלקלק ותאוותני. בארנס כובשת את המצעדים להיט אחר להיט.
באין ברירה אחרת, דורשת חברת התקליטים מג'יימס המבוגרת לשתף פעולה עם הצעירה ממנה ולחמם את הופעותיה. ג'יימס, בנימוק אמנותי כלשהו, מצקצקת ונפגעת. נוסף על כך, בעלה פושט הרגל שמתמודד על ראשות העיר, ואביה, איש עסקים מהחזקים במדינה, מוסיפים לה צרות מבית. הישועה של ג'יימס תגיע כנראה מכיוונה של סקרלט אוקונר, יוצרת צעירה ואנונימית.
גורל הדמויות של "נאשוויל" צפוי כגורלם של עגלים מפוטמים. זה של הסדרה אמנם אופטימי יותר, אך עדיין צפוי. גם איפיון הדמויות והפרצופים - כולם מאותו מודל אמריקאי נקי ומפונפן - שגורים ומייאשים ממש. אך "נאשוויל" לא גרועה כסך כל חלקיה. היא זורמת וקצבית, והחלק המוסיקלי, גם אם נע בגבולות ז'אנר נחות, מעניק חמצן לסצנות קצרות נשימה. בשורה התחתונה, "נאשוויל" לא מחויבת המציאות, אבל גם הצפייה בה לא מכאיבה במיוחד.
"נאשוויל", HOT 3
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם