טראנס אטלנטי: איך הגיעו אינפקטד מאשרום לעבוד עם מיומנה?
ככל שאינפקטד מאשרום גדולים יותר בעולם, כך הם מקפידים על שימוש במוטיבים ישראליים. כעת הדברים מגיעים לכדי הופעה עם להקת מיומנה באירוע תרבות של עיריית ירושלים. פטרייה נעימה
כל זה היסטוריה רחוקה, ובעוד כמה ימים יעלו חברי להקת הפטרייה הנגועה, זו שנה שנייה ברציפות, לתת לירושלמים את מה שהם יודעים. הפעם בליווי טוויסט: עשרה מחברי מיומנה יעלו לבמה לשלושה קטעים משותפים, במה שאמורה להיות חגיגה של קצב ואלקטרוניקה. החבורה העליזה כבר ביצעה שניים מהקטעים המשותפים בעבר, ואילו הקטע הנוסף, שאף יפתח את המופע, הוא יצירה של עשר דקות מתוך האלבום האחרון של אינפקטד, "Army of Mushrooms", שיצא במאי. בקיצור, קרנבל.
אז האם אפילו עיריית ירושלים, שיזמה ואפשרה את המופע המשותף של אינפקטד ומיומנה, הפנימה שצמד האלקטרונאים עמית דובדבני (דובדב) וארז אייזן (אייזן) הוא כנראה הרכב המוזיקה הישראלי הכי מצליח בעולם? "בשנה שעברה הופענו שם בפעם הראשונה וזו היתה אחת החוויות היותר מדהימות שלנו", מספר דובדב רגע אחרי ששם את הילדים בגן ורגע לפני שהוא נכנס לעוד סשן באולפן, "כשפנו אלינו שוב השנה לא היתה בכלל התלבטות, ידענו שאנחנו רוצים לעשות את זה ולהוסיף משהו מיוחד. כך עלה הרעיון של מיומנה".

כבר אירחתם בהופעה את מיומנה ב-2007. איך נוצר החיבור איתם?
"תמיד אהבנו את הקצב של מיומנה, וכשהגיעה ההזדמנות לשתף פעולה על אותה במה, יותר משמחנו לראות את זה קורה. סקרן אותנו לשמוע, וגם לראות, איך מיומנה מתרגמים את התפקידים האלקטרוניים שלנו לסאונד שלהם, ואיך זה משתלב מחדש".
איך התנהלו העבודה והחזרות לקראת הפרויקט? בשלט רחוק? אתם הרי גרים בלוס אנג'לס.
"בזכות ההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות, כל שיתופי הפעולה שלנו מתבצעים דרך האינטרנט - מחליפים קבצים, מקליטים שירה ותפקידים ושולחים זה לזה לאישור. בנוסף לכך אנחנו תמיד מגיעים לארץ כמה ימים לפני כל מופע שת"פ על מנת להשתתף בחזרות הנחוצות, כדי שזה לא יהיה אסון".
עם כל הבלגן שיש בארץ בימים אלה, זה עושה לכם משהו להופיע באירוע כזה ענק דווקא בירושלים?
"כל הופעה בישראל חשובה ומרגשת אותנו, על אחת כמה וכמה בעיר כמו ירושלים ובמקום פתוח כמו גן סאקר. אני חייב לומר שהאנשים בעיריית ירושלים לוקחים באופן מאוד רציני את עניין התרבות בעיר. בשנה שעברה האנרגיות שם היו בגובה מקסימלי, העפנו את הקהל לאוויר, ואנחנו ממש מחכים להגיע לשם שוב".
סביר להניח שגם שני חברי הילדות מהקריות, שהקימו את ההרכב אי שם ב-1996, לא שיערו שיהפכו תוך קצת פחות מעשור מהרכב טראנס פסיכדלי שמנגן במסיבות מחתרתיות ביערות לאחד ההרכבים האלקטרוניים העסוקים והפופולריים בעולם. הרזומה שלהם מונה קטלוג של שמונה אלבומים ואינספור מיני-אלבומים, שיתופי פעולה עם מוזיקאים כמו ג'ונתן דיוויס (סולן להקת קורן) ופרי פארל, דירוג במקום השישי בין הרכבי האלקטרוניקה והתקליטנים בעולם במסגרת המצעד השנתי של די.ג'יי מגזין וכיבוש במות הפסטיבלים הגדולים בעולם, בהם Burning Man ,Stereosonic ,Tommorowland, וקואצ'לה.
באמצע העשור הקודם דובדבני ואייזן עברו להתגורר בלוס אנג'לס, ונראה שהמהלך הזה חולל שינוי של ממש בהרכב, אם בזכות ההתמקמות בבירת הבידור הגלובלית שממנה זולגים הדברים לשאר העולם, אם בזכות צירוף הגיטריסטים טום קאנינגהם וארז נץ והמתופף רוג'ריו ג'ארדים ואם בזכות מתיחת גבולות הז'אנר שבו פעלו והמעבר מסצנת הרכבי הטראנס לסצנה נישתית פחות.
"לפני כמה שנים החלטנו להוסיף להופעה גיטריסט, ואז מתופף, ואז עוד גיטריסט, וראינו איך בכל פעם השינוי מביא עוד קהל ועוד התעניינות", משחזר דובדב את השינוי התפיסתי שחל אצלם. "זה גם שם אותנו במקום ייחודי יותר. אנחנו לא עוד איזה איש שעומד מאחורי מיקסר די.ג'יי. העובדה שאנחנו להקה שמשלבת בין טראנס, רוק, אלקטרו ודאבסטפ גרמה לנו להגיע למקומות שאליהם הטראנס הרגיל לא יכול להגיע".
הרכבי טראנס ישראלים רבים שהצליחו במשך שנים פשוט התאדו בשנים האחרונות. מדברים על זה ששוק הטראנס התרסק.
"התרסק? אם כבר התחזק. העניין הוא שמישראל זה נראה כאילו אין שוק, והאבסורד הוא שדווקא בישראל יש סצנת פסטיבלים שחבל על הזמן. סיבוב קצר בכמה בירות ברחבי העולם יאפשר לך לראות בבירור שהטראנס הפך לאורך השנים לז'אנר מסחרי, שחי בשלום לצד שאר הסצנות".
פרצתם את גבולות הז'אנר, והיום אפשר לומר שיותר משאתם הרכב טראנס, אתם הרכב אלקטרוני.
"נכון, אנחנו סוג של מוטציה מוזיקלית, ויש בזה יתרון ברור. יש סגנונות מוזיקליים ויש אינפקטד סטייל - לא אנחנו טבענו את המושג הזה, הקהל שם בחוץ יצר את זה".
אתה יכול לנסות להסביר איך אתם ממשיכים להיות רלוונטיים?
"לפני כמה שנים הפכנו אולי ללא רלוונטיים עבור מעריצי ההארדקור טראנס, בעיקר בגלל הפתיחות והחדשנות שרצינו להביא עם כל אלבום. כשהוספנו את הגיטרה להופעות, התגובה של הקהל היתה שונה לחלוטין, ולא בטוח שהם אהבו את זה. אבל אחרי תקופת מסוימת הם הבינו מה אנחנו רוצים".
מה השתנה בטראנס בשנים האחרונות מבחינה מוזיקלית?
"כמו תמיד, מה שמשתנה זה סגנון הכתיבה וההפקה. סגנון הפול און ששלט ברחבות בעולם נחלש והפרוגרסיב טראנס התחזק והפך לז'אנר שולט, ואז גם זה התחיל למצות את עצמו ונוצר פיוז'ן של פסיי-פרוגרסיב. חוץ מזה יש שפע של מפיקים והרכבים שמביאים דברים חדשים, ואי אפשר להתעלם מהשפעות של ז'אנרים אחרים שמעובדים לתוך הפקות טראנס".
אף על פי שאתם הרכב בינלאומי, בכל האלבומים שלכם יש רפרנסים ישראליים מאוד, ברמה המוזיקלית ואפילו בבחירת השמות.
"כמו שכבר אמרנו, לישראל יש מקום חשוב בעבר, בהווה ובעתיד שלנו. אנחנו משתדלים לספק את הרפרנסים שאת מדברת עליהם כדי לשמור על הקשר הזה. אם על ידי שיתופי פעולה עם אמנים ישראלים, שמות ישראליים לחלק מהשירים וכמובן שלל הופעות בכל רחבי הארץ לחתך גילים רחב ככל האפשר, כדי שכולם יכירו וייהנו איתנו".
באלבום החדש עשיתם רמיקס לשיר של פו פייטרז, "The Pretender". איך הגעתם לזה?
"זה התחיל כשעשוע ספונטני שנולד בהופעות ופשוט הפך לאחד מהקטעים שמפרקים כל רחבה שאנחנו מופיעים בה. פו פייטרז היא בין הלהקות האהובות עלינו בעולם, ורצינו לקחת את השיר למקום משלנו. היופי הוא שבסוף הצלחנו להשיג אישור של זכויות יוצרים ולהכניס אותו לאלבום".
יש הופעה טובה או אמן חדש ששמעתם בזמן האחרון שהעיפו לכם את המוח?
"אנחנו שומעים המון מוזיקה בסגנונות שונים, ורואים לא מעט הופעות בפסטיבלים ובמקומות שאנחנו מוזמנים להופיע בהם, וגם סתם ככה בשביל הפנאן כדי לספוג ולגלות דברים מעניינים. סקרילקס - מה שהוא עושה באולפן ומחוץ לו על הבמה זה סוג של טרור. סטיב איוקי, שהוא גם דמות משמעותית בלייבל האמריקאי שלנו Dim Mak, גם משעשע אותנו בהופעות שלו (חפשו ביוטיוב ותבינו). ויש מפיק נוסף שאנחנו מאוד אוהבים בשם Zedd, שנתפס כרגע ככוכב ועובד על הפקות חדשות עם ליידי גאגא. יש עוד הרבה כמוהם, רק צריך זמן פנוי להתעדכן כל הזמן".
