שתיקת הפלייליסט: המחאה נגד גלגלצ, תמונת מצב
ינאי רטפן, מנהל סוכנות זמרים, לא מבין איך תחנת רדיו שחיה על חשבון משלם המסים מרשה לעצמה להתעלם מזרם מוזיקלי שלם ומדוע ילדים בני 19 מחליטים עבור מדינה שלמה מה ראוי ומה לא. האם מאהל המחאה שהוא עומד להקים מחוץ לבניין גלגלצ ישנה את כללי המשחק?
המאהל המדובר צפוי להיות מאויש, יום וליל, באמנים שסבורים שמגיע להם להישמע בפלייליסט בגלגלצ (לדוגמה, דודו אהרון); במנהליהם (לדוגמה, הסוכן ינאי רטפן); ואולי גם בכמה עוברי אורח (לדוגמה, אוהדי דודו אהרון) שינסו להידחק מאחורי אליליהם שעה שיתראיינו משם לטלוויזיה. נכון לעכשיו הכוחות אמנם מדולדלים למדי - האמנים שהתגייסו באופן רשמי בנוסף לאהרון הם אביהו שבת, עידן יניב, שיר לוי, ליאור פרחי ואולי גם מרגול (כולם, אגב, למעט אהרון, מיוצגים בסוכנות של רטפן) - אולם הצבא שניצב מולם מורכב מג'ובניקים נצנצנים שהמאמץ הגופני הכי קשה שעשו מאז הטירונות היה ההאזנה לדואט של אתי לוי ושריף בישיבת פלייליסט. כך שהכל יכול לקרות. מעבר לזה, רטפן מספר לנו שעשרות אמנים נוספים, "ביניהם שמות גדולים מאוד", הביעו נכונות להצטרף, אם כי בינתיים הוא מסרב לגלות מי הם.
רטפן משתדל להישמע לוחמני במיוחד. בין השאר, כך נראה, כדי להפריך את הטענה המושמעת נגדו, שהמלחמה המתקרבת היא בסך הכל ספין ציני-יחצני, ושמטרתו היא לארגן לאמנים שהוא מייצג עוד כמה אינצ'ים של חשיפה. רטפן שומע ומתעצבן. "אני מדבר על העניין הזה, הכואב, כבר לפחות שנה, ובכלל, זה משהו שיושב אצלי בבטן כבר תקופה ארוכה", הוא אומר. "אבל רק עכשיו, כשגם דודו אהרון בעניין, הרגשתי שזה הטיימינג המדויק. הגיע הזמן שהעם יבין שיש פה בעיה אמיתית, רצינית, כואבת. אמנם זו לא בעיה ברמה ביטחונית או ברמה שיכולה להתחרות במחאה החברתית וכו', אבל כן, יש כאן המון אנשים פגועים, ביניהם אמנים מפורסמים ביותר. והדבר הזה חייב להשתנות. מה שהכי מפריע לי זה שנכון לעכשיו גלגלצ אפילו לא טרחו להרים אלינו טלפון ולהגיד לנו'יודעים מה? אנחנו לא מסכימים איתכם, אבל בואו ניפגש איפשהו כי חשוב לנו לשמוע אתכם'. זה מעיד על הדרך שבה
בתגובה הרשמית שהם נתנו לידיעות שהעברתם לתקשורת הם ציינו, בין השאר, את העובדה שלפני כשנתיים סירב בית המשפט העליון להתערב בשיטת הפלייליסט של התחנה ודחה עתירה שהוגשה נגד התחנה מטעם אמנים שהביעו טענות דומות לשלכם.
"כן, שמעתי את התשובה הלקונית שלהם, המתחכמת. אחד הטיעונים המרכזיים שלהם שם היה שהמחאה נובעת משיקולים מסחריים אינטרסנטיים. כאילו, הלו? ברור שזה נובע משיקולים מסחריים. האמנים צריכים להתפרנס. אף פעם לא טענו שאנחנו איזו עמותה ללא מטרות רווח או משהו כזה. גם את הדיבור שלהם על כך שהתחנה שומרת על פופולריות וזוכה לאחוזי האזנה גבוהים מאוד למרות המחאה אני לא ממש מקבל. הרי ברור שהם יזכו לאחוזי האזנה גבוהים, כי הם משדרים בסינדיקציה ארצית ואין אצלם פרסומות. מה הפלא?".
"מה הם כבר יכולים לעשות? לא להשמיע אותנו?", אומר רטפן. "נו יופי, ברוך הבא לחיים שלנו. הם הרי לא משמיעים אותנו גם ככה. אין לנו מה להפסיד. הבעיה כאן היא האופן שבו התחנה הזאת תופסת את עצמה. הם אומרים שם'אנחנו רואים את עצמנו כתחנה שמשמיעה מוזיקה מסוימת', אבל זה לא הגיוני, כי גלגלצ היא תחנה ציבורית שחיה על חשבון משלם המסים ואמורה לשקף את מגוון הקולות והטעמים של הציבור. תחנה כזאת לא יכולה להרשות לעצמה להיות סקטוריאלית".
באילו דרכים גלגלצ אוכפת את המדיניות שאתה מתאר?
"למשל, באספקטים שלפיהם הם בוחנים שירים בוועדת הפלייליסט. לא מזמן הם אמרו לי משהו כמו 'אנחנו לא משמיעים את האמן שלך כי הוא היה בריאליטי'. ממש ככה. אתה מבין על מה אני מדבר פה?".
אני מניח שאתה מדבר על אביהו שבת, שהשתתף ב"רוקדים עם כוכבים".
"בסדר, תניח. עכשיו, שתבין, מבחינתם יש תוכניות ריאליטי שמקדמות את האמן והוא נהיה מאגניב ואפשר להתחיל להשמיע אותו, ולעומתן יש תוכניות ריאליטי שמחלישות את האמן, ומאותו רגע והלאה הם לא מסכימים להשמיע אותו יותר. יש שם מדיניות שלמה סביב הדבר הזה. וזה עוד מקרה נדיר יחסית, שבו הסבירו לי למה שיר איקס של אמן וואי לא עבר פלייליסט. רוב הזמן הם סתם מורחים אותנו. יש להם מעין תשובה קבועה כזאת שמוציאה אותי מדעתי: 'לשיר לא היה רוב'. מה אפשר לעשות מול זה? הם, בעצם, אומרים לך בזה 'יאללה, בחייאת, סע מפה'. אני כבר אפילו לא מבקש מהם השמעה. רק התייחסות. שייתנו ביקורת בונה. שיקיימו דיאלוג. יש משהו מאוד לא נכון בגישה האליטיסטית הזאת שאומרת 'ישחקו הנערים לפניי, ואני, במחי אצבע, אקבע אם מה שהם עושים ראוי או לא'. זו חוצפה שלא תתואר. האנשים שיושבים בישיבות הפלייליסט נועדו לשרת את קהל המאזינים שלהם, וגם את היוצרים. הם לא הבוסים של האמנים. האמנים לא אמורים להתחנן אליהם כדי שישמיעו אותם".
איך הגישה הזאת משפיעה על האמנים?
"לדעתי לפחות 90 אחוז מהאמנים בארץ, לא רק הים תיכוניים, שואלים את עצמם, בזמן שהם מקליטים שיר חדש, 'רגע, גלגלצ ישמיעו את זה או לא?'. הם פשוט מתחפשים לחביבי גלגלצ - ומן הסתם זה רע לתרבות הישראלית. רע מאוד. מי יכול לקבוע בשביל אמן מה טוב ומה לא?".
זו זכותה של תחנת רדיו להחזיק בקו מוזיקלי מסוים, לא ככה?
"ברור לי שבכל תחנת רדיו צריך להיות תהליך של סינון חומרים, אבל השאלה האמיתית היא מה בדיוק הרזומה של האנשים שיושבים שם שמאפשר להם לקבוע פרמטרים אמנותיים לכל המדינה? האם חייל עם טעם מוזיקלי משובח ככל שיהיה יכול להיות אוטוריטה שתחליט מה הנהגים והחיילים בארץ רוצים לשמוע? כל בנאדם סביר יחשוב שזו בדיחה".
אז מה הפתרון? מחשבים שיקבעו את הפלייליסט? מילואמניקים?
"אני רוצה שיישבו שם שופטים שיש להם מספיק רזומה כדי לבוא ולהתווכח איתי ברמה האמנותית אם השיר ראוי או לא. מה שהכי מקומם אותי זה שעכשיו הם גם מנסים להציג את זה כאילו מדובר בקרב בין גלגלצ לזמרים המזרחים. זה שטויות. נורא קל לבוא ולהגדיר את זה ככה, כי המזרחים הם כאילו הבעייתיים, אבל אני, לדוגמה, ממש לא רואה את עצמי כאמרגן מזרחי. אגב, אני בכלל חצי פולני וחצי רוסי. אני מייצג זמרים, נקודה (בין השאר גם את מיכל אמדורסקי). מה שכן, המוזיקה המזרחית היא המיינסטרים הישראלי כיום, אי אפשר להתכחש לזה, אבל גלגלצ כן מתכחשים לזה".
כשרטפן מתבקש לגבות את הדברים בדוגמה ספציפית, הוא מזכיר את "חושב עליה" - להיט הפריצה של מיוצגו עידן יניב, שהצליח להשתחל לפלייליסט של גלגלצ רק אחרי שהפך ללהיט בתחנות הרדיו האזוריות ובקרב חיילים, שהפכו אותו להמנון של מלחמת לבנון השנייה. "שתבין", הוא אומר, "שלושה חודשים אחרי שהוצאתי את השיר הזה, הוצאתי אותו מחדש ושלחתי שוב לגלגלצ. כלומר זה לא שהם שלפו אותו מהבוידעם, הודו בטעות, הכו על חטא והתחילו להשמיע אותו. רק אחרי הריליס השני השיר פתאום עבר פלייליסט. סליחה, מה קרה? מה השתנה? פתאום הוא כן עומד בקריטריונים שלהם? תסכים איתי שזה קצת משונה.
"אותו דבר קרה עם שיר לוי ו'יום אחד תבקשי'. עד שהשיר הזה הגיע לגלגלצ הוא הושמע בטירוף בכל שאר התחנות. רק אחרי שמונה חודשים, כשהשיר כבר צעק הצילו, זה קרה, ואז שיר לוי גם פתאום התחיל לעניין את התקשורת. זו אגב בעיה בפני עצמה: אמנים ישראלים הופכים להיות לגיטימיים בתקשורת רק כשגלגלצ מתחילים להשמיע אותם. זו בעיה שלכם. בעיה רצינית".
רטפן אינו טירון בכל הנוגע לעימותים מהסוג הזה. בינואר אשתקד, לדוגמה, הגיש תביעה בסך 18 אלף שקל נגד גלעד מסאמי, מנהלה לשעבר של ג'ולייטה, אחרי שמסאמי פרסם, ללא אישורו, שג'ולייטה צפויה להופיע יחד עם אביהו שבת באירוע לרגל יום הולדתה. מסאמי טען אז כי "רטפן הוזה" והוסיף: "חוששני כי מצוקה כלכלית מביאה את משרד 'כחול לבן אמנים' להתנהל בצורה חובבנית, משפילה ונלוזה". העניין נמצא כרגע בדיון משפטי, ולכן רטפן מנוע מלדבר עליו. עם זאת הוא מסכים להודות שמשרדו אכן ידע ימים טובים יותר - למשל, כששוק ההורדות הסלולריות היה בשיאו.
"הרגו לנו את מוקד הרווח הזה", הוא אומר, "הסלולר פשוט נמחק לחלוטין. השר כחלון הוביל מהלך שנועד אמנם לשמור על ילדים מפני חברות משעבדות וסגר את הנושא הזה של הורדות תכנים לסלולר, אבל באותה נשימה גם הרג את התחום הזה לאמנים, תחום שפרנס אותם לא רע בכלל. היום מקור הרווח היחיד שלהם הוא הופעות, כי דיסקים זה כבר מזמן היסטוריה - אבל בסדר, אנחנו, כיהודים, התפקיד שלנו הוא להמציא את הגלגל מחדש שוב ושוב ולנסות למצוא דרכי פרנסה אלטרנטיביות".
בניגוד לכל האמור לעיל, חייו הפרטיים של רטפן - ירושלמי במקור, גרוש פלוס שניים (מאשתו הראשונה) ועוד אחד, בן שנה וקצת, מאשתו הנוכחית, מורן אייזנשטיין - מוארים למדי. זאת אף על פי שבת הזוג עדיין מחפשת את דרכה אל הקאמבק בטלוויזיה. בינתיים היא הוציאה ספר ילדים מצליח, שהפך להצגה, ובשוטף היא עובדת על אתר אינטרנט בשם "אימוש", ובו עצות למיניהן בנושא הורות.
"במקביל לזה", מוסיף רטפן, "היא עובדת על כמה פרויקטים לטלוויזיה שהיא כתבה בעצמה. אני, מבחינתי, הבנאדם הכי פמיניסט בעולם. אני הכי תומך בזה שאשתי תקדם את הקריירה שלה".
בינתיים היא עדיין בגדר נעלמת.
"מה לעשות, היום, כשהחוויה של תוכניות הריאליטי מחליפה כל דבר אחר בטלוויזיה, נורא קשה להישאר למעלה לאורך זמן. אבל אני בטוח שאם אתה מנחה טוב, כמו אשתי, אז בסופו של דבר, גם אם קיבלת בחיים הרבה 'לא', כוכבך יזהר שוב ותחזור לפרוח. האמת היא שזה דומה מאוד למקרה שלנו ושל גלגלצ: אנחנו לא מרוצים ממה שגלגלצ עושים לנו עכשיו, וזה דורש מאיתנו להתאמץ ולהתעמת כדי להמשיך להתקיים - ממש כמו הטאלנטים בטלוויזיה שנאבקים בריאליטי".
ואתה חושב שיש לכם סיכוי במלחמה הזאת? בכל זאת, לשבת כל היום באוהל בשיא הקיץ הישראלי זה לא קל. בטח לא לאמנים שרגילים לסוויטות מפנקות.
"זה בסדר, יותר חם לנו בנשמה. בוער. אנחנו לא מתכוונים להניח לזה, נלך עד הסוף, בכל הכוח".
מגלגלצ נמסר בתגובה: "בניגוד לדברי המרואיין, התקיימו בעבר פגישות ושיחות טלפוניות גם עם רטפן עצמו וגם עם אנשי יחסי הציבור של האמנים שאותם הוא מייצג. לצערנו מאמצינו הכנים להבהיר את דרך עבודתה המקצועית והעיתונאית של גלגלצ לא צלחו ונראה כי אותם גורמים אינטרסנטיים מסחריים מבקשים בכל דרך שגלגלצ תהיה כלי שרת בידיהם ובידי האינטרסים הגלויים והסמויים שלהם - זהו ניסיון לקריאת תיגר על השידור הציבורי כולו. אנו מכבדים את האמנים באשר הם, ללא קשר לז'אנר שאותו הם כביכול מייצגים. עם זאת איננו מקבלים את ההשתלחות חסרת הרסן המנסה להטיל דופי בעבודה העיתונאית של אנשי גלגלצ. נזכיר כי בג"ץ נתן גיבוי מלא לעבודתה העיתונאית והמקצועית של גלגלצ. התחנה הקפידה ותקפיד לשרת נאמנה את ציבור מאזיניה - חיילים ונהגים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם