עסקי הרוקנ'רול: החיים של פיטר רוט יפים כמו הבלורית שלו
כשבאמתחתו שיר חדש, ג'וב טרי כמנהל המוזיקלי של "דה ווייס", משכנתה יציבה עם נטע גרטי וסוזוקי בחניה, החיים של פיטר רוט נראים כמו פרסומת. לפוליסת ביטוח
מצד שני, במסגרת הג'וב החדש שלו כמנהל אמנותי בעונתה השנייה של "דה ווייס" הוא מתעדכן בעולם הפופ על כל גווניו. הדיכוטומיה הזאת, שמיצבה את רוט כנקודת החיבור האולטימטיבית בין הגווארדיה הוותיקה של תעשיית המוזיקה המקומית ובין הדור החדש שכולו לירן דנינו, טבעית מבחינתו. ככה זה כשאתה מנגן עם שלמה ארצי בקיסריה מול יאפים עם ג'יפים, ולמחרת נותן בראש עם מוניקה סקס או עם מאור כהן לפני ילדים בני 15. פיצול אישיות כמהות פנימית.
"זה יישמע נורא רומנטי וקיטשי, אבל מאז ומתמיד זה היה החלום שלי", הוא אומר בעודנו ישובים בבית קפה בשכונת מגוריו בכוכב הצפון, רגע אחרי סיבוב לחיצות ידיים עם חברי להקת אתניקס היושבים בשולחן ליד - מה שמגיע, מגיע.
"אני מצליח להיזכר ברגע מזוקק כזה, בתקופה שכל מה שחלמתי זה להיות על במה, לנגן ולעסוק בזה: הייתי בן 16 בפסטיבל וודסטוק ב-1990, עומד שם עם חברים שלי מהתיכון, מביט בערגה על הבמה. כל מה שייחלתי לו באמת זה להיות שם, באולפנים, בסרטי ההקלטה. לכן כל פעם שאני נמצא בסיטואציה הזאת, גם אם זה סשן הקלטה שאני משתתף בו רק כדי להרוויח את לחמי, צריך לברך על כך. עדיין, אני לא מרים בלטות".
ב"דה ווייס" אתה בטח לא מרים בלטות.
"אצא דיפלומט ואגיד שאני מבסוט לאללה על התפקיד הזה ועל הבחירה בי. זה אחלה תפקיד ואני אעשה אותו על הצד הטוב ביותר שאני יכול. אני כן מאמין בריאליטי מסוג זה, כי ברמה האמנותית זה יכול להיות קרש מקפצה אדיר לזמר שהוא באמת אמן, אחד שיש לו קרקע ויש לו מה להציע בעולם האמיתי. אני יכול להגיד לך שבאמת מחפשים שם את הדבר הבא".
עדיין, הרבה אמנים מסתייגים מתוכניות כאלה, שמקדשות את הביצוע ולא את הכתיבה, ומז'אנר הכוכבות אינסטנט שהיא נשמת אפן. מה גרם לך לחשוב בחיוב על השתתפות בתוכנית כזאת?
"קודם כל נקודת המוצא שלי היא שמדובר בתוכנית על מוזיקה. אבל גם יצא לי לעבוד עם זמר כמו הראל סקעת, למשל, ותשמע - האיש מקצוען. כן תאהב, לא תאהב, הראל סקעת הוא מקצוען. כיף לעבוד איתו. אז כשמדובר באמנים אמיתיים, תוכנית כזו, שחושפת אותם לקהל הרחב, יכולה לעשות רק טוב. ברור שמתוך ההיצע המטורף של אנשים שרוצים יש רק מעטים שהם באמת טובים.
"כמו בכל דבר. אבל אני מסתכל על זה מכל מיני היבטים:
ב"דה ווייס" ספציפית המנטורים תופסים חלק גדול מאוד מהתוכנית, והמתמודדים הופכים להיות משניים.
"אני לא חושב ככה, אבל אני לא רוצה לפתוח את זה יותר מדי. קח לדוגמה את גיא ויהל, אמנים שבביצה התל אביבית היו מוכרים עוד לפני התוכנית, אבל היא זאת שעזרה להם להיכנס לתודעה. יש להם בסיס, הם נראים טוב, הם מבצעים טוב, אז תוכנית כזו שמה עליהם את הספוט. יצאו מהחושך ובום, יש אור גדול".
איך תיראה העונה הבאה עם יובל בנאי ושלומי ברכה כמנטורים, ואיתך כמנהל אמנותי? "דה ווייס" תיתן בראש? רוקנ'רול אול דה וויי?
"יש לנו צוות מדהים. לגבי רוקנ'רול, לדעתי זה פשוט נהיה מאוזן יותר. להגיד שהרוק חוזר זו הצהרה גדולה מדי. זה קצת יומרני. בכל זאת, אנחנו חיים במדינה ים תיכונית. אני מסכים שאולי חל שיפור כלשהו במעמד הרוק בישראל. פתאום אתה יכול לשמוע את נערות ריינס ברדיו. אבל אני עדיין חושב שהדבר הזה צריך להתבטא בקופות. זו האמת".
בגיל 38,אחרי אלבום סולו ("פיטר רוט"), אלבום משותף עם אריק איינשטיין ואי.פי מחווה למוזיקאי שמוליק צ'יזיק, ומרום מעמדו כאחד המפיקים והגיטריסטים הוותיקים והמבוקשים ביותר בארץ, פיטר רוט מבין דבר או שניים בנוגע לחוקי המשחק החדשים בתעשייה. למשל, שיר חדש בעידן הנוכחי אינו בהכרח מבשר את בואו של אלבום שלם (כמו במקרה של "בדרך אלייך").
או - דוגמה אחרת - בחירתה מהעת האחרונה של להקתו מוניקה סקס להעסיק לראשונה, אחרי 20 שנות פעילות, מנהלת אישית. "מישהי שתחשוב על מוניקה סקס כשהיא קמה בבוקר", כדבריו .
במציאות הכאוטית של התעשייה היום היית מגדיר את מוניקה כספינת האם שלכם? המקום הבטוח?
"זה בדיוק ככה. אמרת את זה נכון. רק אני אחדד ואומר שאין 'בטוח' במוזיקה הישראלית".
גם אחרי 20 שנה אי אפשר לסמוך על היציבות של להקה כמו מוניקה סקס?
"מוניקה לא רוצה לעשות אלבום שיוציא אותה לסיבוב הופעות ואנשים יבואו לשמוע רק את 'השמלה ממדריד' או את 'מכה אפורה'. להבדיל מאמנים אחרים, אנחנו ממש לא רוצים להישען על הנוסטלגיה. אנחנו מרגישים שאנחנו עדיין בועטים ומנגנים הרבה יותר טוב מהרבה להקות אחרות. יש לנו הניסיון והבגרות בנגינה, ואנחנו רוצים להיות רלוונטיים, לא להיות במקום הבטוח הזה שתיארת".
מוניקה היא אחד השרידים היחידים מתור הזהב של הרוק הישראלי, אם לא ה...
"אם אתה מדבר על דור רוקסן, אני חושב שזה לא היה כזה עניין. כשמדברים על נוסטלגיה אז תמיד נורא מאדירים ומהללים. זו היתה פאזה קצרה מאוד שהיו בה הרבה הרכבים והיתה פתיחות מוזיקלית גדולה מאוד, והרכבים כמו כרמלה גרוס ואגנר ועוד כל מיני דברים מיוחדים שקרו. ערמות של קלאסיקות. אבל אני לא אוהב להתגעגע, מה שהיה היה, ויהיה יותר טוב. זה היה מגניב, אבל החזק שורד. מי שטוב, מי שממשיך לעבוד, מי שמתמיד, מי שיש לו מה להציע, שמחפש לשדרג ולעניין את עצמו - שורד".
אולי זה עניין של קונטקסט. מוניקה פרצה בתקופה שבה נתנו במה ללהקות כמוה. מה היה קורה אם "פצעים ונשיקות" (אלבום הבכורה שלה) היה יוצא עכשיו?
"הסינגל הראשון שמוניקה הוציאה היה 'כל החבר'ה'. אני חושב שטקסט כזה (העוסק באונס), גם אם תוציא אותו בעוד 40 שנה, להתעלם ממנו אי אפשר. אבל זו רק דעתי. אגב, הדעה הרווחת היא שרק אחרי שהשיר מהסדרה 'פלורנטין' יצא ('מכה אפורה') התחלנו להצליח, אבל זה לא נכון. הלהקה היתה מצליחה מאוד גם קודם, ו'פלורנטין' יצאה כשכבר לא היינו בארץ. היינו בניו יורק. לדמיין מה היה קורה אם 'פצעים ונשיקות' היה יוצא היום? וואלה, אין לי מושג".
רוט מעיד על עצמו שמאז ומתמיד נהג בסובארו בלי מזגן, 1,300 סמ"ק, "פשע כזאת". רק אחרי שהכיר את אשתו, נטע גרטי, החליטו להשתדרג ורכשו סוזוקי. היום הוא בעלים גאה של משכנתה וחי "לפי הספר, אתה יודע. טוב, אבל מאוד ממוצע. ברור שהייתי אמור לחיות ברמת חיים הרבה יותר גבוהה, להרשות לעצמי לוותר על כמה עבודות שאני עושה, לקום בכיף. אבל אם יש לי יום חופשי, אני קם לקחת את הילדה לגן".
אתה בעצם אנטיתזה לכוכב רוק. איפה הפאסון?
"כן, אבל מה אני אמור לעשות, להתקעקע? אני חי בישראל. זה לא שאני מונע מעצמי משהו שאני רוצה. התקופה של ההוללות קרתה אבל זהו, התחתנתי. הסתובבתי בשיער ארוך עד אמצע הגב, ביליתי עד 5 בבוקר בפאבים, זה היה בכל הכוח. אבל רוויתי מזה. כמה שמדברים על המדינה הזאת שאין בה כלום, יש בה הכל. הכל קורה, כל הזמן. יש פה רוקנ'רול, יש פה זיונים בשירותים, יש פה סמים. אצלי בחיים זה לא קרה כבר המון שנים. יש דור חדש".
ומה החלק שלך בעניין?
"המשוואה פשוטה: הרוקנ'רול נשאר, הסקס והסמים, בקטע של ההוללות, נגמר. זה הכל. זה נורא פשוט. ככה זה גם אצל כל החברים במוניקה ואצל רוב החברים שלי בכלל. גם אצל מאור (כהן). אני אפילו כבר לא יוצא אחרי הופעה לשתות. הכרתי את אשתי שהיא מופלאה ואני מת עליה, שחקנית נפלאה, אישיות והחברה הכי טובה שלי. יש גם אנשים שמתגרשים, לא עלינו, חס וחלילה, אני מקווה שזה לא יקרה לי. אני מנסה לשמור על הקן המשפחתי הזה כמה שאני יכול".
לא חשבתם אף פעם לעשות פרויקט משותף?
"נטע ואני? אני לא אוהב לערבב את העבודות שלנו. למרות שהיא שרה מעולה. היא שרה עכשיו בהצגה'מעגל הגיר הקווקזי', ולאחרונה מעניין אותה מאוד לעשות את זה, אבל לאו דווקא איתי. כעיקרון, אני מעדיף שלא".
אבל זה כמעט מתבקש.
"זה עוד פעם מחזיר אותי למקום הזה, שתמיד השיקול האמנותי קודם לשיקול המסחרי. הכי נכון כלכלית זה לבוא ולהגיד'יאללה, בואי נעשה דואט. נזמין את גיא פינס לסקר את הקליפ ויהיה בסדר'. אז לא, למרות שהיא השתתפה בקליפ שלי. אבל זה היה בגלל שהיא שחקנית טובה, כן? זה היה השיקול. אם לא אותה, את מי אני אקח?".
עוד במוסיקה:
>> תנו להם רובים: גאנז אנד רוזס הפתיעו לטובה
>> ארקדי דוכין מתמודד עם השדים
>> סמאשינג פאמפקינס מצליחים לצאת מהניינטיז
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם