האולפן השקוף: אלירז שדה ועינת שרוף באו לעשות שמח
אלירז שדה ועינת שרוף חולקים זוגיות בתוכנית יומית בערוץ 24, מדברים על הקושי להחזיק שידור כשאין לך ממש מה להגיד, ותוהים כמה זמן עוד נותר להם בתעשיית הטלוויזיה
>> צפו: ביקרנו את אלירז ועינת בצילומים לשער
זה היה רגע מונומנטלי, אבל בחדר הבקרה של השידור החי שררה באותה עת דווקא דאגה, נוכח העובדה שנותרו עוד שתי דקות תמימות עד למקבץ הפרסומות הבא ושעינת שרוף ואלירז שדה, צמד המגישים, ייאלצו להעביר אותן ללא עזרת הטלפרומפטר.
שרוף ושדה, לעומת זאת, שמיד קיבלו עדכון על כך באוזנייה, לא ממש נראו לחוצים. אחרי הכל, שניהם מגישים ותיקים בערוץ 24 ושתי דקות בלי טלפרומפטר זה משחק ילדים עבורם. שדה לקח את המושכות לידיו. "תגידו", הוא פנה לאורטל ולשיר, "נכון חם היום?". "כן, חם, חם, מאוד חם", ענתה לו אחת מהן, והוא, בתגובה, הנהן, כיווץ את גביניו, עשה פרצוף של אדם חושב, סידר את בלוריתו, הנהן שוב, ולבסוף שאל: "וואלה?". "כן, חם", השיבה לו הנערה, "חם בטירוף, ממש חם". "וואלה", אמר שוב, הפעם בלי סימן שאלה, והוסיף: "אז... רגע... נו... אז איפה יותר חם - בעפולה או באשקלון?".
פאוזה.
למרבה האכזבה, דווקא בנקודה הזאת, כשהמתח בשיאו, הבמאי ביקש באוזנייה מהמגישים לסיים את הראיון המאולתר ולחזור לטלפרומפטר. חבל. צופים רבים בכל רחבי הארץ המתינו בקוצר רוח לשמוע איפה יותר חם. "טוב, זו היתה בדיחה, נו", מסביר שדה בתום השידור, "אם לא הבנת שזו היתה בדיחה וחשבת שזו שאלה רגילה, זו בעיה שלך, לא שלי, אבל בסדר, בוא, תן לי עוד ביקורת. יאללה, תרביץ, אין לי בעיה עם זה, תרגיש חופשי".
מהצד אתה נראה לי קצת לחוץ בשידור. יש משהו נמהר בהתנהלות שלך שם. לדעתי אתה לא מספיק נינוח וזורם יחסית לתוכנית צהריים קלילה, מה אתה חושב?
"יודע מה? יכול להיות שאתה צודק. אני מקבל את זה. הכל אני מקבל. הבעיה היא שאף פעם לא נותנים לי ביקורת כזאת. אתה יודע, משהו שאני יכול להסתמך עליו. אין לכם שום דבר ענייני להגיד עליי. שום ביקורת בונה. כולכם כותבים רק על זה שאני מקבל הרבה תוכניות בערוץ 24, אבל מה אתם רוצים שאני אעשה? שאפסיק לעבוד? היתה רק פעם אחת בחיי שבה החלפתי מישהו בתוכנית, את מרגול, וזהו. מאז הפכו אותי לממלא מקום. מה, אתה מצפה שאני אתחיל להתווכח איתכם על זה עכשיו? עזוב, לא רוצה".
ועכשיו, כשהנוכחות שלך על המסך התמעטה, מה יש לך להגיד למי שטען עד לא מזמן שאתה סובל מחשיפת יתר?
"מה זה 'חשיפת יתר'? אני לא מבין את זה. אם אתה כל הזמן פותח טלוויזיה במיוחד בשביל לראות אותי, אז ברור שתהיה לך חשיפת יתר ממני. אבל אתה הרי לא חייב לראות ערוץ 24 או ערוץ 2, יש לך הרבה ערוצים אחרים. אם ראית אותי בכל מקום, זה אומר שחיפשת אותי, ושהבעיה היא אצלך, לא אצלי, אחי.
"אני עשיתי כל פעם רק תוכנית אחת. מה שקרה זה שאחרי שנגמרה תוכנית אחת מיד התחילה תוכנית אחרת. מה לעשות, לוח השידורים משתנה, ערוצים משתנים, דברים זזים. אני לא אחראי ללוח השידורים. רגע, מה דעתך על האפשרות שהייתי בכל התוכניות האלה בגלל שאנשים רצו לראות אותי בטלוויזיה? בעצם, עזוב, שכח מזה, אני לא רוצה להחמיא לעצמי כי אני לגמרי סומך עליכם, העיתונאים, בקטע הזה. אתם תומכים בי המון ומפרגנים לי בלי סוף. באמת. תודה לכם. מכל הלב".
בקיצור, אלירז שדה (29)
לא מעט בגלל זה, כך נדמה, הראיון עם השניים חרג מתבנית ה"ראיון עם זוג טלוויזיוני טיפוסי", קרי זורם, נינוח, רווי הומור פנימי, והוא נראה יותר כמו דיון מקוטע, דיסהרמוני, עם שני אנשים לא לחלוטין מסונכרנים זה עם זה. הם מעט חסרי סבלנות, לא תמיד מקשיבים לדברי האחר, ובכלל, מעדיפים לדון כמה שפחות בענייניהם המשותפים ב"כוכב נולד בצהריים". שרוף, למשל, היתה מעדיפה בהרבה לדבר על ההופעות שלה.
את האדישות המסוימת של שדה אפשר להבין גם על רקע העובדה שהוא בעיצומה של פרידה כואבת מאילנית לוי, שהיתה בת זוגו במשך יותר משנה. עם זאת לא לגמרי ברור איך היא משפיעה עליו: מצד אחד, לפחות למראית עין, הוא עדיין סחבקון ממזרי ורב-קסם עם גומות חן מסוקסות. מנגד, קשה לומר שביטחונו העצמי מרקיע שחקים, שכן הוא מציג בראיון הזה מידה גדולה של חשדנות כלפיי, וכלפי עיתונות הבידור הישראלית בכלל, שלטענתו ממתינה בכיליון עיניים להתרסקותו.
אחד הטיעונים המרכזיים של שדה נגד מבקריו גורס שאין טעם להעביר ביקורת על בינוניות. "מה לעשות", הוא אומר, "אנחנו בעולם של מולטי טאלנטים שבו אתה צריך להיות הכל מהכל, וגם אם תהיה רק חמש מתוך עשר בהכל, זה סבבה לגמרי. כולם פה מנסים להיות הכל, רוצים להיות הכל, אז אני חושב שאם פגעת במשהו מתוך ההכל הזה, ברוך השם, שיחקת אותה".
אז מה זה אומר בעצם להיות טאלנט, מה היכולות הנדרשות אם לא נדרש ממך להבריק או אפילו להיות טוב במה שאתה עושה? חמש מעשר, כדבריך.
"זה אומר, קודם כל, שההגדרה של תוכן לא חייבת להיות'דברים ברומו של עולם', אבל היא גם לא חייבת להיות'זיון שכל', כמו שאתם, העיתונאים, אוהבים להגיד. אני אומר שמי שקורא ללהעביר זמן מסך'זיון שכל' לא יודע על מה הוא מדבר. להעביר זמן מסך זה דבר מאוד קשה. אם צלחתי 15 שניות שבהן הצופה לא ברח ממני, אז וואלה, זה אומר שהיה שם משהו, שעשיתי משהו טוב".
שרוף : "תראה, אני, כשאני מופיעה, חלק חשוב מההופעה שלי זה המעברים. אתה יודע, בסופו של דבר זה מה שמשאיר אותם אפ על הרגליים".
שדה: "ברור, וככה זה גם בטלוויזיה. מה שכן, אני מודע לכך שהשעשועונים שאנחנו עושים בתוכנית זה משהו שמתאים יותר לרדיו ופחות לטלוויזיה. מאוד קשה להעביר את זה שם. באמת קשה".
שרוף : "נכון. ותדע לך שאנחנו התוכנית הראשונה בארץ שמשודרת גם ברדיו (ב-102FM) וגם בטלוויזיה במקביל. זה מדהים".
שדה: "לא נכון, כפרה. 'מה קשור' עשו את זה קודם. אבל לא חשוב. בקיצור, אני יכול להגיד לך רק דבר אחד: אם לא הייתי עושה בסדר את מה שאני עושה, לא הייתי עושה את זה. מצד שני, כן, יכול להיות שיום אחד לא ירצו אותי יותר. אני עדיין לא מעז להגיד שאני פה כדי לעשות קריירה. אם יגידו לי שלא בא להם עליי, בסדר, נלך. אני יודע טוב מאוד שלא לעולם חסדו )כך במקור ( ושהתחום הזה נזיל ודינמי, ככה שאין לי חלומות. עכשיו אני נהנה, סבבה לי, אבל אין לי מושג מה יהיה הלאה. מצדי, שהבוסים שלי יקבעו את החלומות שלי בשבילי".
שרוף : "האמת? גם לי אין מושג אם אני טובה בזה. הדבר שאני הכי טובה בו זה לשיר. כל דבר מעבר לזה עושה לי כיף. תקשיב, נשמה: אצלי הטלוויזיה היא כמו החיים. כאילו, אני מביאה את החיים שלי, את עצמי, למסך. זה כל מה שאני יודעת לעשות".
אני מניח שגם חשוב לכם להיראות כמה שיותר טוב כשאתם מגיעים לאולפן. מראה חיצוני, כידוע, לא פחות חשוב היום מאשר כישרון.
שדה: "אתה יודע מה? אני לא בטוח בזה. אני דווקא חושב שבתחום שלנו זה לא טוב להיראות טוב מדי. מי שנראה טוב מדי - ואני לא נראה טוב מדי, שיהיה ברור-תמיד מחפשים בו פגמים. כאילו, אם בחוץ אתה לא יכול למצוא במישהו פגמים, אתה תחפש אותם בפנים. קשה לאנשים לאכול את זה שיש כאלה שהם גם מוכשרים וגם נראים טוב. אני, למזלי, צריך להתאמץ כדי להיראות טוב, אחי. אתה יודע, להסתפר בזמן, להתגלח כל יום, לשמור על עצמי. אני לא כאילו אחד שמחזיקים ממנו חתיך כזה, בהגדרה. בוא נגיד שמאחת עד עשר אני משהו כמו שמונה. לא, לא שמונה, תמחק את זה - שבע".
שרוף: "הוא, יש בו משהו במראה שלו. כאילו, אני מבינה למה בחורות מתאהבות בו. הוא לא מתאמץ. הוא מגיע לשידור רק 20 דקות לפני, ועולה לאוויר ככה, כמו שהוא. האמת היא שאצל שנינו כל הקטע של הטיפוח הוא לא בראש מעייננו. זאת אומרת, חשוב לי להיראות טוב בטלוויזיה, ברור, אבל כשאני הולכת להופעה מול עובדי עיריית חיפה, למשל, אני חושבת הרבה יותר על התלבושת, האיפור וכל זה. אגב, רזיתי עכשיו לא מעט אם לא שמת לב. הפסקתי לאכול שווארמות כמעט לגמרי. זהו: אין יותר 'בורקס עמיקם', אין יותר 'סודוך', אין פיצה של 'הסובל', אין 'קרנף'. תכלס, 'שווארמה חאזן' יכולים לסגור עכשיו את הבאסטה, אחרי שעזבתי".
העובדה שהדינמיקה בין עינת שרוף לאלירז שדה משובשת מעט מקבלת ביטוי גם בהתנהלותה של התוכנית. לכל אחד מהם תחום שיפוט מוגדר למדי: שדה אחראי על האנרגיה ועל הדאחקות במהלך הראיונות עם בוגרי "כוכב נולד" ושאר המוזיקאים המתארחים בה; שרוף עסוקה רוב הזמן בזמזום של קטעי זמר עברי שעולים בראש למשמע תשובות המרואיינים.
מה שבכל זאת משותף לשניהם הוא הקישור האסוציאטיבי לעממיות. שניהם הגיעו לאן שהגיעו בזכות ארציות וחברמניות, אם כי מן הראוי לציין ששדה החל לפנות לאחרונה גם לכיוונים אחרים, והוא חתום, בין השאר, על השיר "יופייך" של בוגר "כוכב נולד" אדיר גץ. לעניות דעתם של שרוף ושדה, אגב, הכימיה הטלוויזיונית ביניהם לא פחות מנהדרת.
"אני חייבת להגיד לך שהאנרגיה שאלירז מביא לתוכנית עושה לי טוב גם כשהוא מתעצבן על הפרומפטר שלא עובד - מה שקורה לא מעט", אומרת שרוף. "לפני כמה ימים חזרתי הביתה עם תמיר (הרפז, בן זוגה, הידוע בכינויו "תמיר והלהקה" מתוכנית האירוח של יאיר לפיד, ידידם המשותף) ואמרתי לו 'יו, הוא מה זה מגניב האלירז הזה.
"חכה חכה, עוד יגיע היום שבו אלירז ייכנס אלינו הביתה'. הוא מדליק אותי, הבחור הזה. אני מספרת עליו לכולם. מה שהכי מדליק אותי בו זה שלמרות שבשישי-שבת הוא יכול להישאר פה, במרכז, ולקרוע את העיר במיליון דייטים, הוא תמיד מעדיף לנסוע להורים שלו. אני אוהבת את הדבר הזה שהוא מייצג. אתה יודע, הישראליות החטובה הזאת".
שדה: "אני חושב שגם זה שעינת ואני מסתדרים יפה בתוכנית, זה, לפחות מבחינתי, קשור לעניין של לדעת לעשות הכל. הנה, עובדה: אני יכול לעבוד עם בן זוג, עם בנאדם מעליי, עם סיידקיק, כחלק מפאנל, כמעט בכל פורמט. בכל מקום אני מוצא את עצמי".
שרוף: "אני חושבת שדווקא יש משהו מעניין בזה שהוא לא בא לתוכנית כזאת, של שירים, מתחום הזמר. הרבה פעמים הוא זורק למרואיינים שאלות שאני בכלל לא חשבתי עליהן. כשלירז צ'רכי, למשל, היתה אצלנו באולפן היו לו כמה שאלות שממש גרמו לי להגיד לעצמי 'וואי שאלות טובות'. אני לגמרי יכולה לראות את עצמי מתראיינת אצלו, ואני בטוחה שזה ייצא מעניין.
"הוא, מה שטוב אצלו, זה שאין לו בעיה לדפוק ערמה של שאלות תוך שנייה. אני צריכה לחשוב קודם הרבה מאוד על כל שאלה. בכלל, אני חושבת שיש לי קצת יותר סבלנות ממנו, אבל זה לא אומר שאני יותר מרוכזת ממנו במה שקורה. ממש לא. תדע לך שפעם, אחרי שהגשתי תוכנית של חמש שעות ביום שישי, שאלירז ודודו אהרון התארחו בה, הגעתי להופעה בכיכר ציון בירושלים, היה שם קהל מדהים של אלפי אנשים, ובסוף ההופעה יצא לי - שככה יהיה לי טוב - 'תודה רבה לקהל המגעיל שהגיע לפה'".
אוי ואבוי.
"כן, זה היה לא נעים, אבל בסוף תפסתי את עצמי ואמרתי 'לא, לא מגעיל. מדהים מדהים'".
בחיים שמחוץ לאולפני קשת, הכל, ברוך השם, נראה כרגע די טוב אצל שרוף ושדה. שרוף לא מפסיקה לדבר על נכדתה החדשה, יובל, ועל כמות האור שהיא מכניסה לחייה העמוסים והמעייפים, ומבטיחה לבצע את שיר הבחירות של יאיר לפיד, אחרי שבעבר ביצעה את "יש לפיד לחילונים" של מפלגת שינוי.
שדה כותב בימים אלה, בנוסף לשירים ופזמונים, גם עבודות במסגרת התואר שהוא עושה במינהל עסקים, וחוץ מזה, ממש השבוע, יומיים אחרי הראיון הזה, פורסם שהוא שב לזרועותיה של אילנית לוי. ואז הידיעה הוכחשה.
"אני, מבחינתי, כבר מוכן נפשית לילדים", הוא אומר. "מה שאני לגמרי בטוח בו, בכל מקרה, זה שאני מונוגמיסט קיצוני. אפילו מונוגמיסט מוגזם, הייתי אומר. אני לא יכול לחיות אחרת. אני מעדיף 100 אחוז מאישה אחת על פני אחוזים בודדים מכמה נשים. האמת היא שאני גם לא ממש סמל מין - כאילו, אני לא מקבל כל כך הרבה הצעות מעניינות - ככה שזה ממילא לא רלוונטי. גם בנושא הזה, של הזוגיות, העיקר, מבחינתי, זה לא לחיות בפחד. הרי גם אישה, כמו הצלחה בטלוויזיה, יכולה פתאום לעזוב אותך, אבל אני לא חושב שיש סיבה לחיות כל הזמן בפחד תהומי בגלל זה. מה זה יעזור לי?".
שרוף: "רגע, על מה דיברתם עכשיו? סליחה, אני מצטערת שלא עקבתי. אני פשוט צריכה לבדוק אם הרמטכ"ל מגיע להופעה שלי היום באירוע של 30 שנה למלחמת שלום הגליל. זה אמור להיות מדהים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם