לתת בראש: "הנותנת" מתייחס לסקס כאל מוצר צריכה

"הנותנת" של הגר בן אשר נראה כמו סרט צרפתי מרהיב עם סצנות כמעט פורנוגרפיות, אבל הדידקטיות והמשחק האנמי מונעים ממנו להפוך ליצירה שלמה

מאיר שניצר | 19/5/2012 8:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זיונים לחוד וסרט לחוד. ככל שהדברים נוגעים לעיצובן של סצנות הסקס המפוזרות בסרט, "הנותנת" מספק בהחלט את הסחורה המציצנית. ואין הכוונה רק לבשר הנחשף כאן בנדיבות של סרט כחול, אלא בעיקר לדיוק הדוקומנטרי בביצוען של סצנות אינטימיות טעונות אלה. מנגד, בכל הקשור לטוויית הדרמה שמסביב למגוון יחסי המין על הבד, לוקה סרטה של הגר בן אשר בדידקטיות עצית כמעט, שכן לא הסיפור הוא שחשוב פה, אלא התיאוריה המגויסת הניצבת מאחוריו. מהבחינה הזאת (והיא איננה היחידה) "הנותנת" מזכיר את "אור" של קרן ידעיה, שהגיח לאוויר העולם לפני כשמונה שנים מאותה חממת יצירה - בית הספר התל אביבי לאמנויות מנשר - שממנה מגיעה גם בן אשר.
צילום: ורד אדיר
מספק את הסחורה המציצנית. ''הנותנת'' צילום: ורד אדיר

תמר היא אישה כבת 35 החיה במושב ומגדלת לבדה שתי בנות קטנות, שאביהן עלום זהות. לשם פרנסת המשפחה עוסקת תמר במכירת תבניות ביצים, המגיעות מלול תרנגולות שבבעלותה. לשם סיפוק צרכיה הנוספים, הבלתי פיננסיים אך השופעים ביותר, נוהגת תמר לדוג לעצמה את גברי המקום, כל אחד על פי תורו, וכנראה גם לפי מידת הליברליות שנוהגת בו אשתו. הסידור המיני הזה של קח ותני שומר על איזונים עדינים עד ששי שב למושב. שי, צריך להבין, הוא בן המקום שעזב לטובת פיתוח קריירה של וטרינר. כעת, עם מות אמו, הוא חוזר הביתה. בינתיים נקשרים תמר ושי בקשר של תאווה יוקדת שמתפתח לסוג של אהבה, עד כמה שהמושג הארכאי הזה הוא בכלל אפשרי. והנה כי כן מגיע זמן התיאוריה שניצבת מאחורי "הנותנת", ומרבה לקלקל אותו. תמר, כך למדים הצופים חיש קל, מתייחסת לסקס עם גברים כאילו מדובר בעוד מוצר צריכה. משהו כמו חביתה הנוצרת מהביצים (האמיתיות וגם המטאפוריות) שבהן היא סוחרת. לעומתה שי הוא וטרינר המוצג כאחד שמבין בסוסים, והפעם משימתו היא הטלת רסן על סוסה פראית.

הקלף החזק של בן אשר הם אתרי ההסרטה הכפריים של "הנותנת". הקלף העוד יותר חזק שלה הוא הצלם עמית יסעור, שיודע מה לעשות בנתוני הפתיחה המצוינים האלה. הוא מלכד לתמונה הומוגנית את האדמה החשופה, את בעלי החיים המהלכים עליה וגם את בתי הכפר הבנויים בפשטות הקרובה לטבע. התוצאה הקולנועית למאמץ יצירתי זה היא חספוס חזותי - גוני חום כהה, חיים בתוך צללים ובאווירה של קור - המעניק לסרט איכויות ויזואליות המוכרות בדרך כלל מעבודותיהם של קולנוענים צרפתים ייחודיים כמו ברונו דומון או קסאבייה בובואה.



 



בן אשר ויסעור כבר שיתפו פעולה בעבר, כשהוא צילם את סרטה הקצר "משעולים" (2007), שעלילתו מזכירה מאוד את "הנותנת", וכך גם מקום ההתרחשות שלו והתזות האידיאולוגיות הניצבות מאחוריו. עיקרן של אלה נעוץ בבחינה מרובת צלעות של הסוגיה הקשה: האם האישה שמיניותה גועשת אחראית למעשיה? או שמא זוהי הסביבה הגברית הנצלנית שהופכת אותה לשפחה של צרכיה הגופניים, אם לא הפסיכולוגיים. ויהיו בוודאי שיוסיפו כאן שזאת בדיוק דילמת הביצה והתרנגולת, וגם לזה הרי יש תשקיף - אמיתי וגם סמלי - בתוך עלילת "הנותנת".

העובדה שבן אשר ויתרה על שירותיה של שחקנית מקצועית לצורך גילום הדמות הראשית ונטלה על עצמה את המשימה הסבוכה הזאת אינה פועלת לטובת "הנותנת". נכון הוא שבן אשר מתריסה בנוכחותה הדומיננטית על הבד, אבל יכולות משחק רב-רובדיות אינן כאן בהישג ידה. נוכחותה העודפת משפיעה באופן ישיר גם על ישי גולן, בתפקיד הווטרינר, שמפגין משחק אנמי ונטול אמוציות, הנובע אולי מגימוד אישיותו הקולנועית לעומת הבמאית והפרטנרית שלו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים