
נחמן שי של הריאליטי: רן תלם רגוע, למרות סערת התרופות
אם גם אתם מוטרדים מהכיוון שאליו מובילות תוכניות המציאות את התרבות הישראלית, רן תלם, סמנכ"ל התוכניות בקשת, הוא תרופה יעילה לטיפול בהיסטריה
את המסרים הללו ורבים אחרים - סער שיינפיין ממורמר, "ידיעות אחרונות" רודפים אותנו, רבינוביץ' היה האוטוריטה המוחלטת בתחומו - משתדלים בכירי הזכיינית להשתיל בשלל וריאציות, מהן אגרסיביות ומהן פחות. במובן הזה, סמנכ"ל התוכניות רן תלם הוא תרופה יעילה לטיפול בהיסטריה, לפחות כמו מתן ציפרלקס לדייר סורר. גם אם אפשר להתווכח על מהות הטיעונים, האיש לפחות מצליח לדברר את הנרטיב של הארגון שלו באופן מאופק ושקול. אפילו כשמרגיזים אותו.
עזוב מניפולציות. אתה יכול להסכים עם ההנחה ששינויים של מצב מנטלי בתוכנית ריאליטי, בין שמדובר בחוסר שינה, ברעב או בטיפול נפשי תרופתי, הופכים את המתמודדים להרבה יותר שבירים ורגישים? כשיש שישה כאלה באותו חלל זאת יכולה להיות חגיגה עבורכם.
"לא, אני לא מסכים. זה ביטוי ציני. אתה מתנסח בציניות. אלה האזורים שבהם טמפרטורת הדם שלי עולה", אומר תלם, אך קולו נותר יציב ומדוד. "כשדייר חש פגיע או רגיש זו ממש לא חגיגה בשבילנו. לאנשים אין מושג לגבי מהות הקשר שבין הדיירים להפקה. כמה דואגים להם, כמה רגישים לכל נים וניע שלהם, אם זה לפני כניסתם לבית, במהלך השהות שם ולפעמים גם שנים אחרי סיום התוכנית. מה שאתה מציג זה ההפך הגמור מהמציאות".

הודעתם על הקמת ועדה שאמורה לנסח קוד אתי לדינמיקה שבין הממשק הרפואי לתוכן. אבל אני שואל אותך, האם בזמן אמת, כשאדם שלא טופל קודם לכן בכדורים פסיכיאטריים מגיע לתוכנית ריאליטי ומאובחן פתאום כזקוק לטיפול תרופתי, אתה לא מרגיש שזו הנקודה שבה צריך לעשות סטופ? בהנחה שהחוויה בתוכנית היא שהסבה את הנזק, למה לא להוציא אותו מהבית באופן מבוקר?
"התשובה היא בגוף השאלה, במילה 'מרגיש'. אני לא יכול 'להרגיש' את מצבם הרפואי של הדיירים. בשביל זה יש אנשי מקצוע. אם הרופא ממליץ שהדייר יישאר בבית ויקבל טיפול תרופתי, אני מיישם. אנחנו משום מה נוטים לעשות הפרדה בין
ואולי הניתוח שלך טיפה טכנוקרטי. כי כששישה אנשים מאובחנים פתאום כזקוקים לכדורים, ייתכן שאצל מישהו צריכה להידלק נורה אדומה.
"קודם כל, בוא ניפטר מאות הקין. כמו הרבה אנשים שחיים בינינו, שהם אזרחים מועילים, יצרנים או מנהלי חברות ענק, גם בבית 'האח הגדול' היו כאלה שטופלו בכדורים פסיכיאטריים. אני ממש לא רוצה להיכנס למקרים עצמם, אבל יש מדרגות בדברים האלה. אחד הדיירים נכנס לבית כשהוא נוטל תרופות כאלה באופן קבוע. יש הבדל בינו לבין דייר אחר שחווה ערב מבהיל ולוקח פעם אחת כדור הרגעה".

ומה לגבי הטענה של בנצי בראיון שלפיה הוא התבקש מראש לקחת כדורים, כתנאי להשתתפותו בתוכנית?
"לגבי מה שקרה בין בנצי למטפל שלו אתה צריך לשאול את שניהם. אין סיבה שאדע מזה. בדיוק כפי שבין דיירי הבית הנוכחיים אני לא יודע מי לוקח כדורים נגד כאבי בטן ומיגרנות ומי צריך תוספת של סיבים תזונתיים".
כשאתם רואים דיירים לשעבר מספרים בראיונות שהם מפורקים, זה לא גורם לכם לחשוב? אני לא אומר שהבעיה היא בקשת או בקופרמן. אולי יש כשל בסיסי בקונספט הזה שנקרא "האח הגדול".
"חלק מהאנשים שהתראיינו לכתבות שתיארת ביקשו להיכנס לבית 'האח הגדול' שבוע אחרי שיצאו ממנו. אחרים היו איתנו בקשר במשך שנתיים וניסו לעבוד איתנו על תוכניות טלוויזיה. אני נמצא בקשר עם הרבה מאוד אנשים שיצאו מבית ה'אח הגדול' שמתייחסים לחוויה הזאת כאחת המשמעותיות בחיים שלהם. הם גילו על עצמם דברים, פגשו חברי נפש, צברו התנסויות חשובות. אם הייתי חושב שהתוכנית גורמת נזק למשתתפיה לא הייתי עושה אותה".
הייתי שולח את הילדים שלך לתוכנית?
(צוחק) "כשיגיע הרגע הם יחליטו בעצמם".
קצת קשה להאמין שתלם, 44, נשוי ואב לשלושה, ההוא שחשף ישבן לרוחב המסך עם טל ברמן ב"פרפר לילה", מחזיק בתפקיד ניהולי בקשת כבר יותר מעשור. הוא הצטרף כמנהל פיתוח, נתן גיחה לשטח כשערך את "המוח" ו"מועדון לילה" של ארז טל, חזר לתפקידו הקודם כמנהל פיתוח ומשם קודם לסמנכ"ל תוכניות. אם אפשר לדבר על ריאליטי במונחים של "עידן התמימות", הרי שתלם היה ממבשריו עם פיתוחן של "קחי אותי שרון" והעונה הראשונה של "כוכב נולד". אחר כך הגיעו בין השאר "השגריר", "אורי גלר מחפש את היורש" ו"נולד לרקוד", וכעת מתמרנים שם בין הרייטינג של "כוכב נולד" (וגרסת המיני, "בית ספר למוזיקה"), "מאסטר שף" (בקרוב עולה גם גרסת העתודה שלה) ו"האח הגדול".
אילו שינויים עבר הריאליטי בעשור האחרון?
"השינוי הכי משמעותי הוא שהדוקומנטרי חבר לריאליטי. מספרי סיפורים מאוד מוכשרים כמו יורם זק, דורון צברי, ג'ולי שלז ואורנה בן דור נכנסו לתוך הז'אנר והביאו את השיטות שלהם פנימה. גם יוצרים שלא באו מהדוקו הפכו לדוקומנטריסטים לכל דבר. כשיואב צפיר מספר סיפור שלם של מתמודד ב'כוכב נולד' הוא מצליח לגעת".
ומה לגבי סף הגירוי של הקהל? הוא עלה בעשור האחרון?
"אני לא חושב. מתחילת עידן הריאליטי קיימת בשיח הקלישאה של 'עד לאן נגיע?', ומושמעות נבואות זעם על כך שעוד רגע נחצים כל הקווים האדומים. לדעתי אין מגמה של הקצנה והצהבה. נהפוך הוא. אנחנו הולכים לכיוון הנאיבי, האותנטי. הקהל מתחבר למי ששר הכי יפה, מתאהב, או מחצין איזשהו מרכיב אישיותי כובש".

כשמישהי בוגדת בארוס שלה על המסך ואז מביאים אותו כמו ב"ג'רי ספרינגר" כדי שיתעמת איתה, איזה מרכיב אישיותי כובש זה מחצין?
"הסיבה שאבירם נכנס לבית 'האח הגדול' היא משום שהסיפור הזה התחיל ונוצר בבית 'האח הגדול'. ליהיא, שהוצגה לצופים כבחורה תפוסה מלוס אנג'לס, התאהבה במהלך העונה בדייר אחר והחליטה להודיע לארוס שלה שהיא נפרדת ממנו. העניין עם אבירם הגיע נטו מהרצון לספר את הסיפור, ולא ממקום של ג'רי ספרינגר. אם היית כותב את זה כתסריט לדרמה, גם אתה היית מפגיש ביניהם במערכה השלישית".
כלפי פנים מספרים שקשת זה יופי של מקום לעבוד בו. אין מרפקנות, האווירה נעימה. עם זאת, כלפי חוץ יש לכם דימוי של ארגון מאוד כוחני. איפה נוצר הדיסוננס?
"זאת שאלה שאתה צריך להפנות לפסיכולוג שלך, אבל אני מסכים שיש משהו בדימוי שלא מסתדר לאנשים שעובדים פה. קיים עודף פרשנות של המעשים שלנו. אנחנו מונעים מהתשוקה לעשות את הטלוויזיה הכי טובה ומדויקת שאפשר ולמקסם את התהליך עד לגרגר האחרון שלו. אולי יש מי שיפרש את זה כאובססיביות".
ביטול תחזית מזג אוויר כדי לקלקל את ההשקה של "24/7" בערוץ 10 נתפסה כמהלך כוחני.
"יש לנו תשוקה נורא גדולה שכמה שיותר אנשים יראו ויאהבו את מה שאנחנו עושים. האם לפעמים קורות טעויות על הדרך? אכן קורות. זה חלק מהתהליך. לא הכל מצליח, לא הכל עובד".
עשיתם לעוז זהבי מעשה תומר שטיינהאוור במכבי תל אביב. לקחתם אותו מקבוצה אחרת, החתמתם אותו על חוזה טאלנט, ואחרי חצי שנה של ייבוש הוא שוחרר.
"אני מבואס מזה שעוז זהבי לא פה, אבל זה לא המקרה. הוא היה חלק מפיתוח של קומדיה שכרגע מתעכבת, ואין לנו יכולת לשלם לו בינתיים. זה רק עוד אחד מהגילומים למשבר החריף בענף הפרסום. הוא שחקן מדהים. נפרדנו כידידים".
אולי זה טיעון טיפה מניפולטיבי, אבל שים לב שבחצי השנה האחרונה הופיעו כמה סימני אזהרה, כל אחד ממקום אחר, שמעידים על ליקויים במנגנון של הריאליטי. ההתאבדות של גלעד פרידלנסקי מ"שלוש", מרגול ושגיב טיירי, פרשת הכדורים. יכול להיות שבכל זאת הרחקנו לכת?
"זאת באמת מניפולציה, וגם לא הוגנת. אין קשר בין א', ב' וג'. הקשר לגמרי נסיבתי. גלעד זה סיפור טרגי על בחור מקסים ורגיש, ורק הוא יודע מדוע הוא בחר לסיים ככה את חייו. החיבור בין המקרה לתוכנית 'שלוש' הוא חיבור זול. מי שעושה אותו לא פגש אותו או את משפחתו, ואין לו מושג מה קרה שם. בסיפור של מרגול קרה משהו מתחת לאפה של הפקת 'כוכב נולד'. ההפקה נפגעה מזה מאוד וכואבת על המקרה. הטענה שיש לזה קשר לתהליך העבודה על התוכנית היא חסרת בסיס. ולגבי פרשת הכדורים, אנחנו מתייחסים אליה בשיא הרצינות והדקדקנות. אם ועדות הבדיקה יגידו שקרה משהו לא בסדר, נפיק מסקנות ולקחים. אבל אל תחבר בין הדברים".

ראית "משחקי הרעב"?
"לא. אבל קראתי את הספר. ספר נהדר".
ו"מראה שחורה"?
"ראיתי. דרמה מעולה".
אולי בכל זאת מנסים לאותת לנו שהאפוקליפסה של הריאליטי קרובה?
"לא. החרב של 'לאן הגענו' נשלפת כל הזמן, אבל אני באמת לא חושב שאנחנו הולכים ונעשים קיצוניים יותר. נהפוך הוא. אנחנו רק מתמקצעים ומפתחים את אמות המוסר שלנו. מכיוון שאנחנו מקיימים מגע שוטף עם המתמודדים והדיירים, הכי חשוב לי שחצי שנה אחרי שהתוכנית משודרת, אם אתקל באחד מהם ברחוב, הוא יגיד לי שלום ונתחבק. בינתיים זה עדיין קורה. מהפגישות שלי עם שרון אילון ועד הפגישה האחרונה עם איתם מה'אח הגדול' שאיתו התחבקתי, לצערי, במסדרונות הכנסת".
