עף על עצמו: האם מוחמד עלי היה הראפר הראשון?
האדרה עצמית, לכלוכים על מתחרים ולשון רהוטה אך אכזרית. נשמע לכם מוכר? הרבה לפני ליל ויין וקניה ווסט היה מוחמד עלי - שחוגג היום יום הולדת 70 - לא רק מתאגרף אלא גם מי שהשפיע על עיצוב פרסונת הראפר כבר לפני 50 שנה
בואו נעשה ניסוי קצרצר. שימו לרגע שיר ראפ. כל שיר ראפ עדכני יהיה טוב. ליל ויין, קניה ווסט. אפילו ריק רוס. עכשיו קראו את השורות הבאות:
"This kid fights great; he’s got speed and endurance
.But if you sign to fight him, increase your insurance
,This kid’s got a left; this kid’s got a right
If he hit you once, you’re asleep for the night"
יושב טוב, נכון? ומה אם אגיד לכם שהשורות האלה נכתבו לפני 50 שנה על ידי מי שעתיד להיות המתאגרף הטוב בכל הזמנים? עכשיו נדמה שזה לא כך מוזר להכריז שמוחמד עלי המציא את הפרסונה של הראפר לפני חצי מאה.
> מוחמד עלי חוגג 70: הצדעה לאלוף האיגרוף
קסיוס קליי, שמו של עלי לפני שהתאסלם, הוציא בשנת 1963 אלבום בשם "I Am the Greatest" שמשיר הנושא שלו לקוחות השורות הקודמות. לא רק שלעלי היתה את החוצפה לצאת בהכרזה שכזו בגיל 21 בלבד, עד לפני שהיה אלוף העולם, הוא פאקינג עשה מזה קטעי ספוקן וורד קומיים עם שורות פאנץ' שלא יביישו את אמינם. כחצי שנה לפני הקרב מול סוני ליסטון, קרב שיביא לו את אליפות העולם במשקל כבד בפעם הראשונה, עלי סיפר ש"כאן אני חוזה את ביתורו של מר ליסטון/ אכה בו כל כך חזק עד שהוא יתהה לאן הלכו אוקטובר ונובמבר". באנגלית זה גם מתחרז.
באלבום היו גם כמה דברים משעשעים יותר, כמו נסיון של עלי לשיר את שירו של בן אי. קינג "Stand by Me" או נסיון לייצר גרסה ביטלסית לשיר הסקוטי-אמריקאי " The Gang's All Here", אבל החלק המעניין והרלוונטי ביותר היו הפואמות שלו שעסקו בהאדרה עצמית, וזה לא עצר בהקלטות. חלק גדול מהטראש טוק המפורסם שלו נבע מאותן פואמות שהתעסקו באופן אקסקלוסיבי בכמה חזק, אדיר וכן, גם יפה, עלי היה. נשמע מוכר?
זה לא שהאלבום ימצא את עצמו ברשימת "האלבומים המשפיעים" של אחד הראפרים הפועלים היום, אבל את ההשפעה של עלי אפשר לראות כמעט בכל שיר היפ הופ. מלך הטראש טוק היה ונשאר השחור הראשון שלא רק עמד על שלו וידע לבטא זאת ברהיטות מזהירה, אלא גם עשה זאת עם חוש הומור גדול ואגו ענק. מעבר ללכתוב פואמות על איך הוא עומד לנצח את היריבים שלו, היה נוהג עלי לקשקש לפני, אחרי ואם השמועות נכונות, גם במהלך כל קרב. הפחד שהשליט בעולם האיגרוף לא בא רק מימנית אכזרית, אלא גם מלשון אכזרית לא פחות.
היו לו הגזמות משעשעות ("רק שבוע שעבר רצחתי סלע/ פצעתי אבן/ אישפזתי לבנה"), משחקי מילים ("When Cassius says a mouse can outrun a horse/ Don’t ask how; put your money where your mouse is") ויותר מהכל,
אבל ההשפעה של עלי הרבה יותר חשובה מיצירת תרבות ה-Beef. למעשה, עלי הוא האבטיפוס הראשון של הגבר השחור הגאוותן שלא מתבייש בכשרון או בהצלחה שלו. האמירה "אני הטוב ביותר" היא לא קביעה עובדתית כמו הצהרת כוונות שמיועדת לכל מי שחושב אחרת. ביגי, טופאק, ג'יי זי, נאס, אמינם, ליל ויין ולאחרונה אפילו קומון - כולם הצהירו כך בשלב זה או אחר. למעשה, הקהונז שדרושים להכרזה הזו הם אחד מהאלמנטים החשובים ביותר בהיפ הופ.
היה זה עיתונאי הספורט זוכה פרס הפוליצר ג'ים מוריי שכתב "הייתי רוצה להשאיל את גופו של עלי רק ל-48 שעות - ישנם שלושה בחורים שאני רוצה להכות וארבע נשים שהייתי רוצה לשכב איתן". יחד עם היכולת המחשבתית שלו וההומור המחודד, שלא לדבר על אהבה לחריזה, עלי למעשה המציא את דמות הראפר כפי שאנחנו מכירים אותו. ועוד עשה זאת עם חיוך.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם