בקרוב הסרט: הסרטים הגדולים של 2012

גיבורי-על, אפוסים היסטוריים, מחזות זמר, מעשיות פנטזיה וקוונטין טרנטינו אחד. נראה ש-2012 הולכת להיות שנה קולנועית גדולה

דורון פישלר | 5/1/2012 13:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אם להאמין לשבט המאיה ולסרטי אסונות סוג ז', דצמבר 2012 אכן יבשר את קץ העולם. במקרה כזה, מדובר בעיתוי לגמרי לא רע: לפחות נספיק לראות כמה סרטים טובים לפני הסוף. 2012 נראית כמו שנה קולנועית מרתקת בזכות סרטים חדשים של יוצרים עילאיים, מותגים פופולריים וז'אנרים מסקרנים. עם זאת, תחזית שנתית היא תמיד עניין מסוכן. אף אחד לא היה מנחש בתחילת 2011 ש"כוכב הקופים: המרד" יהיה אחד הסרטים הטובים של השנה. ייתכן שהסרט הטוב של 2012, יהא אשר יהא, כלל לא נמצא ברשימה שלפניכם. אבל עד שיוכח אחרת, אלה הם הסרטים הגדולים של השנה הקרובה.
"עליית האביר האפל" (יולי)

גיבורי-על ושבחי המבקרים הולכים יד ביד לעתים נדירות. סרט שמשיג קונצנזוס רחב כמו "האביר האפל" הוא אנומליה: הצלחה מסחרית כמעט חסרת תקדים מגובה בהתלהבות ביקורתית מקיר לקיר. בהתאם, רמת הציפיות ל"עליית האביר האפל" - השלישי בסרטי באטמן של כריסטופר נולן - שברה שיאים חודשים רבים לפני יציאתו לאקרנים. באטמן (כריסטיאן בייל) מתעמת הפעם עם הפסיכופת התורן ביין (טום הארדי), ופוגש בדרך גם את אשת החתול (אן התאוויי). לקדרות של גותאם סיטי של נולן נוסף הפעם עוד מרכיב חשוב: נולן הבהיר היטב ש"עליית האביר האפל" הוא סרט הבאטמן האחרון בהחלט שהוא עומד לביים, ושהסיפור ייסגר הרמטית. מה שמעלה מיד את השאלה: האם באטמן עומד למות? גיבורי-על, בדיוק כמו פראיירים, אף פעם לא מתים, הם רק מתחלפים. ובכל זאת, אם יש אדם אחד שיעז לשבור את החוק הלא כתוב הזה, הרי זהו נולן. כישרון יש לו, אבל אלוהים אין לו.


 

"ההוביט: מסע בלתי צפוי" (דצמבר)

טרילוגיית "שר הטבעות" היתה הפרויקט הקולנועי המצליח ביותר של תחילת העשור הקודם. מכאן, ההמשך ל"ההוביט" היה רק מתבקש. אלא שהפנטזיה של טולקין, שהיתה אמורה להגיע לאקרנים כבר ב-2007, יצאה למסע חתחתים בין ערכאות משפטיות בשל סכסוך על זכויות ההסרטה. ובדיוק כשנדמה היה שהכל נפתר, חברת MGM פשטה את הרגל ושלחה את ההפקה חזרה לנקודת ההתחלה. בדרך גיירמו דל טורו הספיק להגיע לניו זילנד כדי לביים את הסרט ולעזוב אחרי שנתיים מבלי לצלם פריים אחד, כשהוא משאיר את הבימוי בידי שר הטבעות בכבודו ובעצמו, מר פיטר ג'קסון. ומכיוון שהוא לא יכול לעשות שום דבר בלי לעשות אותו בענק, הוא פיצל את הספר לשניים: החלק הראשון יגיע בדצמבר השנה, והחלק השני, "ההוביט: לשם ובחזרה", בסוף 2013.
 


"דג'נגו אנצ'יינד" (דצמבר)

אפשר להוציא את קוונטין טרנטינו מספריית הווידיאו, אבל אי אפשר להוציא את ספריית הווידיאו מקוונטין טרנטינו. הבמאי הווירטואוז צולל פעם אחר פעם למדפים הנידחים ביותר בספרייה ושולף משם ז'אנרים נשכחים, שאותם הוא ממקסס לסרטים הכי קוליים בעולם. "דג'נגו אנצ'יינד" הוא מערבון בנוסח טרנטינו, שבו עבד משוחרר (ג'יימי פוקס) יוצא לחלץ את אשתו מידי בעל אחוזה אכזר (לאונרדו דיקפריו). גם ג'וזף גורדון-לויט, סשה ברון כהן, סמואל ל. ג'קסון וכריסטוף וולץ ידפקו נוכחות.

"הנוקמים" (מאי)

עבור גיקים של קומיקס "הנוקמים" הוא היצירה החשובה ביותר אי פעם. אבל גם אם אין לכם שום עניין בגיבורי-על, הגרסה הקולנועית של הקומיקס הפולחני אמורה להיות מרתקת, ולו בשל ההימור הכלכלי שהיא לוקחת; חברת מארוול השקיעה שנים רבות ומאות מיליוני דולרים ביצירת שורה של גיבורי-על קולנועיים, שלכל אחד סרט משלו - "איירון מן", "הענק הירוק", "תור" ו"קפטן אמריקה" - רק כדי לאחד אותם ב"הנוקמים", ולהוסיף להם גם את סמואל ל. ג'קסון, סקרלט ג'והנסון וג'רמי רנר. המבוגר האחראי שינסה למנוע מכל העסק להתרסק תחת המשקל של עצמו הוא ג'וס וידון ("באפי קוטלת הערפדים"). זה יכול להיות סרט הקומיקס האולטימטיבי. זו יכולה להיות גם התרסקות בקנה מידה אסטרונומי.
 


"עלובי החיים" (דצמבר)

עד היום אף אחד לא העז לגעת ב"עלובי החיים". מי שלקח על עצמו את המשימה הוא טום הופר, הבמאי הבריטי שזכה באוסקר על סרטו "נאום המלך". הגישה של הופר לסיפור נראית רצינית: הוא ליהק שחקנים שבאמת יודעים לשיר - יו ג'קמן בתפקיד ז'אן ולז'אן, אן התאוויי בתפקיד פאנטין - ולפי השמועות מתעקש שהם ישירו חי מול המצלמות במקום תזמורת הבצורת המקובלת. "עלובי החיים" עשוי להציל, שוב, את המחזמר הקולנועי, או לקבור אותו עמוק יותר מאי פעם.

"לינקולן" (דצמבר)

כבר יותר מעשר שנים שסטיבן ספילברג מתכנן לביים סרט על אברהם לינקולן. ליאם ניסן לוהק לתפקיד הראשי עוד ב-2005 ובסופו של דבר פרש בטענה שהוא זקן מדי. למרבה המזל הוא הוחלף בדניאל דיי לואיס, כך שרק הרווחנו. ספילברג כבר הוכיח לא פעם שהוא מסוגל להוציא לפועל סרט מהטיוטה הראשונית לחדר ההקרנה תוך שנה; העובדה שהוא המתין עשר שנים ל"לינקולן" רק מעידה על כך שהוא לוקח את הסרט ברצינות מלאה. לא עוד "טינטין" ו"אינדיאנה ג'ונס", הפעם הוא הולך על יצירה שתעמוד בשורה אחת לצד "להציל את טוראי ריאן" ו"רשימת שינדלר". הגם שהניסיונות מלאי החשיבות והרצינות שלו לא תמיד צולחים - ע"ע "אמיסטד" - זה עדיין ספילברג. תאריך הפצה עוד אין, אבל כבר עכשיו ברור שהסרט ייצא אחרי 4 בנובמבר, יום הבחירות בארה"ב: ספילברג לא רוצה שהסרט שלו ינוצל כתעמולת בחירות עבור צד זה או אחר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים