סיכום 2011: מהם הספרים הטובים של השנה?
ז'אן אשנוז מרתק, ויסלבה שימבורסקה בולטת בתחום השירה, דיוויד פוסטר ואלאס רואה את החיים כמו שהם, רוברטו בולניו מחזיר את האמון בספרות וסטיב טולץ מפתיע. ספרי השנה של מוסף ז'ורנל
אמיל זטופק, "הקטר הצ'כי", שבר כמעט כל שיא אפשרי בריצה בסגנון בלתי אלגנטי בעליל. כאשר בחר ז'אן אשנוז לכתוב את סיפור חייו של הרץ הצ'כי בחוסר אלגנטיות נוצר רומן מרתק. באופן מפתיע, יש
כאשר גיבור הספר הוא נעבעך והכותב גם הוא נעבעך, הספרות מפרקת את הרומנטיקה שקיימת בספורט כבספרות. ספורטאים וסופרים אינם בני אלים, אלא בני אדם שבמקרה הטוב יודעים לעשות משהו אחד (לכתוב או לרוץ), וגם זה לא תמיד באופן הכי אלגנטי. (יפתח אשכנזי)
כשבאתי לבחור את תרגום השירה הבולט לשנה החולפת, הקובץ הצנום "רגע" מאת ויסלבה שימבורסקה בתרגום דוד ויינפלד לא עלה כלל בדעתי, אף על פי שראה אור ממש לאחרונה. רק אחרי כמה שעות עיניי נתקלו בו, מוטל בפינת המיטה, והבנתי שהסיבה להתעלמותי היתה שלא חשבתי עליו כלל כעל תרגום. מאותו רגע הוא הפך לבחירה היחידה האפשרית.
שימבורסקה היא משוררת פעילה בקרבנו קרוב ל-20 שנה. מוציאה ספר שירה אחת לכמה שנים (בתרגומיו היפים של רפי וייכרט), מפרסמת בקביעות במוספים (באדיבות דוד ויינפלד) וכעת, בהמשך שאין טבעי ממנו, רואה אור האוסף הזה, שהוא מעין "מבחר וחדשים" כנהוג לאחרונה במקומותינו למשוררות עבריות בולטות (נורית זרחי, אגי משעול ועוד) אבל באופן שכולו שימבורסקה: דק, צנוע, ערוך בקפידה, פולח. חולין שכולו חג. (אלכס בן ארי)
דיוויד פוסטר ואלאס, סופר אמריקאי שהתאבד לפני ארבע שנים בגיל 46, הוא מישהו שמדבר איתך באמת, על חייך ועל העולם שסובב אותך, ומצליח לגעת בלב הדברים. "ילדה עם שיער מוזר", אוסף של הרצאה, שתי מסות ושבעה סיפורים קצרים מפרי עטו, הוא אחד הספרים החזקים, הרלוונטיים והטובים ביותר שתורגמו לעברית ב-2011. למה ? בגלל משפטים כמו המשפט הבא: "תיירות פנים היא חוויה משפילה באופן הקשה ביותר - היא עוינת את הפנטזיה שלי להיות אינדיבידואל אמיתי, לחיות איכשהו מחוץ ומעל לכל... בתורים, בפקקים, בעסקה אחר עסקה - אתה מתעמת עם העובדה שכתייר אתה נהיה חשוב מבחינה כלכלית אבל נתעב מבחינה קיומית, חרק על דבר מת". (אבי גרפינקל)
"בלשי הפרא", שתורגם לאנגלית לאחר מותו של המחבר, רוברטו בולניו, הפך אותו לאחד הסופרים המדוברים של זמנו והביא לו את התהילה שכל חייו השתדל להימנע ממנה. "בלשי הפרא" מחזיר את האמון שלנו בכוחה של ספרות גדולה - הסיבה לכך שלמדנו לקרוא מלכתחילה. (רונן טל)
"שבריר" מספר על מרטין דין, יהודי אוסטרלי יליד 1956, ועל בנו ג' ספר. אחיו של מרטין הוא פושע אלים ו"האיש האהוב ביותר באוסטרליה"; מרטין הוא "האיש השנוא ביותר באוסטרליה" - פילוסוף מתבודד ותימהוני, שמגדל את ג'ספר כאב חד-הורי ומנסה לחנך אותו להתבדל מן ההמון.
היחסים ביניהם הם תערובת של אהבה ותיעוב. מרטין חושש שבנו יעקוף אותו, ינשל אותו ויביא עליו את מותו. ג'ספר שואף בכל מאודו להיבדל מאביו, אך חושש שהוא הולך ונעשה דומה לו. כל פסקה בספר הזה מלאה דימויים מופרעים ומצחיקים, תפניות מפתיעות בעלילה או משפטים שנקראים כמו ציטוטים מרהיבים של אוסקר ויילד. זה מקנה לספר איכות של קאלט, והוא מעורר בך את החשק לקרוא בקול קטעים ממנו באוזני ידידיך. ללא ספק, ההפתעה של השנה. (אבי גרפינקל)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם